מבקר מערכת הביטחון

יחידת מבקר מערכת הביטחון היא יחידה במשרד הביטחון המשמשת כגוף ביקורת על מערכת הביטחון, לרבות צה"ל, יחידות הסמך המסווגות והבלתי מסווגות של משרד הביטחון, וכן התאגידים הממשלתיים שבאחריות שר הביטחון.^[1] מבקר מערכת הביטחון מתמנה בהחלטת ממשלה על ידי המלצה של שר הביטחון וכפוף לו במישרין, הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון רשאים להציע נושאים לביקורות.

הקמת היחידה

הבסיס להקמת היחידה הונח כבר ב-1956 על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון. על פי חזונו של בן-גוריון, נחוץ שמערכת הביטחון תהיה נתונה לביקורת ופיקוח על ידי בעל תפקיד, אשר אינו כפוף לאיש מלבד שר הביטחון.
היחידה הוקמה בשנת 1976 כחלק מלקחי מלחמת יום הכיפורים ובעקבות המלצות ועדת אגרנט. על פי החלטת הרמטכ"ל ושר הביטחון שבאה לידי ביטוי בהוראות הפיקוד העליון (2.0607): היחידה "מהווה גוף ביקורת, פיקוח וייעוץ, שבאמצעותו עומדים שר הביטחון, הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון על הכשירות, הכוננות, הסבירות והחוקיות של פעילות מערכת הביטחון על כל מרכיביה."

תפקידי היחידה

הביקורת נערכת במכלול תחומים ארגוניים ומבצעיים בצה"ל, במשרד הביטחון, בגופי מערכת הביטחון האזרחית, ובגופים שמשרד הביטחון משתתף בהנהלתם או תומך בהם בהקצבות כספיות.

חזונה של יחידת מבקר מערכת הביטחון הוא להוות גוף ביקורת מרכזי ומשפיע במערכת הביטחון, לצורך מימוש יעדיה ולשיפור מוכנותה בשגרה ובחירום. ייעוד היחידה לסייע לשר הביטחון לפקח על פעילות המערכת, לטובת ביצוע משימותיה ועמידה ביעדיה, באמצעות ביקורות ומתן חוות דעת וייעוץ מקצועיים.

תפקידיה המרכזיים של יחידת מבקר מערכת הביטחון:

• לבצע ביקורות מטעם שר הביטחון בצה"ל, במשרד הביטחון וביחידות הסמך, לבדוק את היערכותם ומוכנותם למימוש יעדיהם ומשימותיהם בשגרה ובחירום, וכן לתרום לשיפור תפקודם.
• לערוך ביקורות מטעם שר הביטחון בתאגידים ובתעשיות הביטחוניות העובדות עם משרד הביטחון, ובגופים הזוכים לתמיכה מתקציב משרד הביטחון.
• לקיים ביקורות ופיקוח ובקרה בתחומי ניהול הסיכונים, הציות ומימוש המדיניות, תלונות של הציבור, טוהר המידות ומניעת הונאות, ולהציג בפני השר את הממצאים.
• לדווח לשר הביטחון על הממצאים, הליקויים וכשלי הניהול, החלטות שגוית והסיכונים העולים מהפיקוח והביקורות.
• להצביע בפני הרמטכ"ל, מנכ"ל משרד הביטחון ובכירים נוספים במשרד הביטחון ובצה"ל על הממצאים, הליקויים והסיכונים העולים מהביקורות והפיקוח. כמו כן, להמליץ על הדרך לתיקונם, למניעת הישנותם ולשיפור המערכת.
• לייעץ לשר הביטחון, בהתאם לצורך, בתחומים העולים מפעילויות הביקורת, הבקרה והפיקוח.
• לספק לשר הביטחון, בהתאם לצורך, חוות דעת מקצועית לגבי ממצאי הביקורת, הפיקוח והבקרה.

בעלי תפקידים ונהלים

למבקר מערכת הביטחון מתמנה בדרך כלל קצין במילואים בדרגת תת-אלוף.

למבקר שני סגנים:

• הסגן האזרחי הבכיר המשמש גם כממלא מקום המבקר
• הסגן הצבאי בדרגת תת-אלוף

היחידה נחלקת למחלקות וצוותים בפיקוד קצינים בדרגת אלוף-משנה. בין השאר:

• מחלקת ביקורת יחידות צה"ל
• צוות כשירות וכוננות

בצה"ל, מקבל סגן הרמטכ"ל את דו"חות המבקר לפעולה, והוא האחראי לרכז ולעקוב אחר הטיפול בהם.^[2]

בסוף שנת 2011 הוקמה בצה"ל יחידת מבקר פנים-ארגונית בראשה מבקר הכפוף ישירות לרמטכ"ל וייעודו להוות מבקר פנימי שייבחן את תחומי הכשירות בצה"ל, מוכנותו של צה"ל, כוננותו למילוי משימותיו ואופן ניהולו התקין והיעיל של הארגון. כמו כן נקבע שהוא ירכז עבודת המטה לצורך הכנת התייחסות צה"ל הרשמית לדו"חות מבקר המדינה ולדו"חות מבקר מערכת הביטחון.^[3]

מבקרי מערכת הביטחון

תמונה	שם	תקופת כהונה
	שמעון אבידן	1976–1977
	יהודה נאות	1977–1980
	רפאל ורדי	1980–1981
	מאיר זורע	1981–1984
	שלמה אראל	1984–1988[4]
	משה גדרון	1988–2002
	יוסי ביינהורן	2002–2010
	חגי טננבאום-ארז	2018–2010
	איתן דהן	2018–2022
	יאיר וולנסקי	2022 ואילך

קישורים חיצוניים

• מבקר מערכת הביטחון, באתר משרד הביטחון

הערות שוליים

1. שחר גינוסר, "דו"ח שתיקה", ידיעות אחרונות מוסף 7 ימים, ‏ 28.03.2014.
2. פקודה 1.0302, נוהל טיפול בדוחות ביקורת של מבקר מערכת הביטחון.
3. רותם פסו ויונתן אוריך, אתר צה"ל, המבקר הפנימי של צה"ל – יוצא לדרך, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 3 בינואר 2012
4. מבקר מערכת הבטחון אלוף (מיל) שלמה אראל מסיים תפקידו, מעריב, 18 בנובמבר 1987