בשנת 1995 יצאה להקת שב"ק ס' בפזמון בשם "מכופף הבננות", שלו זיקה קלושה לפזמון המקורי. בשנת 2000 יצא לאור ספר ילדים בשם "מכופף הבננות", שנכתב בהשראת הפזמון של מאיר אריאל.
הפזמון של מאיר אריאל
הפזמון הוא פנטסיה המספרת על יצור מוזר (”אֶפֶּעס איזה מין גמד ענק, אני חושב כזה”), הנותן לכל פרי וירק את צורתו הייחודית, למשל: ”זה הוא אשר מושך את הפטמות בלימונים”. הפזמון החוזר מלמד מה הפעולה החביבה עליו ביותר: ”אבל יותר מכל אוהב הוא לכופף בננות”. סוף הפזמון מלמד מדוע כיפוף בננות הוא החביב ביותר על היצור:
הוא את כל התפקיד הזה עתיר המעשים
ירש מאבותיו הנפילים הננסים
מהם למד הוא טריקים מדי לילה בלילו
אבל כיפוף בננות זאת ההברקה שלו.
מילות הפזמון משלבות טווח רחב של רמות משלב. תחילתו במשלב תקני:
הידעתם מה מתרחש בכל הבוסתנים
בלילה בו שותקים הצרצרים והתנים?
בהמשכו נכללת גם לשון מדוברת: ”תרד אל הבננות, אם אתה לא מפונק”, וכן משולבות בו מילות סלנג, כגון אֶפֶּעס (שתרגומה "משהו" ביידיש), קנאק וטריק.
השורה ”לראות אותו אפשר עם איזה אינפרא צעיר” דורשת הסבר: מהו "אינפרא צעיר"? אינפרא הוא כינוי סלנג לאמצעי ראיית לילה המזהה קרינת אינפרא-אדום. המילה "צעיר" כאן היא במשמעותה בסלנג – "טרי, יפה, נחמד, מעורר הנאה"[1] כיוון שמכופף הבננות פעיל בלילה, קשה לראותו, אך ”אפשר עם איזה אינפרא צעיר”.
בביצועו של הפזמון ניכרות שגיאות הגייה מכוונות מרובות:[2]
שמו של גיבור הפזמון, "מכּופף הבננות", מושר עם דגש בכ"ף, בניגוד לכללי הדקדוק.
גם בשורה ”אבל יותר מכל אוהב הוא לכּופף בננות” מושמע דגש מיותר באות כ"ף שבמילה "לכופף".
הטעם במילה "בננות" הוא מלרעי, בניגוד להגיית המילה בשיר.
בשורה ”זה הוא אשר מושך את הפטמות בלימונים” – המילה "פטמות" נהגית בצורת הסמיכות (פ"א בחיריק, טי"ת בשווא: פִּטְמוֹת) בזמן שיש להגות אותה ללא סמיכות (פ"א בשווא, טי"ת בקמץ: פְּטָמוֹת).
המילה "ראיתם", בשורה ”אבטיחים הרי ראיתם בצדי דרכים”, נהגית בפי מבצעי השיר ברי"ש קמוצה (כמקובל בלשון המדוברת), ולא ברי"ש שוואית, כנדרש בלשון התקנית. כמו כן, הטעם הוא מלעילי, שלא כראוי.
ההגייה ”צְרָצָרִים” נשמעת כהגייה מוקפדת, בהשוואה להגייה הנפוצה ”צַרְצָרִים”, אך גם היא אינה עומדת בכללי הדקדוק, הקובעים ”צִרְצָרִים”.
בביצוע של איינשטיין נעשה שימוש בנבל פה הנשמע בין השאר בתחילת ההקלטה ובסיומה.
ב"שבק ס", אלבום הבכורה של להקת שב"ק ס', שיצא בשנת 1995, נכללת גרסה שונה לחלוטין של מילות הפזמון, אשר בה משולבות פה ושם מילים של הפזמון המקורי, ובפרט הפזמון החוזר "מכופף הבננות". לעומת הפנטסיה העדינה של מאיר אריאל, יצרה שב"ק ס' שיר בעל משמעות שונה לגמרי: