בשנת ה'תרס"ב (1902) נישא לבת דודו הרב מרדכי חודרוב (היה נשוי לאחות אביו). לאחר נישואיו כיהן כר"מ בישיבת "בית ישראל" שהקים אביו בויז'ניץ, בהמשך כיהן כראש הישיבה. בשנת ה'תרס"ח (1908) התמנה לרבה של ויז'ניץ. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הצטרף לאביו ולשאר בני משפחתו שעברו להתגורר בגרויסוורדיין (אוראדיה) בטרנסילבניה. ישיבת "בית ישראל" נסגרה, ולימים הוקמה מחדש במקום, ואחר כך בישראל, על ידי אחיו הרב אליעזר הגר (נקראת כיום "ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר").
בשנת ה'תרפ"א (1921) התמנה כרב בעיירה וישווה שבמחוז מרמורש שבטרנסילבניה, ועמד בראש הישיבה שהתקיימה במקום. ישיבה זו הייתה הגדולה בכל רומניה באותה תקופה, ובשיאה מנתה כ-400 תלמידים. לאחר פטירת אביו בשנת ה'תרצ"ו (1936), החל נוהג באדמורו"ת וכונה האדמו"ר מוישאווא. גם לאחר ששימש כאדמו"ר המשיך לעמוד בראשות הישיבה ולמסור בה שיעורים. כן היה פעיל מאוד בחיזוק הדת בכל חבל מרמרוש.
בשנת ה'תש"א חלה, בחודש טבת הוא נלקח לרופאים בקלויזנבורג, שם נותח, אך נפטר במוצאי שבת, אור לי"ג בטבת לפנות בוקר. עצמותיו הועלו לקבורה לארץ ישראל והוא נקבר באוהל אדמו"רי ויז'ניץ, בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק. על שמו רחוב האדמו"ר מווישווה בקריית ויז'ניץ בבני ברק.
בנו של רבי ברוך, רבי נפתלי צבי הגר, שימש אף הוא כאדמו"ר. הוא פעל להקמת בתי כנסת ובתי מדרש על שם אבותיו, ועסק בהדפסת ספריהם. נפטר בכ"ד בטבתה'תש"ס (ינואר 2000).
בי"ט באיירה'תשמ"ד (21 במאי1984) הקימו צאצאי הרב הגר את: "אגודת בית מדרש גבוה לתורה תפארת מנחם ואהל מאיר וישווא - ויז'ניץ"[1]. העמותה ייסדה ברחוב רש"י 30 בבני ברק, בית כנסת לחסידי ווישווא, ובתקופה שרבי ישראל הגר (לימים האדמו"ר מויז'ניץ) התגורר מחוץ לקריית ויז'ניץ, עקב הרחקתו מהחסידות, הוא קבע בו את מקום תפילתו.
סמוך למותו של רבי נפתלי צבי, בשנת ה'תש"ס, הקימו שרידי חסידי ווישווא את מרכז החסידות מחדש ברחוב מינץ שבשכונת רמות ד' בירושלים, ומינו לאדמו"ר את בנו רבי ברוך הגר. בית המדרש מכונה "ישועות ישראל", פועל בו כולל אברכים, מכון להוצאת כתבי החסידות, וכן יוצא לאור עלון שבועי "תפארת ווישווא"[2].
שני אחיו של רבי ברוך מכהנים אף הם באדמו"רות בארצות הברית, רבי מנחם מנדל הגר במונסי[3], ובית מדרשו נקרא "שארית מנחם ווישווא", ורבי יצחק הגר בבורו פארק.
ספרו
שארית מנחם - על התורה
לקריאה נוספת
אברהם פוקס, ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן, עמודים 524-536, ירושלים, ה'תשל"ט
אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ה, בני ברק, ה'תשמ"ח, עמודים לא-מז
נתן אליהו רוט, הגאון הקדוש מוישאווא, שני חלקים, בני ברק, ה'תשס"ט
