נולד בתוניס לרב מצליח מאזוז, שהיה דיין, ממנהיגי יהדות תוניסיה, ומייסד "ישיבת כסא רחמים" שם, ולכמסאנה לבית מאזוז. למד בישיבת "חברת התלמוד" אצל הרב יצחק בוחניך[2]. כן למד גם אצל הרב יוסף סוסו הכהן[3]. בגיל 17 החל ללמד בישיבת "אוהל יוסף יצחק" של חב"ד בתוניס. נישא לרבנית אסתר לואיזה, ולהם שני בנים וארבע בנות. לאחר שאביו נרצח על ידי מתנקש מוסלמי בשנת ה'תשל"א (1971), עלו הוא ואחיו הרבנים צמח ורחמים לישראל ובאותה שנה הקימו בבני ברק את "ישיבת כסא רחמים".
משנת 2015 מוסר הרב מאזוז שיעורים שבועיים ברדיו קול ברמה. בינואר 2017 הודיע על הפסקת השיעורים בעקבות הטרדות שחווה בשל תוכן שיעוריו, שכלל אזכורי ביאליק, אריסטו ואחרים[6].
ההילולא של ישיבת כסא רחמים ה'תשע"ח (2018), במעמד כ-8,000 איש
גולת הכותרת של מפעלו החינוכי היא הנחלת שיטת העיון התוניסאי בלימוד הגמרא. על שיטה זו פרסם מאמרים רבים, שהראשונים שבהם רוכזו בשנות ה-80 על ידי הרב חיים אמסלם (לימים חבר הכנסת מטעם מפלגת ש"ס) בחוברת בשם "דרכי העיון".
הרב מאזוז מקפיד מאוד על ההברה הספרדית המדויקת של אותיות השפה העברית, בעיקר בתפילה ובקריאת התורה, ומנסה להנחיל ולשמר אותה בשיעוריו ובספריו. בניגוד למקובל ברוב הקהילות הספרדיות, מאמץ הרב מאזוז את שיטתו של הרב שאול הכהן (בעל "לחם הביכורים"), שלפיה נוסח התפילה צריך להיות על פי כללי לשון המקרא (בדרך דומה לנוסח שתוקן על ידי המדקדקים ביהדות אשכנז בדורות האחרונים). כך לדוגמה פסק הרב מאזוז שיש לברך "בורא פרי הגָּפן" (בקמץ, כצורת הפסק) בניגוד למסורת המקובלת "הגֶּפן", וכן שיש לקרוא את הכ"ף לנוכח בקמץ (מטובךָ, בתורתךָ) בניגוד למקובל אצל הספרדים (מטובָךְ, בתורתָךְ)[7]. למהדורה החדשה של ספר לחם הבכורים (ספרו של רבי שאול כהן בדקדוק) מצורפות הערותיו של הרב מאזוז.
הרב מאזוז חידש מספר כללים בדקדוק כחלק מעיסוקו הרב בלשון. כך לדוגמה חידש שכפי שיש "מלעילנסוג אחור" יש גם לפעמים "מלרע נסוג קדים"[8].
הרב מאזוז מעודד בקיאות בתנ"ך, משתמש בטקסט התנ"כי להוכחות דקדוקיות וסגנוניות ולפענוח מקורות לפיוטים ולטקסטים רבניים מליציים, ומשלב קטעי פסוקים מן התנ"ך בכתיבתו. לא פעם מתח ביקורת על התדלדלות הבקיאות בתנ"ך.
לרב מאזוז ידיעות רבות בפיוט, ובפרט בפיוטי ימי הביניים בספרד. הוא מגיה לעיתים טקסטים על פי המשקל, בפרט בפיוטים שהודפסו בסדרת המחזורים "איש מצליח" שתחת פיקוחו האישי ובקינות לתשעה באב. בנעוריו חיבר פירוש מקיף לפיוטו של ר' יהודה הלוי "מי כמוך", הכולל מלבד פירוש העניין גם מקורות מהתנ"ך (ללא קונקורדנציה, על פי עדותו) והערות בדקדוק.
הגהותיו של הרב מאזוז לנוסח התפילה הודפסו בסידור "איש מצליח", ובסופו הובאו להן נימוקים בקונטרס "לאוקמי גרסה". נמתחה ביקורת על גישתו, הן מהצד הספרדי המסורתי, שדבק במסורת נוסח התפילה המקובל, והן מהצד המחקרי, בטענה כי לשון התפילה אינה לשון המקרא אלא שילוב בין לשון המקרא ללשון חכמים[9]. במהדורות מאוחרות הודפסו הסכמות מרבנים המחזקים את ידיו, ביניהם הרב עובדיה יוסף, הרב שריה דבליצקי, ועוד.
ספרו "סֹלֶת נקיה" (הוצאת אורלי, תל אביב, התשד"מ) עוסק בהלכות עיבור החודש, ולוח השנה העברי. השלמות ותיקונים לספר הודפסו בספר "בינה לעיתים", מהדורת "מכון הרב מצליח". הספר יצא מחדש בשנת התשפ"ד במהדורא חדשה ומורחבת.
ביחס לשמירת מנהגים של קהילות הגולה (ובפרט של יהדות ג'רבה) בארץ ישראל נוקט הרב מאזוז עמדת ביניים - בין דעתו של הרב עובדיה יוסף מחד, הסבור שבכל עניין יש ללכת אחר דעת מרן ומנהג ארץ ישראל, לבין עמדתם של רבנים צפון-אפריקאיים אחרים מאידך, כדוגמת הרב שלום משאש, שסבר שאין לשנות כלל ממנהגי הגולה. עמדת הרב מאזוז היא שכאשר מרן מחמיר יותר מהמנהג בחו"ל או שיש חשש ברכה לבטלה (כדוגמת ברכה על הלל בראש חודש) יש לנהוג כדעת מרן, על אף שמחוץ לארץ הקלו; וכאשר המנהג בחו"ל היה לחומרה, יש לבחון אם היא חומרה יתרה ואז ניתן להקל ובפרט אם היא חומרה שמביאה לידי קולא. ביתר העניינים יש לשמור על המנהג. הרב פרסם מאמר בנושא זה והוא מופיע בהקדמתו לספרו של רבי משה כלפון הכהן "ברית כהונה" על מנהגי ג'רבא, שם מבאר באורך את משנתו בנושא מנהגי חו"ל בארץ.[10]
הרב מאזוז שימש כאב בית הדין לענייני ממונות "משפט צדק" שעל ידי ישיבת כסא רחמים, ועתה הוא מכהן בו רק לצורך מקרים קשים ומורכבים. הוא פוסק גם בשאר מקצועות התורה בשו"ת ומכתבים. כאלף שאלות ותשובות קצרות שלו יצאו בספר "מקור נאמן א" בשנת תש"ע. שיטתו בהלכות שבת היא להחמיר במקום שתיתכן פרצה[14]. אחת מפסיקותיו הבולטות היא ההכרזה שדעתו של רבנו תם בזמן צאת הכוכבים אינה להלכה משום שאינה מתאימה למציאות בארץ ישראל[15][16]. עם זאת הוא מורה שראוי להחמיר בכך כדעת הרב עובדיה יוסף. והוא עצמו אף נוהג להחמיר אף באיסורי דרבנן בניגוד לדעת הרב עובדיה יוסף שסובר כי יש להחמיר רק באיסורי תורה.
בתחילת מגפת הקורונה העריך הרב מאזוז שהנגיף לא יגיע לישראל ונימק זאת "כי אנחנו מקפידים על דברי התורה בנטילת הידיים ובשאר מצוות” בהתבסס על מגפות באירופה שלא פשטו ביהודים בעקבות שמירת נקיות על ידי נטילת ידיים וכדומה כמו שקרה בתקופת רבי עקיבא איגר[17]. כאשר החלה התפרצות של המגפה בישראל, טען שייתכן שזהו עונש על מצעדי הגאווה[18][19].
ב-2022 האשים את אמיר אוחנה באסון הר מירון, שאירע ב-2021, בגלל היותו "נגוע במחלה"[20] כשלאחר ביקורת כלפיו טען "התורה אסרה, מה אתם רוצים מהחיים שלי?"[21]).
באותה שנה היה שותף לקבוצה של רבנים שקראו להחרים את חברת פרטנר לאחר שאישרה יום חופש לעובדיה במהלך "חודש הגאווה"[22].
ב-2023 אמר כי ברוך גולדשטיין מנע אסון, וש"הערבים שמו מתחת לשטיחים שהם מתפללים עליהם גרזנים, רובים, סכינים – והייתה סכנה גדולה מאד, בזכות היהודי הזה נמנעה הסכנה".[23][24]
הרב מאזוז מתנגד לשירות נשים בצה"ל וקבע שנשים אינן כשירות לשירות קרבי ותפקידן להתעבר ולהביא ילדים[25].
הרב מאזוז מביע עמדות ניציות ביחס לערבים ומצטט לא פעם מאימרותיו של הרב מאיר כהנא. לאחר פיגוע הירי בנווה יעקב ציטט הרב מאזוז את הרב כהנא כשאמר "הערבים הם חיות טרף, אם לא תוכלו להרוג אותם - תגרשו אותם"[26].
הקרע מול ש"ס
לאורך שנות מעורבותו של הרב מאזוז בפוליטיקה הישראלית היה תמיד מקורב למפלגת ש"ס ואף תמך בה בבחירות 2022 אולם מאז תחילת מעורבותו העדיף למקם את עצמו בשוליים הימניים של התנועה ולהביע ביקורת על הנהגת ש"ס ה"פשרנית" מדי לטעמו. גישתו הביאה לידי סכסוך בינו ובין מנהיגי הזרם המרכזי, המתון יותר, של ש"ס[27].
על פי כתבה של יאיר אטינגר[28], מספר חוקרים שעסקו במהות הקונפליקט בין ש"ס (ובעיקר בית יוסף) ובין הרב מאזוז, מעריכים שמעבר להבדלים בעמדות הפוליטיות קיים ההבדל בגישה האמונית. לפי החוקר ד"ר ניסים ליאון מאוניברסיטת בר-אילן, הנתמך בתלמידו של הרב מאזוז חיים אמסלם, התמקד הקו החרדי הספרדי, המיוצג על ידי ש"ס, בהצטיינות בלימודי גמרא כפועל יוצא מלימודיהם של ראשי התנועה במוסדות אשכנזים בעוד שהרב מאזוז מרד בגישה זו, גינה את ה"השתכנזות" של ש"ס וקרא לספרדיות אותנטית שמתמקדת בשפה, פיוטים, דקדוק והגיה, קריאה והקפדה על ע' ו-ח'. לטענת החוקרים גישתו של הרב מאזוז, הרואה את עצמו כמנהיג הספרדי האותנטי היחידי בעולם החרדי, מאיימת על ש"ס מאחר שהיא קוסמת למזרחיים מסורתיים רבים שנוהים אחריו ועוזבים את ש"ס.
פוליטיקה
תחילת מעורבותו של הרב מאזוז בפוליטיקה הייתה בחשוון ה'תשנ"ד (נובמבר1993) כשייסד מפלגה מוניציפלית בבני ברק בשם מפלגת הן, שהתפצלה ממפלגת ש"ס וזכתה לשלושה מושבים בעירייה.
בתקופת ההתנתקות מגוש קטיף השתתף הרב מאזוז בהפגנות שאורגנו על ידי גורמי ימין מהמערכת הפוליטית ואף הצטרף במכתב לפסיקת ועד רבני יש"ע שתמכו בסירוב פקודה. נתן הסכמה לחוברת מאת הרב שאול בר-אילן בשם "כפתור הפלא" המונה את האיסורים הכלולים בגירוש יהודים מבתיהם[29]. ב-2006, כשלקה אריק שרון באירוע המוחי השני, הכריז הרב מאזוז שזהו עונש משמיים על ההתנתקות[28].
לקראת הבחירות לכנסת ה-21 (2019) נפרדה "מפלגת יחד" מ"עוצמה יהודית" ושתי המפלגות רצו במקביל. זמן קצר לפני הבחירות פרשה "יחד" והודיעה על תמיכה ביהדות התורה[34]. לעומת זאת תנועת "עוצמה יהודית" המשיכה להתמודד והרב מאזוז העביר תמיכתו למפלגה זו וראשיה מרזל ואיתמר בן גביר[35] אך המפלגה לא עברה את אחוז החסימה.
ב-2021, לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע, המשיך הרב מאזוז לתמוך במפלגת "עוצמה יהודית" אולם המפלגה לא עברה את אחוז החסימה[36][37].
לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, הביע הרב מאזוז תמיכה במפלגת ש"ס[41] אולם תמך גם בעוצמה יהודית[42] דבר שהביא למתח בין שתי המפלגות על רקע החשש במפלגות החרדיות המסורתיות (ש"ס ואגודה) מזליגת קולות למפלגות הימין[43][44][45].
חבר הכנסת שלמה קרעי למד בישיבתו של הרב מאזוז, ישיבת כסא רחמים, ופיתח קשר הדוק עם הרב[46]. ב-2016 החל קרעי לפקוד רבים מתלמידי "ישיבת כסא רחמים" למפלגת הליכוד ופקד כ-2000 תומכים. פעולה זו לוותה בתמיכת הרב (על פי מכתב המלצה שפרסם אחיו של הרב מאזוז) שקרא לחסידיו להתפקד לליכוד ולתמוך במועמדותו של קרעי (ואף התפקד בעצמו)[47]. קרעי הפיץ את מכתבו של הרב מאזוז כחלק ממאמציו להיבחר בפריימריז[48] ולאחר היבחרו הפך לגורם מתווך בין הרב מאזוז ובין בכירים בליכוד שביקשו את תמיכתו במחנה שלהם[49][50][51][52].
שו"ת מקור נאמן - אלף שאלות ותשובות קצרות בכל כרך, בהלכה, בהשקפה ועוד (שלושה כרכים, הראשון יצא גם בצרפתית)
ארים נסי - ספר חידושים (בעקבות הנלמד בישיבתו). על מסכת יבמות כולל מבוא רחב על אופן ההגהות הנכון וחוברת תיקונים הגהות והוספות. על מסכת גיטין, כולל מבוא רחב על דרכם של רש"י והרמב"ם, ועל מסכתות בבא מציעא, פסחים וכתובות וקידושין (שישה כרכים)
לא תשיך - על פרק "איזהו נשך" (בבא מציעא)
חידושים על מסכת קידושין - נדפסו בספר הזיכרון "עט הזמיר" (לכבוד הילולת אביו בשנת התשפג יצא ספר עם חידושים למסכת. ראה לעיל ארים נסי)
חידושים על מסכת שבת (פרק כירה) - נדפסו בספר "שלשה ספרים נפתחים" בשם בית נאמן (נכללו בספר חידושים מעוד שניים מרבני הישיבה: הרב משה לוי והרב מיכאל סיגרון)
דרכי העיון (מאמרים בשיטת הלימוד) - על שיטת העיון הספרדית, וכן קונטרס דרכי הלימוד הורחב בשנת התשפג.
לאוקמי גרסא - הגהות והערות על סדר התפילה
הגהות והערות על תרגום אונקלוס לתורה המכונות גם הם "לאוקמי גרסה"
שואל ומשיב - שאלות ותשובות שנועדו ללמד את דרך כתיבת השו"ת. פורסם כמדור בירחון "אור תורה".
שרשים ומסורת ביהדות תוניסיה
מגדולי ישראל - אסופת מאמרים בתולדות גדולי ישראל ושיטתם בהלכה ובלימוד, מהראשונים ועד אחרוני זמננו, ה'תשע"ו-ה'תשע"ח (ארבעה כרכים)
כסא המלך - חידושים על הרמב"ם, כולל "אגרת המוסר" לרמב"ם
כמו כן פרסם מאמרים, שו"ת והערות רבות בירחון "אור תורה" שמוציאה לאור ישיבתו. מקבץ שיעוריו המתפרסמים בעלונים בכל שבת יצאו לאור בספר "השיעור" (חלק א ה'תשע"ו).
^המבוסס על חתימתו: 'נאמ"ן' ראשי תבות "'נא'"ום 'מאיר נסים".
^הרב בוחניך סבל לימים משיתוק והובא לארץ, לבית החולים "מלבן" בבני ברק, ונפטר בכ"ו בשבט ה'תשל"ה בגיל שישים. הוא חיבר ספר "ויאמר יצחק" על הגמרא והשולחן ערוך, ודרושים, וספר "בני חי" לזכר בנו הרב חיים. הרב מאזוז סייע בהכנת ספרו "ויאמר יצחק" עוד בחייו, והוא יצא לאור לימים בג'רבא (בית נאמן שם, אות ז)
^עקב ההתנגדות שעוררה דרך זו בקרב הספרדים, שילב אחיו הרב צמח מאזוז במהדורות המאוחרות של סידורו גם את אפשרות הניקוד לפי המסורת המקובלת בסוגריים. עם זאת, במהדורה החדשה של המחזור ליום הכיפורים שנערכה על ידי הרב מאיר מאזוז לבדו, לא הוכנס חידוש זה.
^הכלל מובא בירחון אור תורה שנת תשמ"ו, עמוד תנו. לדוגמה: "אשר זדו עליהם", המלה "זדו" מלרע ולא מלעיל, כיון שבמילה "אשר" ההטעמה בהברה האחרונה.
^ראו למשל את הביקורת שנמתחה עליו בהוצאה החדשה של הספר "לוח ארש" של היעב"ץ.
^הקדמה, Brandeis University Press, 2020-07-15, עמ' א–ג
.jpg)
