מאיר בק נולד ב-1843 בעיר פאפה במחוז וספרם בהונגריה, במשפחת יהודים עניים מאוד. אמו נפטרה מחולירע כשהיה בן עשר. בסיום בית הספר היסודי המקומי למד שלוש שנים בגימנסיה קתולית בנדיקטינית, והחל מ-1863 המשיך את לימודיו במכללה הרפורמית בפשט, שם הצטיין וקיבל מלגה. בו זמנית למד עברית, תורה ותלמוד עם מורה פרטי בשם שלמה יוסף גולדברג,[3] כמו כן אצל הרב לאופולד לב[4] לימים רב נאולוגי של יהודי סגד, שלימד באותה תקופה גם בגימנסיה הקלוויניסטית בפאפה.
משנת 1865 למד בבית המדרש לרבנים בברסלאו. בסמינר, שדרש במקביל גם לימודים אוניברסיטאיים, ושהיה למוקד הזרם ההיסטורי-פוזיטיביי (לימים קונסרבטיבי או מסורתי ביהדות), זכה בק להדרכתם ותמיכתם של הרב זכריה פרנקל ושל צבי גרץ.[4] בסיום לימודיו ב-1872 חי תקופה מסוימת בצ'רנוביץ וביאשי והתפרנס ממתן שיעורי עזר. לאחר תקופה קצרה באחוזתו של חוכר קרקעות יהודי גדול בשם מאירהופר, עבר לבוקרשט ב-1873, כשהעדה היהודית "הפולנית הילידית" (lehi pământeni) הייתה בשלבי התפוררות.[5]שם התוודע לקבוצת אינטלקטואלים יהודים ובהם אדולף שטרן.
ב-1873 מונה לרב ודרשן בבית הכנסת הכוראלי של בוקרשט וכמנהל בית הספר "יעקב וקרולינה לבל", שייסדו יעקב לבל ורעייתו, ליד בית הכנסת הכוראלי.[3] ב-14 באוקטובר1873 כמנהל בית הספר "לבל" נאם בפני שר הדתות והחינוך של רומניה, הגנרל כריסטיאן טל שביקר בבית הספר. ניסה לשכנע את השר בצורך בהקמת בית מדרש מודרני לרבני רומניה בסיוע ממשלת בוקרשט.
בק היה אחראי גם כן להקמת בית הספר היהודי הראשון לבנות - Fraternitatea Zion וייסד בנוסף בית ספר יהודי מקצועי.[1]
הנהיג בבית הכנסת כורל של בוקרשט טקס קונפירמציה לבנות שהגיעו לגיל בת מצווה, שהוא כינה "מצוות הקהל". הטקס נערך לראשונה בחג שמחת תורהה'תרל"ה (1874).[6]ביוזמתו של בק הוקמה חברה להוצאה לאור של ספרי לימוד יהודיים, והוא היה מראשוני המחברים שלהם, לצדם של משה גסטר, יצחק דוד באלי ואליעזר כתבן (קאסבאן). בשנים 1892-1886 ו-1908-1910 בק ערך את כתב העת Revista Israelită.[2] הוא השתתף גם בכתבי העת Fraternitatea ו-Anuarul pentru izraeliţi. במסגרת פעילותו הפובליציסטית תקף את "שבועת היהודים" (More judaico) וכינה אותה More barbarico (=שבועה בארבארית). בק היה מורה רוחני אהוב של הקהילה, וב-1921, כשהקהילה של בוקרשט הוקמה באופן רשמי, נבחר לרב ראשי לשם כבוד ובתוקף תפקיד זה היה חבר במועצת הרבנות של רומניה.[7]
הרב בק תמך ברפורמה מתונה.[8] התנגד להכנסת עוגב לבית הכנסת קורל בבוקרשט אך לבסוף התפשר בתנאי שהמנגן בעוגב יהיה לא יהודי (1901).[9] הוא הציע לשנות את תפילת כל נדרי, אך הצעתו לא התקבלה. הרב בק ניסה לקדם הקמת סמינר רבני ברומניה ופעל לשם כך במגעיו עם שר הדתות החינוך של רומניה, הגנרל כריסטיאן טל שביקר באוקטובר 1874 בבית הספר שבניהולו.[10] הוא היה מסוכסך עם הרב האורתודוקסי חיים שמואל שור, שבין היתר, חייב את השבועה היהודית, וניסה לערב בסכסוך את השלטונות. בעקבות סכסוכו עם החוגים האורתודוקסים השמרנים נמתחה עליו ביקורת חריפה ומתמשכת בכמה מהעיתונים העבריים. יריביו טענו שאינו רב אלא "מגיד" בלבד.[11][12]
