מבחן האינטליגנציה וכסלר למבוגרים (באנגלית: Wechsler Adult Intelligence Scale, ראשי תיבות: WAIS) הוא מבחן שנועד לבדוק אינטליגנציה (מנת משכל) של מבוגרים, החל מסוף גיל ההתבגרות. הוא אחד מתוך סדרת מבחני אינטליגנציה שפותחו בידי הפסיכולוג היהודי-אמריקאי דייוויד וכסלר, עבור גילאים שונים (המבחנים האחרים הם מבחן האינטליגנציה וכסלר לילדים ומבחן וכסלר לילדי הגן). וכסלר פרסם את הגרסה הראשונה של המבחן ב-1955, ומאז עבר המבחן מספר שיפורים, שנמשכו גם לאחר מותו של וכסלר. כיום משמשת הגרסה הרביעית של המבחן, WAIS-IV, שפורסמה ב-2008 (על ידי חברת "פירסון"[1]).
דייוויד וכסלר פיתח תחילה ב-1938 במסגרת עבודתו בבית החולים בלוויו, סוללת מבחני משכל בשם "סולם האינטליגציה וכסלר-בלוויו" (Wechsler-Bellevue Intelligence Scale, WBIS). במקור היו מבחנים אלו מיועדים למדוד אינטליגנציה אצל מבוגרים מתוך פרספקטיבה קלינית. WBIS היה מבחן האינטליגנציה המתוקנן הראשון, והוא הפך למבחן נפוץ, במיוחד לאחר ששימש במסגרת צבא ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה.
וכסלר הגדיר את האינטליגנציה כיכולת גלובלית שאינה תכונה יחידה, אלא מכלול של תכונות אנושיות. הוא טען כי אינטליגנציה נורמטיבית היא ערך ממוצע המתייחס לקבוצת אנשים, ערך שנקבע כ-100, וסטיית התקן נקבעה כ-15.
ב-1949 פרסם וכסלר את סולם האינטליגנציה וכסלר לילדים (WISC), ולאחריו פרסם בשנת 1955 גרסה למבוגרים: סולם האינטליגנציה וכסלר למבוגרים (WAIS). למבחן היה מבנה זהה למבחן הילדים, אשר עבר שינוי כדי להתאימו לקבוצות האוכלוסייה השונות.
במהדורה הראשונה של המבחן עלו מספר בעיות, הקשורות בעיקר לגודל המדגם הנורמטיבי שלפיו תוכננו ההתפלגות הנורמלית והנורמות של המבחן (על פיהן הושוו תוצאות ביצועיו של כל נבדק), למידת הייצוגיות שלו עבור מגוון קבוצות באוכלוסייה, ולמהימנות תת-המבחנים שלו. רוב הבעיות טופלו בגרסה המתוקנת של המבחן, WAIS-R, שפורסמה ב-1981. גרסאות חדשות של המבחן פורסמו גם בהמשך, האחרונה בהן היא WAIS-IV מ-2008.
החל מהמהדורה המתוקנת של המבחן מ-1981, מחולק המבחן באופן בסיסי לשני מרכיבים מרכזיים שנבדקים - סולם מילולי וסולם ביצועי, ובהן נכללים יחדיו 11 תתי-מבחנים:
מרבית המבחנים והשאלות מוצגים בדרגת קושי עולה. חלק מהם מושפעים ממהירות ביצוע, ובהם הנבדק מקבל ניקוד הן בהתאם למספר הפריטים עליהם ענה נכונה והן לפי הזמן שנדרש כדי לסיים את ביצועו של כל פריט.
לאחר העברת המבחן, הבוחן נותן ציונים לכל פריט ומסכם את הנקודות בכל תת-מבחן. לאחר מכן הוא מעביר את ציוני הגלם של כל תת-מבחן לסולם ניקוד משותף (שיאפשר השוואה בקבוצת התייחסות קבועה), וזאת על פי טבלאות של ציוני תקן על פי נורמות של כל קבוצת גיל. סיכום ציוני התקן של תתי המבחנים בכל סולם (מילולי / ביצועי), והשוואתו לטבלה נוספת, מאפשר מתן ציון של מנת משכל מילולית, ביצועית וכללית של הנבדק. הבוחן כותב בסיום ההעברה דוח המפרט את ציוני התקן ומנות המשכל, ומפרש באופן מילולי את התוצאות.
במהדורת WAIS-R (1981) חולקו תתי המבחנים לסולם מילולי וביצועי, שנועדו לברר יכולות מילוליות בהשוואה לביצועיות של הנבדק, ולברר את נקודות החוזק והחולשה שלו בהשוואה בין תתי המבחנים. במהדורת WAIS-III (1997) חולקו כל אחד מהסולמות האלו לשני מרכיבים נוספים - "אינדקסים". כן נוספו שלושה תתי מבחנים חדשים והוסרו המבחנים סידור תמונות והרכבת עצמים. בנוסף ניתנה אפשרות להעביר מבחן מסוים כתחליף אם עולה בעיה בהעברת המבחנים האחרים לנבדק בתוך אותו אינדקס.
במהדורה האחרונה של המבחן, WAIS-IV (2008), נותרו רק ארבעת האינדקסים והוסרו הרעיונות של סולם מילולי וביצועי. בנוסף לאינדקסים, מחושבים ציון IQ כללי של כלל הסולמות יחדיו, וציון יכולת כללית המבוסס על ששת תתי המבחנים של הבנה מילולית וארגון תפיסתי בלבד. במהדורה זו שוב נוספו שלושה מבחנים וחלק הפכו לתחליפים: