נח פניאל

נח פניאל

נח פניאל
לידה	25 בנובמבר 1905 ברזה קרטוסקה, בלארוס
פטירה	2 בנובמבר 1993 (בגיל 87) חיפה, ישראל
שם לידה	נח פלנטובסקי
מדינה	ישראל
מקום קבורה	בית הקברות היהודי שדה יהושע (כפר סמיר)
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
שפות היצירה	עברית

נח פְּנִיאֵל (במקור פלנטובסקי; 25 בנובמבר 1905 – 2 בנובמבר 1993) היה משורר וסופר, מתרגם, מורה ועורך עברי.

ביוגרפיה

נח פלנטובסקי נולד בשנת 1905 בקרטוז-ברזה שליד גרודנו, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). זכה לחינוך עברי מילדותו, והשלים לימודיו בבית המדרש למורים בווילנה. למד בסמינר למורים של רשת הגימנסיות העבריות "תרבות", ולימד בגימנסיה "תרבות" בעיר רוֹבְנוֹ. במלחמת העולם השנייה נמלט מפולין, ולאחר מכן הגיע לארץ ישראל, בדרכים עקלקלות, דרך רוסיה האסיאתית וסוריה, בשנת 1941. ספר שיריו "שמים אדומים", שנדפס בווילנה ערב מלחמת העולם השנייה, היה מאחרוני הספרים העבריים שנדפסו בליטא.

בארץ השלים פניאל את לימודיו בפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית בירושלים, בתואר מוסמך. לאחר לימודיו השתקע בחיפה, ולימד בבית הספר הריאלי בעיר משנת 1947 ואילך. פניאל היה פעיל בחיי הספרות של חיפה, ובד בבד עם הוצאת ספריו, היה בין מייסדי ועורכי כתב העת הספרותי "כרמלית". הוא הקדיש שנים רבות מחייו וכמה ספרים לחקר החינוך היהודי, ובעיקר החינוך היהודי והעברי בפולין.

פניאל החל לפרסם מיצירתו העברית לילדים עוד בפולין, באמצע שנות ה-20. שיריו הראשונים לילדים נדפסו שם בשנת 1924. בספרו לילדים "הלינה בפונדק הריק" כינס סיפורים מעולם ילדי העיירה היהודית במזרח אירופה, לפני המלחמה, לפני החורבן, ועם ראשית המלחמה. בשנת 1957 זכה פניאל בפרס הספרותי פרס קלוזנר.

פניאל מוכר גם כמי שחיבר את המלים העבריות לשיר העממי הרוסי "קטיושה", המתחיל במילים: "לבלבו אגס וגם תפוח...", אשר התחבב בשעתו על תנועות הנוער בארץ.

היה נשוי לרבקה לבית דֶמבּוֹ, גננת (מחברת הספר "חוויות שלי בגן הילדים", חיפה תשמ"ז), שנפטרה כחמש שנים אחריו. בתם היחידה, רותי גְריס, היא מטפלת ברפואה סינית, ונשואה לזאב גריס, פרופסור ומרצה במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון.^[1]

מספריו של נח פניאל

• שמים אדֻמים: שירים, וילנה: דפוס Garber, ת"ש 1940.^[2]
• לתולדות מוסדות החנוך של תרבות בפולין, ירושלים: קוהלת; בהשתתפות ועד סניף המורים בירושלים ('ספריה פדגוגית למורים ולהורים'), תש"ו. (על "תרבות")
• על פתחי תהום: שירים, ירושלים: קרית ספר, תש"ז. (בעקבות השואה)
• לתולדות החנוך היהודי בפולין, ירושלים: קרית ספר, תש"ח.
• החינוך העברי ביצירתו של פרץ סמולנסקין; בצירוף הקדמה מאת יוסף קלוזנר, תל אביב: דביר (בהשתתפות "פרס קלוזנר" של עיריית תל-אביב-יפו למוסמכי האוניברסיטה העברית בירושלים: 'ספרית עדוד'), תשי"ז.
• נופים גנוזים: שירים, תל אביב: יבנה, תשי"ח.^[3]
• נתיב לבן: שירים, חיפה: פינת הספר, תשכ"ד.
• הלינה בפונדק הריק: ספורים לילדים; רשומים ועטיפה: ברוך אליחי, חיפה: פינת הספר, תשכ"ה.^[4]
• שיח לעת ערב: שירים, חיפה: פינת הספר, תש"ל.^[5]
• שירים, ירושלים: מ' ניומן; מפעל סופרי חיפה בשיתוף עיריית חיפה ומועצת פועלי חיפה, תשל"ב 1971.
• עיונים בתחומי ספרות וחינוך, חיפה: מפעל סופרי חיפה על-ידי עקד, תשל"ז.
• פרקים בתולדות החינוך העברי, תל אביב: עקד, תשמ"א.
• תהלוכה של צלליות: שירים, תל אביב: עקד, תשמ"ב 1982.
• על נהרות פולין: שירים, חיפה: קרן תרבות חיפה, תשמ"ח 1988.
• למורה ומחנך: פרקים חינוכיים, חיפה: אייזנבך, תשמ"ט 1988.^[6]

ממאמריו

• 'בעיותיו של החינוך העברי החדש בשירת התחיה', כרמלית יד–טו (תשכ"ט).

בעריכתו ובהשתתפותו

• הטבע: ספר-למוד בשביל כתה ד’ של בתי-הספר העממיים העבריים (114 ציור ומלון); עֻבד על-ידי יוסף קרשינסקי בהשתתפות נח פלנטובסקי; תֻקן ונערך וגם נוסף בו המדור לעבודה עצמית לתלמידים על-ידי אהרון וויין, ורשה: קרית-ספר, 1937. (מהדורה ב: 1938)
• נח פניאל (עורך), חנן בן-שלום, חיפה: הוצאת חברים, תשכ"א. (ספר זיכרון)
• נח פניאל (עורך), יצחק ליפשיץ ודב דכיר: דברים לזכרם, חיפה : בית סולתם, תשכ"ג. (דברים משלהם ועליהם)
• בר פומרנץ, שירים כינס והקדים מבוא נח פניאל; העורך: ישראל כהן, תל אביב: אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה ('ספרי נפש על שם יהודה בורלא'), 1966.

תרגום

• מנדל זינגר (עורך), יזכור: בעשור לפטירת דוד פינסקי, חיפה: הוצאת ידיד דוד פינסקי (דפוס אות), תשכ"ט. (דברים משלו ולזכרו) (רוב החומר העברי תורגם מיידיש בידי נח פניאל.)
• יוסל גרוסברד, שירים / לידער: מקור ותירגום; תרגם נח פניאל, תל אביב: המשפחה ואירגוני יוצאי צ’חנוב וסרוצק בישראל ומחוצה לה, תשל"ז. (עברית ויידיש עמוד מול עמוד)
• מאשה שטוקר-פאיוק, פלא איש: ספורים ושירים לילדים; איורים: בינה גבירץ; תרגום מאידיש: ספורים: אפרים תלמי; שירים: נח פניאל, תל אביב: יזרעאל, תשל"ט 1978.

לקריאה נוספת

• ש. שלום, 'דיוקן: נח פניאל, חג כפול', גלים (כתב עת לספרות, תרבות וחברה) 1 (1987/88), 15.
• גבריאל קנולר, 'דברים לזכרו של נח פניאל ז"ל', ידיעות למורים (ביטאון מורי בית הספר הריאלי העברי בחיפה) 277 (1994), 63–64.
• משה קינברג, 'שנה למותו של יקיר חיפה המשורר נח פניאל ז"ל', ידיעות למורים 280 (1995), 165–166.
• נעמי סרוקה, 'תחנות בדרך חייו של נח פניאל ז"ל', ידיעות למורים 280 (1995), 167–168.

קישורים חיצוניים

• נח פניאל, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• רשימת הפרסומים של נח פניאל, בקטלוג הספרייה הלאומית
• רשימת המאמרים של נח פניאל באתר רמב"י
• נח פניאל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• נח פניאל, דף שער בספרייה הלאומית
• נח פניאל, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

הערות שוליים

1. זאב גריס, 'יבנאל היא משל', פנים 35 (2006), 23–34, באתר הסתדרות המורים בישראל.
2. מרדכי בן יצחק, על גורלה של העברית בליטא (מכתב מוילנה): "שמים אדומים", דבר, 28 במרץ 1940.
3. נושאי הספר: ממדף הספרים: נופים גנוזים, דבר, 11 ביולי 1958. ביקורות: אנדה עמיר, שני ספרי שירה, דבר, 17 באוקטובר 1958; מ. בר-יעקב, אילו הסתפק במועט..., מעריב, 14 בנובמבר 1958.
4. ביקורת: שושנה שרירא, מדוע חושבים המחברים שהם משוררים לילדים?: הלינה בפונדק הריק, דבר, 30 באפריל 1965.
5. ביקורת: שירי נח פניאל, דבר, 6 במרץ 1970.
6. ביקורת: אריה דרור, 'פרקי חינוך וספרות לנח פניאל', בצרון י, 43–44 (1989), 86–87.