חייו הפרטיים
הרב בק היה נשוי לעמליה. נולדו להם 4 בנים (אברהם, פריץ, איזידור ווילהלם) ו-5 בנות (יוליה קאנר, חנה ניני בק, מיצי שטיינברג, שולמית שפודהיים, שרלוטה מרכוס).[13]
הרב ד"ר אברהם בק, בנו של מוריץ בק, היה ממשיך דרכו, קיבל תואר דוקטור בתאולוגיה ובפילוסופיה מאוניברסיטת וינה והיה רב מודרני, רפורמיסט.[14] בניו של ד"ר אברהם בק, פריץ ותאו, עלו לישראל בשנת 1970 יחד עם משפחותיהם.
ספרים
Vocabular analitic ebraico-românesc la Pentateuchul sau cele cinci cărți ale lui Moise (1881–1923)
(המילון האנליטי העברי-רומני של התורה או חמשת ספרי משה)
Învețătura religiunii mosaice pentru usul junimii israelite
(לימודי יהדות לשימוש הנוער היהודי) (המהדורה השלישית ב -1893)
1892 -Istoria Templului Coral de Rit Occidental din capitală in primul sfert de veac al existenței sale 1867-1892
1906 Istoria Templului Coral din București pe 1892-1906
(ההיסטוריה של בית הכנסת הכוראלי בשנים 1906-1892)
מקורות מודפסים
Baruch Tercatin şi Lucian-Zeev Herşcovici, Prezenţe Rabinice în Perimetrul Românesc: Secolele XVI-XXI, Bucharest: Hasefer, 2008. (ברוך טרקטין ולוסיאן-זאב הרשקוביץ, "נוכחויות רבניות במרחב הרומני") (ברומנית)
Nicolae Cajal, Harry Kuller (coord) Activitatea comunitar-culturală din întreagă țară de la - 1918 până în 1944 Personalități ale cultului - în Contribuția evreilor din România la cultură și civilizație Editura Hasefer, București, 2004
Eliyahu Feldman - art. Meir Moritz Beck - Encyclopedia Judaica
לקריאה נוספת
ליביו רוטמן, חברה בראי החינוך: בית הספר היהודי-הרומני 1851–1914 (עריכה: יהודית שרגל), תל אביב: מרכז גולדשטיין-גורן לתולדות היהודים ברומניה – המכון לחקר התפוצות – אוניברסיטת תל אביב, תשנ"ט 1999.
לוסיאן-זאב הרשקוביץ, 'תנועת התיקונים בדת בקרב יהודי רומניה, 1857–1921', הקונגרס העולמי למדעי היהדות 12, ב (תש"ס), 155-165.
Dr. M. Beck: Viața şi opera, 1845–1923: Cuvânt de omagiu, : (Typ. ’Curierul judiciar’), 1925. (ברומנית)
1921, Adolphe Stern - Însemnări din viața mea vol.2,
Cristina Toma, “Rabinul Meir Beck: O personalitate de prim rang din trecutul evreilor români,” in Buletinul centrului, muzeului şi arhivei istorice a evreilor din România 7 (2001), 70–85. (ברומנית)
