מרדכי (מוטק'ה) צפורי (בנקוביץ'-הנדין) (15 בספטמבר 1924 - 29 במאי 2017) היה חבר הכנסת מטעם סיעת הליכוד. כיהן כשר התקשורת וכסגן שר הביטחון בממשלות ישראל. לפני כן שרת כקצין בצה"ל והגיע לדרגת תת-אלוף.
ביוגרפיה
צפורי נולד בפתח תקווה והצטרף למחתרת האצ"ל בשנת 1939. נעצר ונכלא במחנה המעצר בלטרון בשנת 1945 עד הגלייתו לסודאן, קניה ואריתריאה. השתתף בבריחה ממעצר באריתריאה, אולם נתפס ונכלא שוב.
עם הקמת מדינת ישראל שב לישראל והתגייס לצה"ל. השתתף בקורס קצינים בשנת 1950 ובהמשך למד במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה. שירת כמפקד פלוגה בחטיבת גבעתי[1] ובבה"ד 1, עבר הסבה לשריון, שירת כמפקד פלוגת טנקים, מדריך בשריון ובפו"ם ומפקד גדוד 9. פיקד על חטיבה 14 המשוריינת במלחמת ששת הימים בקרב אום-כתף במסגרת המערכה על חצי האי סיני. מונה למפקד בית הספר לשריון ב-1968. ב-1971 התמנה לסגן מפקד גייסות השריון, באוגוסט 1973 מונה למפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה ובמינוי חירום לסגן מפקד אוגדה 440. במלחמת יום הכיפורים קיבל מינוי חירום של קצין שריון ראשי לאחר שמפקד גייסות השריון, אברהם אדן וסגנו דב תמרי פיקדו על אוגדה 162 בחזית המצרית. ציפורי פעל לארגן את שיבוצי כוחות השריון ותגבור הכוחות הלוחמים.
בספטמבר 1974 מונה לעוזר ראש אג"ם במטכ"ל[2]. את שירותו הצבאי סיים בתחילת 1977 בדרגת תת-אלוף.
לאחר שהשתחרר מצה"ל, הצטרף למפלגת הליכוד ונבחר מטעמה לכנסת התשיעית. ב-1977, לאחר המהפך, התמנה לסגן שר הביטחון בממשלת בגין. בתקופה שבין התפטרות שר הביטחון עזר ויצמן, בחודש מאי 1980, ועד לכינונה של ממשלת ישראל התשע עשרה, בחודש אוגוסט 1981, כיהן מנחם בגין אף כשר הביטחון, וצפורי נשא בניהול השוטף של מערכת הביטחון בישראל. בתקופת כהונתו יצא לפועל מבצע אופרה להשמדת הכור הגרעיני בעיראק.
לאחר הבחירות לכנסת העשירית נתמנה לשר התקשורת. בעת שירותו בממשלה ביקר את פעולות הממשלה בזמן מלחמת לבנון הראשונה והיה אחד השרים היחידים שהתעמתו עם אריאל שרון על התנהלות המלחמה.
ב-1986 מונה למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי ושימש בתפקיד עד 1993.
לקראת הבחירות לכנסת העשרים (בשנת 2015), הודיע כי לא יצביע לליכוד בראשותו של בנימין נתניהו, אלא למחנה הציוני. לדידו, "הביבי הזה הוא הבלוף הכי גדול בעולם. הוא אולי מדבר יפה, במיוחד באנגלית, אבל אם אי פעם פסיכולוגים ומומחים אחרים ינתחו את כל הנאומים שלו, מהראשון ועד האחרון, יתברר שהכול רק בלון מלא אוויר חם"[3].
צפורי היה נשוי לטובה לבית גלס, אם ארבעת ילדיו, אותה הכיר בימי חברותו באצ"ל. אחיו היה אל"ם ישראל בן אמיתי, שהיה קצין תותחנים ראשי.
את קורות חייו סיפר בספר "בקו ישר", שנכתב על ידי אריה קרישק ויצא בהוצאת ידיעות אחרונות, בשנת 1997. הספר היה לרב-מכר ונחשב לאחד הספרים החשובים על מלחמת לבנון הראשונה.
נפטר ב-29 במאי 2017.
גלריה
קישורים חיצוניים
מרדכי צפורי, באתר הכנסת - מרדכי צפורי, באתר כנסת פתוחה
- עדות תא"ל ציפורי מרדכי - מפקד פו"מ, באתר המרכז למלחמת יום הכיפורים
- בן כספית, "מבחינתי, שרון ורפול אחראים לאלף קברים", באתר nrg, 8 ביוני 2011
- אורי מילשטיין, הראיון האחרון של מרדכי ציפורי ז"ל: "לא האמנתי שכך מתנהלים העניינים במטכ"ל", באתר מעריב אונליין, 1 ביולי 2017
- יעקב בר-און, חופר המנהרות הראשי במחתרת נהיה לשר בממשלת בגין, באתר News1 מחלקה ראשונה, 13 בנובמבר 2010, פורסם במקור ראשון
- אורי צפורי (נכדו), עוד כפית ועוד כפית, באתר הקול היהודי
- מחתרות במנהרת הזמן, סרט דוקומנטרי של הערוץ הראשון על הבריחה ממחנות הגולים באפריקה
- מרדכי צפורי, באתר "50 שנה למלחמת יום הכיפורים" של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
מרדכי צפורי (1924-2017), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
.jpg)
