העיתון הוקם על ידי הג'רוזלם פוסט שבשליטת אלי עזור, בתחילה הוא יצא במהדורת סוף שבוע בלבד. המהדורה הראשונה של העיתון פורסמה ב-14 בדצמבר2012 תחת השם "סופהשבוע".
בדצמבר 2012תשדיר פרסומת של העיתון, נפסל לשידור ב"קול ישראל", בגלל הזיקה שבין שם העיתון למוסף עיתון מעריב "סוף השבוע"[2].
החל מהגיליון השני של "מעריב סופהשבוע" צורפו לעיתון 3 מוספים - מוסף הכולל כתבות מגזיניות (מעריב המוסף), מוסף כלכלי מורחב בשיתוף העיתון גלובס (מעריב גלובס), ומוסף תשבצים (משבצת)[5].
ביוני 2014 הורה השופט דויד מינץ בבית המשפט המחוזי בירושלים להעביר את שם המתחםwww.maariv.co.il לבעלותו של העיתון "מעריב השבוע", לאחר שהעיתון "ישראל היום" דרש להעביר את שם המתחם לקישור לאתר nrg שנקנה על ידיו[7].
מבנה העיתון
מהדורת "מעריב השבוע"
המהדורה היומית, שיוצאת גם במהדורה דיגיטלית באתר האינטרנט של העיתון[8], יוצאת לאור מדי יום חול, כוללת כ-32 עמודים: עמודי הכותרת, עמודי חדשות, מוסף כלכלי מובנה של העיתון גלובס ומוסף יומי בן 32 עמודים בשם "המגזין", שהיה גם בשנים קודמות המוסף היומי של "מעריב" ואשר כולל כתבות בנושאי אקטואליה, תרבות, תיירות, רכב וסגנון חיים.
מהדורת "מעריב סופהשבוע"
מהדורת סוף השבוע, יוצאת לאור מדי יום שישי, כוללת חמישה חלקים:
מעריב סופהשבוע - מגזין חדשות ואקטואליה, בעריכת גולן בר יוסף, עורך החינמון "ישראל פוסט" והמקומון של באר שבע "שבע". העמודים הראשונים כוללים חדשות וידיעות אקטואליות, ולאחריהם פרשנויות וניתוחים על אירועי השבוע (חלק זה הופיע בעבר במעריב בתור מגזין "מוספהשבת").
מעריב המוסף - מוסף הכולל כתבות מגזיניות ומדורים שונים, בעריכת דורון כהן, לשעבר עורך "סופשבוע" של "מעריב". בעבר מוסף זה נקרא "סופשבוע" והשם משומר בשם העיתון - מעריב סופהשבוע.
