טיאנוֶון-1 (בסינית: 天问一号) היא משימה של מינהל החלל הסיני לשלוח אל כוכב הלכתמאדיםחללית המורכבת ממקפת, נחתת ורובר. המשימה שוגרה בהצלחה ב-23 ביולי2020 על גבי המשגרצ'אנגג'נג 5.[2] מטרות המשימה המוצהרות הן לחפש עדויות של חיים על מאדים בהווה ובעבר וללמוד על סביבת מאדים. החללית נכנסה למסלול סביב מאדים ב-10 פברואר 2021 וב-14 במאי הנחתת של טיאנוון-1 ועליה הרובר, נחתה על פני השטח של כוכב הלכת. סין היא המדינה החמישית שהכניסה מקפת למסלול סביב מאדים והשלישית שהנחיתה נחתת על פני השטח של מאדים.[3]
השם "טיאנוון" בסינית, "天问", שפירושו 'שאלה שמיימית' מקורו בשיר ספרותי סיני באותו השם (מהמאה ה-4 לפני הספירה) מאת צ'ו יואן, מגדולי המשוררים בסין העתיקה.[4]
סקירה
תוכנית חקר המאדים של סין החלה בשותפות עם רוסיה בנובמבר 2011, אז שוגרה החללית פובוס-גרנט מקוסמודרום בייקונור במסע אל מאדים. החללית הרוסית נשאה איתה מקפת סינית בשם יינגהו-1 שתוכננה להיות החללית הסינית הראשונה אל המאדים. אולם, יחידת ההנעה המרכזית של פובוס-גרנט כשלה להאיץ הרחק מהמסלול הלווייני הנמוך ונתקעה סביב כדור הארץ. בינואר 2012 החללית חדרה לאטמוספירה והתרסקה באוקיינוס הפסיפי מערבית לחופי צ'ילה. כתוצאה מכך, סין החלה בתוכנית עצמאית לחקר מאדים ובתחילת 2016 הרשויות הסיניות אישרו את משימת טיאנוון-1.
טיאנוון-1 המורכבת ממקפת, נחתת ורובר (ג'וז'ונג), יוצרה על ידי התאגיד הסיני לאווירונאוטיקה, מדע וטכנולוגיה (China Aerospace Science and Technology Corporation) (אנ') ומנוהלת על ידי המרכז הלאומי למדעי החלל (National Space Science Centre) בבייג'ינג. הנחתת של טיאנוון-1 תשתמש במצנחים, רקטות האטה, וכרית אוויר על מנת לנחות על פני השטח של מאדים. לאחר הנחיתה המוצלחת, הנחתת תשחרר את הרובר אשר יהיה מופעל על ידי פאנלים סולאריים ויחקור את פני השטח של מאדים עם רדאר, יבצע ניתוחים כימיים של האדמה ויחפש סימנים לביומולקולות. כמו כן על פי מטרת המשימה המוצהרת, הרובר צפוי לפעול 90 יום מאדימיים (92 ימים ארציים) לכל הפחות.[5] המקפת של טיאנוון-1 צפויה לפעול במשך שנה מאדימית שלמה (687 ימים ארציים) ותשתמש ברדאר כדי למפות את המורפולוגיה והגאולוגיה של מאדים, וכן תמדוד את השדה המגנטי ואת היונוספרה של כוכב הלכת.
מטרות המשימה הן לחפש עדויות של חיים על מאדים בהווה ובעבר, למפות את פני השטח של מאדים, לאפיין את הרכב האדמה של מאדים ואת מיקומי המים הקפואים, לבחון את האטמוספירה של מאדים ובייחוד את היונוספירה שלה. משימה זו מהווה גם הדגמת טכנולוגיה הנמצאת בידי סין ואשר תהיה הכרחית למשימת איסוף והחזרת דגימה המתוכננת על ידי הסינים לשנות ה-30 של המאה ה-21.
הכנה ובדיקות
בסוף 2019, "המכון להנעה אווירונאוטית בשיאן", חברת בת של "התאגיד הסיני לאווירונאוטיקה, מדע וטכנולוגיה", ציינה כי הבקרה והביצועים של מערכת ההנעה של החללית עברו את כל הבדיקות הנחוצות, כולל בדיקות ריחוף, האטה ונחיתה. המרכיב העיקרי של מערכת ההנעה של הנחתת מורכב ממנוע יחיד המספק 7,500 ניוטון של דחף. גם מערכת המצנחים הסופר-סוניים של החללית נבדקה בהצלחה בעבר. תחילה, מינהל החלל הסיני התמקד לנחות באזורים קריז פלניטיה והאליזיום מונס שבמאדים. אולם, בספטמבר 2019, במהלך פגישה משותפת של נציגים סיניים עם הקונגרס האירופי למדעים פלנטריים, הודיעו הסינים כי בסופו של דבר אזורי הנחיתה שנבחרו הם שני אתרים באוטופיה פלניטיה שבמאדים.
מכשירים מדעיים
המקפת והרובר ישאו סך כולל של 12 מכשירים:
מקפת (טיאנוון-1)
מצלמה ברזולוציה בינונית (Medium Resolution Camera) המסוגלת לצלם ברזולוציה של 100 מטר ממסלול הקפה בגובה של 400 ק"מ.
מצלמה ברזולוציה גבוהה (High Resolution Camera) המסוגלת לצלם ברזולוציה של 2 מטר ממסלול הקפה בגובה של 400 ק"מ.
ב-10 בפברואר 2021, נכנסה החללית למסלול סביב מאדים וכחודשיים לאחר מכן הנחתת של טיאנוון-1 ועליה הרובר, תוכננו לנחות על פני השטח של כוכב הלכת באזור הנקרא אוטופיה פלניטיה ונמצא צפונית מקו המשווה.[6] בו בזמן, המקפת של טיאנוון-1 תהיה במסלול הקפה סביב מאדים ותהווה תחנת ממסר לתקשורת עם כדור הארץ.
ב-14 במאי 2021 בשעה 23:18 UTC נחתה הנחתת עם הרובר ג'וז'ונג,[7] על פני מאדים, באזור שתוכנן לכך.[8]. הרובר עצמו נפרש והחל פעילות ב-22 במאי, 02:40 UTC