ליגנד או קשיר (אנגלית: Ligand) הוא יון או מולקולה המסוגלים לתרום זוג אלקטרונים (או מספר זוגות) לא קושר ליצירת קשר. מולקולות שהן ליגנדים יכולות לתפקד גם כבסיסי לואיס.
ליגנדים יוצרים קומפלקס עם יון "מרכזי", לרוב מתכת. "דנטטיות" (Denticity, "שן" מיוונית) מוגדרת כמספר האטומים במולקולת הליגנד שנקשרים ליון המתכת המרכזי. ליגנד התורם זוג אלקטרונים אחד, כגון קרבוניל, מכונה מונו דנטטי. ישנם ליגנדים המסוגלים לתרום שניים, ארבעה ואפילו שישה זוגות אלקטרונים. אתילן דיאמין טטרא-אצטט נקשר ליוני מתכת רבים (ליגנד מגשר) או מיצר כמה קשרים עם אותו יון (קלאט). ליגנד כזה הנפוץ בשימוש הוא EDTA ובשל תכונה זו משתמשים בו לטיפול במקרים של הרעלת כספית.
הראשונים שהשתמשו במונח "ליגנד" היו אלפרד ורנר וקרל סומיסקי, ביחס לכימיה של סיליקון.[1]