ניקולא מלבראנש (בצרפתית: Nicolas Malebranche; 6 באוגוסט 1638 - 13 באוקטובר 1715) היה איש כנסייה (ממסדר האוראטוריאנים) ופילוסוף צרפתי שהושפע מהתורה הקארטזית. הוא מאבות האוקזיונליזם (תורת ההזדמנות).
ביוגרפיה
מלבראנש נולד בפריז. אביו היה משריו של לואי השלושה עשר מלך צרפת, ואמו הייתה אחותו של המשנה למלך צרפת החדשה (קנדה של היום). מלבראנש היה הצעיר מבין ילדיהם הרבים.
הוא סבל מחוליים רבים, ובכללם עמוד שדרה מעוות וחולשה של הריאות. את חינוכו קיבל בבית בגלל מצב בריאותו הרעוע. בגיל שש עשרה החל ללמוד פילוסופיה בקולז' דה לה מרשה (אנ') ואחר כך למד תאולוגיה בקולז' דה סורבון (שני הקולז'ים היו חלק מאוניברסיטת פריז). בשנת 1660 עזב את האוניברסיטה והצטרף למסדר האוראטורי שחבריו אינם כבולים לנדרים כלשהם. הוא הקדיש עצמו ללימוד היסטוריה כנסייתית, בלשנות, כתבי הקודש וכתבי אוגוסטינוס. ב-14 בספטמבר 1664 הוסמך מלבראנש לכמורה.
באותה שנה נפל לידיו החיבור "מסכת על האדם" (Traité de l'homme) שהוצא מעזבונו של דקארט. הדברים שמצא בחיבור זה שבו את ליבו, ומאז ואילך הקדיש את עצמו לפילוסופיה. לאחר עשר שנים שבהן למד את כתבי דקארט, פרסם את עבודתו שלו "חקירת האמת" (Recherche de la vérité). חיבור זה ואלו שבאו אחריו עוררו הדים רבים ומחלוקות רבות לא פחות.
מלבראנש (ובמקביל ובנפרד ארנולד חלינקס) ניסה להתמודד עם הבעיה הפסיכו-פיזית שהותיר אחריו דקארט, בדבר הקשר שבין עולם הרוח לעולם החומר. מלבראנש שלל את פתרונו של דקארט, שמצא כביכול חיבור בין העולמות. לפי מלבראנש, כל גוף חומרי באשר הוא מוגבל במרחב-זמן ונקשר רק עם גופים חומריים. ובהתאמה, כל עצם רוחני באשר הוא מוגבל לפעולה בעולם הרוחני. אין חיבור בין שני העולמות ללא האל. אלוהים, שאינו מוגבל לעולם החומרי או הרוחני, הוא המחבר ביניהם. כל פעולה בודדת בעולם החומרי היא הזדמנות עבור האל ליצור חיבור בין העולמות ולגרום לפעולה מקבילה בעולם הרוחני. וכך גם להפך. אלוהים הוא שאחראי על ההרמוניה ביקום, ומשום טובו הוא יפעל תמיד, בכל פעולה בודדת, לחיבור בין העולמות (חיבור הנראה לנו כתהליך של סיבה ותוצאה החוצה את שני העולמות). פתרונו של מלבראנש לבעיה הפסיכום-פיזית (המקביל לפתרונו של ארנולד חלינקס) נקרא תורת ההזדמנות או האוקאזיונליזם.
כמו רוב המטאפיזיקאים של המאה ה-17, מלבראנש עסק גם במתמטיקה ובמדעי הטבע. בשנת 1699 הוא התקבל כחבר של כבוד באקדמיה למדעים של צרפת.
מלבראנש הואשם בפנתאיזם על ידי מלומדים שזיהו דמיון בין כתביו לאלה של ברוך שפינוזה. אולם הוא הכחיש זאת בתוקף וטען כי דעותיו היו ונותרו נאמנות לנצרות הקתולית.
מלבראנש בילה את חייו בתא שלו במנזר ושם כתב את ספריו. שמו נישא למרחקים, וכל משכיל אירופאי שביקר בפריז הגיע לבקרו במנזר. הוא מת בפריז ב-1715 לאחר ויכוח פילוסופי חריף ונרגש עם ג'ורג' ברקלי, שבא לבקרו במנזר.
קישורים חיצוניים
