נוּטְרִיָּה[2] (שם מדעי: Myocastor coypus) היא מכרסם שוכן במִקווי מַים מתוקים ממשפחת הנוטריים[3].
מאפיינים
אורך גופה של הנוטרייה הוא 45 סנטימטרים, ואורך זנבה 30 ס"מ. משקלה הממוצע ארבעה קילוגרמים. משך ההיריון כ-130 יום, ובכל היריון נולדים בין ארבעה לשמונה ולדות. הנוטרייה ניזונה לרוב מצמח מים ומצמחי גדות. מוצאה מאמריקה הדרומית, ובנוסף ליבשת זו היא נפוצה גם באמריקה הצפונית, באירופה והובאה על ידי האדם לישראל. בית הגידול האופייני לנוטרייה הוא מקווה מים.
גופה של הנוטרייה מתאים לשחייה. עיניה, אוזניה ונחיריה ממוקמים בחלק העליון של ראשה, הבולט מהמים בעת שהיא שוהה בתוכם. ברגליה האחוריות קרומי שחייה. הרגליים הקדמיות חסרות קרומי שחייה, אך משמשות להליכה, אחיזת מזון ולסירוק וניקוי הפרווה. זנבה דומה לזנב חולדה.
הנוטרייה מסתגלת בהצלחה לאזורי מחיה מגוונים בזכות הסתפקותה במועט. לצורך קיומה היא זקוקה למקווה מים קטן ולמזון צמחי הגדל במים או על הגדה הסמוכה. מרבית פעילותה מתרחשת בלילה. הנקבה ממליטה את גוריה כשהם מכוסי פרווה ועיניהם פקוחות. בתום חודשיים של טיפול האם, הם נעשים עצמאים.
האדם עושה שימוש רב בפרוותה היפה של הנוטרייה, והיא הובאה על ידיו למקומות שונים בעולם וגם לישראל. נוטריות רבות נמלטו מהשבי והתרבו בטבע בכמויות גדולות. סברה שגויה היא כי בישראל הופסק גידולה בשל התפתחות לא טובה של הפרווה במזג האוויר הארצישראלי, אך קיים מכתב לחברי קיבוץ חולתה מחברת פרוות אירופאית המעיד כי טיב הפרווה הוא מהאיכות המעולה ביותר, אולם מכיוון שבכל אירופה החלו לגדל נוטריות לפרווה, קנייה מישראל הייתה לא כלכלית. הנוטרייה חופרת מחילות בגדת המים הגורמות נזק רב לבריכות הדגים. בשנים בהן נפגעה אוכלוסיית הטורפים בארץ עקב הרעלות, גדלה מאוד אוכלוסיית הנוטריות ונגרם נזק רב גם לגידולי ירק.
_in_a_partially_frozen_river_Ljubljanica.jpg)
.jpg)
