מארס 2020 (באנגלית: Mars 2020 – "מאדים 2020") היא משימה לחקר מאדים של נאס"א שנועדה לחקור את מאדים באמצעות הרוברהתמדה (Perseverance). מטרותיו העיקרית הן לחפש סימני חיים על מאדים ולהכין דגימות שניתן יהיה לשלוח לכדור הארץ בעתיד. באותה משימה ישוגר מסוק מאדים (מסוק שמותאם לטיסה במאדים) עד הטסתו יהיה מחובר לאגן הגחון של הרובר.
ב־30 ביולי 2020 שוגרה בהצלחה החללית הנושאת את הרובר לעבר למאדים.[1] ב־18 בפברואר 2021 נחתה החללית בהצלחה.
כלים
MOXIE[2] – מכשיר להפקת חמצן שהוא למעשה תא דלק הפוך. בשונה מתא דלק רגיל שמשתמש בדלק וחומר מחמצן לייצור אנרגיה. MOXIE יעשה את התהליך ההפוך – הוא ישקיע אנרגיה בייצור חמצן מחומרי דלק. בזה שישתמש בדו־תחמוצת הפחמן, שהיא מרכיב העיקרי באטמוספירית מאדים (96%). כל מולקולה של דו־תחמוצת הפחמן (CO2), מכילה שני אטומי חמצן והשקעת אנרגיה בפירוק שלה, אמורה להניב מולקולות חמצן (O2).
SuperCam – מצלמת לייזר המיועדת לניתוח כימי של הרכב הקרקע.
Mastcam-Z – מצלמה פנורמית המאפשרת לחקור בדיוק רב את אופי המינרלים על פני השטח.
PIXL – ספקטרומטר הפועל בעזרת קרני רנטגן, ואמור לנתח את היסודות של חומרים על פני המאדים.
MEDA' – מכשיר למדידת פרמטרים סביבתיים שפותח בספרד, וכולל חיישני טמפרטורה, לחות, מהירות הרוח וכיוונה וכן כמות האבק ואפיון החלקיקים שלו.
RIMFAX – מכ"ם חודר קרקע שמיועד למחקר מאפיינים גאולוגיים של מאדים מתחת לפני השטח.
שם הרובר
ביוני 2019 הוכרז על תחרות מתן שם לרובר, השמות הוצעו על ידי תלמידים ברחבי ארצות הברית. תשעת השמות שעלו לגמר הוכרזו בינואר 2020, והקהל הרחב הוזמן להצביע עליהם.[3]
השם הנבחר, התמדה (Perseverance), הוכרז ב־5 במרץ 2020.[4]
ב־18 בפברואר 2021 נחת בהצלחה הרובר במאדים במכתש ג'זרו.[5]
ב־5 במרץ 2021 נסע הרובר לראשונה במאדים הנסיעה ארכה 33 דקות למרחק של 6 וחצי מטר. הייתה זה נסיעת הבכורה במהלכה נבדקו כל המערכות ברובר והכל עבד בהצלחה בהמשך צריך הרובר לנסוע למרחק של 200 מטר בכל נסיעה ואף יותר.[6]
ב-31 באוגוסט 2022 דווח בכתב העת המדעי Science Advances שהמכשיר MOXIE המחובר לרובר המיועד לייצר חמצן על מאדים הופעל בשנה הראשונה והצליח לייצר כ6 גרם חמצן בשעה כל פעם שהופעל לבין שעה לשעה וחצי והופעל שבע פעמים המכשיר הופעל בתנאי סביבה שונים וביום ובלילה ובעונות שונות להצלחת יצור החמצן יש חשיבות גדולה למרות הכמות הקטנה כי איפשרה את ההדגמה שטכנולוגיה זאת אפשרית דבר זה יוביל בבואה העת ליצור חמצן בכמות גדולה במכשור גדול ומשוכלל יותר כדי לספק חמצן למתיישבים על מאדים ולהנעת חלליות.[7][8]
עלות המשימה
נאס"א מתכננת להשקיע סה"כ כ־2.75 מיליארד דולר בפרויקט לאורך 11 שנים, הכולל 2.2 מיליארד דולר לפיתוח ובניית החומרה, 243 מיליון דולר לשירותי שיגור, ו־290 מיליון דולר ל־2.5 שנות פעילות המשימה.[9]
בהתאמה לאינפלציה, הרובר פרסווירנס היא המשימה הרובוטית השישית היקרה ביותר של נאס"א, אם כי היא זולה יותר מקודמתה, רובר קיוריוסיטי.
הרובר פרסווירנס נהנה מאותה פלטפורמת חומרה ועיצוב ממשימת קיוריוסיטי, שסייעו בהפחתת עלויות הפיתוח וחסכו ”ככל הנראה עשרות מיליונים, אם לא 100 מיליון דולר”, לדברי סגן המהנדס הראשי של משימת מארס 2020, קית' קומאו.
