המשפט הקאנוני הוא שיטת משפט שפותחה בידי הכנסייה הקתולית וכנסיות אחרות. המשפט הקאנוני אומץ באופן נרחב באירופה בימי הביניים, כתחליף לשיטות המשפט היווני והרומי. המשפט הקאנוני נתפס כעדכון של חוקי הקורפוס יוריס קיוויליס, שנוסחו בידי יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית במאה השישית. השפעתו ניכרת עד היום בחוקיהן המודרניים של ארצות אירופה רבות, בהן צרפת, איטליה וגרמניה.
המשפט הקאנוני הוא החוק הכנסייתי של הכנסייה הקתולית. הוא פותח על ידי הכנסייה הקתולית עצמה על מנת לווסת ולשלוט בזכויות ובחובות של חבריה. כמו שה-civil law היה החוק האזרחי וקושר ישירות לסמכות הקיסר, החוק הקאנוני היה החוק הרוחני וקושר ישירות לסמכות האפיפיור. לכל אחד מסוגי המשפט היה תחום שונה משלו, ומערכת בתי המשפט הייתה נפרדת: מערכת אזרחית ומערכת קאנונית.
בחלק מתחומי השיפוט הייתה מגמה של חפיפה. לפני הרפורמציה, היה נהוג שלבתי משפט קאנוניים הייתה סמכות בנושאים אזרחיים, בעיקר בענייני משפחה וירושה, אך גם בסוגים מסוימים של פשעים.
המשפט הקאנוני השפיע על המשפט הרומי שהתקבל באירופה על ידי כך שנאספו כתבים רבים על המשפט הקאנוני, ובעת תחיית ההשכלה באיטליה, שם הייתה האוניברסיטה הראשונה, כבר היה הרבה חומר מסודר ללימודים של המשפט הקאנוני. לכן למדו אותו באוניברסיטאות באיטליה במקביל ללימוד המשפט האזרחי הרומי, ותעודת הסיום של האוניברסיטאות הייתה דוקטור בשני סוגי המשפט: civil law + canon law, התואר נקרא: juris utriusque doctor = JUD, והוא עדיין מוענק בחלק מהאוניברסיטאות בעולם המשפט האזרחי. היות שלמדו אותם יחד, הייתה נטייה של סוגי המשפט להשפיע זה על זה, ושניהם יחד עזרו ליצור את המשפט הנוהג והמקובל = ה-jus commune שהתקבל במדינות אירופה.
המשפט הקאנוני השפיע על ה-jus commune בעיקר בתחומים של משפחה וירושה, שהיו גם חלק מהחוק האזרחי הרומי, וכן על המשפט הפלילי.
עד השלב בו נשללה מבתי המשפט הקאנוניים סמכותם לדון במשפט אזרחי, הרבה עקרונות והליכים שלהם אומצו על ידי בתי המשפט האזרחיים.
לשיטת משפט זו הייתה השפעה מסוימת גם על הדין האנגלי, דרך צינור הקליטה שנקרא "דיני היושר", שנקלט על ידי הלורד צ'נסלור והיה מבוסס על כללי צדק טבעיים.
מוסדות לחיים מקודשים הם ארגונים הפועלים לפי המשפט הקאנוני.
קישורים חיצוניים
