מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה הוא מסר עיקרי במאמר חז"ל ידוע בנושא שירת המלאכים לאחר קריעת ים סוף. לפי הפרשנות הרווחת, המסר הוא שאין לשמוח בנפול רשעים.
המאמר מופיע פעמיים בתלמוד בבלי:
פרשנות המאמר תלויה במספר שאלות.
המונח "מעשה ידי" מופיע בתנ"ך גם בהתייחס לעם ישראל[1] וגם בהתייחס לאשור[2]. גם בדברי חז"ל מופיע המונח "מעשה ידי" גם בהתייחס לישראל וגם בהתייחס לגויים.
פרופ' דוד הנשקה טוען שהמלאכים בקשו לומר את שירתם הרגילה כמדי ערב ומביא ראיות לכך שבדברי חז"ל מופיעה גם שירת מלאכים בלילה[3]. אחרים העדיפו לטעון שמדובר על שירה מיוחדת, שכן השירה הרגילה של המלאכים, בדברי חז"ל, היא ביום, כמו בהתייחס למלאך שנאבק עם יעקב.
בדברי חז"ל מאמרים מקבילים שניכר בבירור שהם מתייחסים לישראל הנמצאים בצרה. ביניהם:
יש הטוענים, כמו הרב מנחם כשר, שהמאמר "מעשה ידי טובעים בים" מקביל, ובעל משמעות זהה, למאמרים מדרשיים אלו במדרש תנחומא ובשמות רבה. בהתאם לכך, הם טוענים ש"מעשה ידי" הם ישראל ו"טובעין בים" משמעותו נמצאים בסכנת טביעה.
לעומתם טוען פרופ' שלום רוזנברג שהמאמר על מעשה ידי טובעים בים הוא אמנם דומה, אך שונה מהמאמרים בתנחומא ובשמות רבה ומשמעותו שונה. רוזנברג מצביע על ההבדל בין "בניי" ו"לגיונותיי" ל"מעשה ידי" כהבדל מובהק שמעיד ש"מעשה ידי" אינם "בניי" אלא המצרים. כך גם טוען רוזנברג שההבדל בין "טובעים בים" ל"נתונים בצרה" מעיד שהמאמר מתייחס למצרים שטבעו ולא לבני ישראל שהיו בצרה[5].
ישנם, כמו הרב בנדיקט והרב זייני, שטענו שלא ניתן לפרש את המאמר כנוגע למצרים שכן לדבריהם דברי חז"ל מלאים במאמרים האומרים שיש לשמוח על מפלתם של הרשעים[6]. לעומתם, טוענים פרופ' שלום רוזנברג ופרופ' דוד הנשקה שבדברי חז"ל יש גם מאמרים הומניסטיים לא מעטים ועל כן אין המסר יכול לשמש כהוכחה למשמעות.
לטענתו של פרופ' שלום רוזנברג המאמר הוא מאמר הומניסטי התואם מאמרים הומניסטים של חז"ל מאותה תקופה[7][5].
פרופ' דוד הנשקה טוען שהמסר של המאמר הוא שאין החיים בעולמות העליונים יכולים להמשך כרגיל כאשר בני ישראל נמצאים בסכנה[3].
הרב ד"ר אליהו זייני רואה את המאמר כמעביר את המסר שאין להקדים את ההודאה על ההצלה אלא יש לאמרה לאחר שההצלה הסתיימה[8].
המאמר מופיע במסכת מגילה בתלמוד בבלי, בתוך מאמר של רבי יהושע בן לוי המעמת את הפסוק "והיה כאשר שש ה' עליכם להיטיב אתכם ולהרבות אתכם כן ישיש ה' עליכם להאביד אתכם"[9], ממנו עולה שה' שמח במפלת רשעים, עם מאמר של ר' יוחנן ממנו עולה שאין הקב"ה שמח במפלת רשעים[11]. המסקנה של המאמר היא שהקב"ה אינו שמח במפלתם של הרשעים, אבל הוא משמח את האחרים, במפלתם של הרשעים.
הדעות חלוקות לגבי המצאות המאמר של "מעשה ידי טובעים בים" בסוגיה במגילה.
מאמר מעשה ידי טובעים בים, כמכוון לטביעת המצרים, הובא על ידי ראשונים ואחרונים כהסבר לכך שאין אומרים הלל שלם בשביעי של פסח. בכל בו כתוב[13]: "ויש נותנים טעם בדבר לפי שפסח כל הימים שוים בקרבנותיהם ולפיכך אין מברכין אלא על יום ראשון ושני שגם הוא ספק ראשון אבל בשבעי אף על פי שהוא קדש מפני שהוטבע פרעה וכל חילו בים בו ביום על דרך שאמרו ז"ל בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הב"ה השיב להם מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה לפני לפיכך אין קורין אותו אלא בדלוג".
הרב בנימין זאב בנדיקט כותב שטעם זה לאי אמירת הלל בשביעי של פסח נדחה על ידי רוב הפוסקים שהעדיפו את הטעם מהגמרא שהקרבנות אינם חלוקים[14].
המשך חכמה כותב:
בנוסף, לפי מנהג אשכנז המערבי, אין אומרים אופן בשביעי (ואחרון) של פסח (חוץ מכשחלים בשבת, שאז אומרים את הפיוטים לשבת חול המועד). הטעם הרשמי הוא משום שכתוב "ויסר את אופן",[16] אך נראה שעמקות הדברים הוא שהאופן הוא שירת המלאכים, שיוצר בעיית "מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה".