PROFILBARU.COM

מאשה ניב
לידה	מרץ 1969 (בת 55); מוסקבה, ברית המועצות
עיסוק	מדענית, חוקרת חוש הטעם
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
מנחה לדוקטורט	בני גרבר
מוסדות	האוניברסיטה העברית בירושלים
פרסים והוקרה	פרס קריל (2010)
	אתר רשמי
תרומות עיקריות
	חקר חוש הטעם, זיהוי מולקולרי וחישה כימית

מאשה ניב (נולדה במרץ 1969) היא מדענית ישראלית, חוקרת כימיה וביולוגיה של חוש הטעם. פרופסור מן המניין בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית' באוניברסיטה העברית ולשעבר סגנית הדקאן.

ביוגרפיה

ניב נולדה וגדלה במוסקבה.^[1]. אביה הוא מדען החומרים פרופ' יורי אסטרין ואחיה דניאל הוא חבר להקת וויאג'ר שייצגה את אוסטרליה באירוויזיון 2023. בשנת 1979 המשפחה עזבה את ברית המועצות ומאשה עלתה לישראל באוגוסט 1981.

את כל תאריה השיגה באוניברסיטה העברית בירושלים. את לימודיה לתואר ראשון בכימיה השלימה בהצטיינות בשנת 1994 ולאחר מכן המשיכה ללימודי תואר שלישי בכימיה תאורטית, במסלול ישיר. עבודת הדוקטורט שלה, שהוגשה בשנת 2001 בהנחיית פרופ' בני גרבר, עסקה בדינמיקה מולקולרית.

לקראת סיום לימודי הדוקטורט החלה לעבוד כחוקרת בחברת קריקס ביו פרמצבטיקה. ב-2003 שבה לאקדמיה ונסעה להשתלמות בתר דוקטורט באוניברסיטת קורנל, בתחום הביוכימיה החישובית (בהנחיית פרופ' הראל ויינשטיין). לאחר כשנתיים נשארה בקורנל כמדריכה, למשך תקופה של שנתיים נוספות.

עם שובה לישראל ב-2007, מונתה ניב למרצה בפקולטה לחקלאות. בשנים שלאחר מכן מונתה למרצה בכירה ולפרופסור חבר, ואת דרגת הפרופסור מן המניין קיבלה ב-2021. בין השנים 2014–2021 כיהנה ניב כסגנית דקאן למחקר בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה.

כמו כן, ביקרה כפרופסורית אורחת באיטליה (בחסות קרן Vigevani).

ניב נשואה לאבנר, שף ומרצה בפקולטה לחקלאות, והם הורים לשלושה.^[1] מתגוררת בבית זית, עוסקת בריצה כתחביב.^[2]

מחקר

מחקרה של ניב מתמקד בהעמקת ההבנה ובמודיפקציה של תהליכי איתות במטבוליזם, ובחישה כימית – תהליך בו מולקולות כימיות, כגון חומרי טעם וריח, מפעילות את הקולטנים בגוף, מה שמתורגם בהמשך לתפיסת החושית. לאורך השנים פרסמה למעלה מ-100 מאמרים שראו אור בכתבי עת מובילים, והרצתה בשורה של כנסים וסימפוזיונים בישראל ובעולם.

מולקולות מרות ופיתוח תרופות

שאלה עיקרית הנשאלת בקבוצה של ניב היא אילו תרכובות נחוות כבעלות טעם מר. לשם חקר השאלה, משתמשת קבוצתה בטכניקות מעולם כריית המידע והטקסט. זאת במטרה לייצר מסד נתונים של מבנים כימיים של כל התרכובות הידועות כמרות. המאגר, ששמו BitterDB,^[3]^[4] כולל מעל לאלף תרכובות מרות ומצוטט על ידי חוקרים וקבוצות ברחבי העולם.^[5]

המידע שנאסף במסגרת BitterDB היווה מרכיב חיוני בפיתוח של כלי בשם BitterPredict אשר מסווג מולקולות כמרות או כבלתי מרות בהתבסס על המבנה הכימי שלהן. כלי זה שימש לכימות הקשר שבין מרירות לרעילות: כ-60% מבין התרכובות המרות תועדו כרעילות, בעוד 56% מהתרכובות הרעילות ידועות או נחזות להיות מרות. התוצאות שהתקבלו במחקרה של ניב הצביעו על כך שהטעם המר איננו סמן אמין במיוחד לרעילות, וכי ככל הנראה למרירות יש תפקידים פיזיולוגיים אחרים.

כלי נוסף בשם BitterIntense פותח במעבדתה על מנת לחזות מרירות עזה של מולקולות המשמשות ביצירת תרופות, ולהצביע על הצורך ברה-פורמולציה מוקדמת ככל הניתן בתהליך גילוי התרופה. כך, ניתן לבצע תהליך איטרטיבי, ניסיוני וחישובי, שמטרתו לעצב ליגנדות רצפטור בעלות טעם מריר חדש.

מולקולות מתוקות

ניב פיתחה גישה חדשנית לסריקה מבוססת-מודל של מולקולות בעלות טעם מתוק, והשתמשה במודל זה כדי לבצע רציונליזציה של הקשר בין מבנה ותפקיד בסאפונינים מתוקים. כמו כן, נלמד היעדר הסטריאוספציפיות של רצפטורים לטעם מתוק למול אננטיומרים של גלוקוז.

מעבדתה פתרה תעלומה כבת מאה שנה בנוגע לטעמם של מים כבדים, כאשר הראתה כי מים כבדים מזוקקים ניתנים להבחנה מול מים רגילים מזוקקים, שכן אלה נחווים כמתוקים אצל בני אדם.^[6] מנגנון החישה של הטעם המתוק הוא באמצעות הטרודימר של טעם מתוק.

טעם וריח אצל חולי קורונה

עם פריצתה של מגפת הקורונה דווח כי חולים רבים סובלים מאובדן חושי הטעם והריח. ניב וקבוצתה, שהצטרפו למאמצי המחקר האקדמיים בישראל ובעולם בראשית ימי המגפה,^[7] הראו כי השינויים הכמותיים שדיווחו החולים לגבי אופן פעולתו של חוש הריח שלהם, בנפרד מתסמינים אחרים או לצדם, מאפשרים יצירתו של כלי ייחודי לצורך אבחנה קלינית של מחלת נגיף הקורונה.

נוסף על כך, הוכיחו כי מעקב אחר כמות החיפושים בגוגל לגבי טעם וריח, אינו מהווה אסטרטגיה יעילה להתמודדות עם הנגיף – וזאת בניגוד לתמונה שהצטיירה בראשית ימי המגפה בפרסומים אקדמיים ובכלי התקשורת. במחקר המשך, אופיין המסלול להחלמה מאובדן טעם וריח אצל חולי קורונה קלים, ונמצא כי כ-10-15% סובלים מאובדן ריח עד משך כשישה חודשים.^[8]

עוד מצאו כי במדגם של 1,400 מחלימי קורונה שהחלימו מאובדן ריח בעקבות המחלה, אצל למעלה מ-10% הופיעו תופעות של פרוסמיה (חוש ריח מעוות) ופנטוסמיה (ריח מדומה).

הנחיה ופעילות ציבורית

ניב הנחתה כ-30 תלמידים לתארים מתקדמים ומשתלמי בתר-דוקטורט. היא חברה בוועד המנהל של המכון הישראלי ללימודים מתקדמים, בוועדות שונות של האוניברסיטה העברית, ועורכת בכתבי העת Journal of Chemical Information and Modeling ו-Chemical Senses. בנוסף, היא חברה ברשת הבריאות 8400, המאגדת חוקרים מהאקדמיה ומהתעשייה הרפואית בישראל,^[9] וברשת המנהיגות הבכירה "מובילים באקדמיה", אשר היא נמנית עם בוגרי המחזור הראשון שלה.^[10]

ניב היא מייסדת-משותפת של מספר מסגרות בתחומי מחקרה: קונסורציום GCCR לחקר חישה כימית,^[11] מאגר GPCRladies המכיל פרטי קשר של מדעניות העוסקות בחקר GPCR,^[12] ורשת החניכה WISER המיועדת למשתלמות בתר-דוקטרט ישראליות בעולם.^[13]

פרסים והוקרה

פרס אלווינג להצטיינות בכימיה אנליטית (1991)
מלגת DAAD ‏ (1992)
פרס המחקר ע"ש פריץ הבר (1999)
פרס קריל (2010)
חברה בליגת הנשים הישראלית למרצות בכירות במדעי התזונה (2011–2014)

מאמרים נבחרים

Dagan-Wiener, A., Di Pizio, A., Nissim, I., Bahia, M. S., Dubovski, N., Margulis, E., and Niv, M.Y. (2019) BitterDB: taste ligands and receptors database in 2019, Nucleic acids research 47, D1179-D1185.
Dagan-Wiener, A., Nissim, I., Ben Abu, N., Borgonovo, G., Bassoli, A., and Niv, M.Y. (2017) Bitter or not? BitterPredict, a tool for predicting taste from chemical structure, Sci Rep 7, 12074.
Nissim, I., Dagan-Wiener, A., and Niv, M.Y. (2017) The taste of toxicity: A quantitative analysis of bitter and toxic molecules, IUBMB Life 69, 938-946.
Di Pizio, A., Waterloo, L. A. W., Brox, R., Lober, S., Weikert, D., Behrens, M., Gmeiner, P., and Niv, M.Y. (2020) Rational design of agonists for bitter taste receptor TAS2R14: from modeling to bench and back, Cell Mol Life Sci 77, 531-542.
Di Pizio, A., Levit, A., Slutzki, M., Behrens, M., Karaman, R., and Niv, M.Y. (2016) Comparing Class A GPCRs to bitter taste receptors: Structural motifs, ligand interactions and agonist-to-antagonist ratios, Methods Cell Biol 132, 401-427.
Di Pizio, A., and Niv, M.Y. (2015) Promiscuity and selectivity of bitter molecules and their receptors, Bioorg Med Chem 23, 4082-4091.
Cheled-Shoval, S., Behrens, M., Korb, A., Di Pizio, A., Meyerhof, W., Uni, Z., and Niv, M.Y. (2017) From Cell to Beak: In-Vitro and In-Vivo Characterization of Chicken Bitter Taste Thresholds, Molecules 22.
Schmid, C., Brockhoff, A., Shoshan-Galeczki, Y. B., Kranz, M., Stark, T. D., Erkaya, R., Meyerhof, W., Niv, M.Y., Dawid, C., and Hofmann, T. (2021) Comprehensive structure-activity-relationship studies of sensory active compounds in licorice (Glycyrrhiza glabra), Food Chemistry 364, 130420.
Dubovski, N., Ben Shoshan-Galeczki, Y., Malach, E., and Niv, M.Y. (2021) Taste and chirality: l-glucose sweetness is mediated by TAS1R2/TAS2R3 receptor, Food Chemistry, 131393.
Ben Abu, N., Mason, P. E., Klein, H., Dubovski, N., Ben Shoshan-Galeczki, Y., Malach, E., Prazienkova, V., Maletinska, L., Tempra, C., Chamorro, V. C., Cvacka, J., Behrens, M., Niv, M.Y., and Jungwirth, P. (2021) Sweet taste of heavy water, Commun Biol 4, 440.
Karni, N., Klein, H., Asseo, K., Benjamini, Y., Israel, S., Nammary, M., Olshtain-Pops, K., Nir-Paz, R., Hershko, A., Muszkat, M., and Niv, M.Y. (2021) Self-Rated Smell Ability Enables Highly Specific Predictors of COVID-19 Status: A Case-Control Study in Israel, Open Forum Infect Dis 8, ofaa589.
Asseo, K., Fierro, F., Slavutsky, Y., Frasnelli, J., and Niv, M.Y. (2020) Tracking COVID-19 using taste and smell loss Google searches is not a reliable strategy, Sci Rep 10, 20527.
Klein, H., Asseo, K., Karni, N., Benjamini, Y., Nir-Paz, R., Muszkat, M., Israel, S., and Niv, M.Y. (2021) Onset, duration and unresolved symptoms, including smell and taste changes, in mild COVID-19 infection: a cohort study in Israeli patients, Clin Microbiol Infect.
Ohla, K., Veldhuizen, M. G., Green, GCCR authors, Hayes, J. E., and Niv, M.Y. (2022) A follow-up on quantitative and qualitative olfactory dysfunction and other symptoms in patients recovering from COVID-19 smell loss, Rhinology.
Margulis, E., Slavutsky, Y., Lang, T., Behrens M., Benjamini Y., and Niv, M.Y. (2022) BitterMatch: recommendation systems for matching molecules with bitter taste receptors. J Cheminform 14, 45.