(נכון ל-2010; היקף היצוא בסוגריים) סין (64.4 מיליארד דולר אוסטרלי; 22.6% מהיצוא), יפן (45.7 מיליארד; 16%), קוריאה הדרומית (22.4 מיליארד; 7.9%), הודו (19.6 מיליארד; 6.9%), ארצות הברית (14.5 מיליארד; 5.1%), הממלכה המאוחדת (12.4 מיליארד; 4.4%), ניו זילנד (11.4 מיליארד; 4%), טאיוואן (8.9 מיליארד; 3.1%), סינגפור (7.5 מיליארד; 2.6%), תאילנד (6.9 מיליארד; 2.4%)[7]
הכלכלה האוסטרלית מזוהה לעיתים קרובות עם גידולים חקלאיים, כריית מינרלים ומשאבי אנרגיה - הנתפסים כראשונים במעלה בחשיבותם. למרות שתיאור זה לא מדויק למאות ה-20 וה-21, התיאור תואם לחלוטין את בערך מאה השנים הראשונות בהיסטוריה של הכלכלה האוסטרלית[18], שהולכת אחורה לעת ההתיישבות האירופאית שהחלה בסוף המאה ה-18. כמושבת עונשין, הכלכלה החלה אט-אט להתבסס ולהתרחב כשבתחילתה הייתה מרוכזת כולה בידי השלטון הבריטי ונציגיו בדומיניון. בהדרגה המגזר הפרטי צמח, וייצוא הצמר הפך לבסיס העיקרי של הכלכלה. עם גילוי הזהב ב-1851 חל שיפור משמעותי בקצב הצמיחה הכלכלית, והחל מהמחצית השנייה של המאה ה-20 ניצבת אוסטרליה בחזית הכלכלה העולמית לצד מדינות מפותחות אחרות[19]. אף על פי שגם הכלכלה האוסטרלית הושפעה מהמשבר הכלכלי העולמי ב-2008, אוסטרליה היא מהמדינות המפותחות היחידות בעולם שלא נכנסה למיתון עקב המשבר[20], והשפעת המשבר עליה הייתה זניחה יחסית[9][13][21][10]. רמת ההשכלה הגבוהה וזרם המהגרים היציב מספקים תרומה משמעותית ואיכותית לכוח העבודה[10]; ובשנת 2012 סיכמה הכלכלה האוסטרלית למעלה מעשרים שנות צמיחה רצופה של 3.5% בממוצע, והיא מתאפיינת באבטלה נמוכה, אינפלציה מבוקרת, חוב ציבורי נמוך ביותר ומערכת פיננסית חזקה ויציבה[9][10].
נכון לתחילת העשור השני של המאה ה-21, מגזר השירותים הוא הדומיננטי בכלכלה האוסטרלית[10], כשהוא מהווה כ-70% מהתמ"ג[11] ומספק כ-75% מהתעסוקה[9]. תעשיית המחצבים תורמת עוד כ-19% מהתמ"ג, כשכ-10% מתוכם מהווים התעשייה עצמה, וכתשעת האחוזים הנותרים הם מתחומים נלווים. למרות שהכלכלה האוסטרלית היא כאמור מבוססת שירותים, הצמיחה בכלכלה, עם זאת, תלויה בעיקר בחקלאות וביצוא שברובו הגדול מבוסס על תעשיית המחצבים. אוסטרליה משופעת בעתודות חומרי גלם, והיא מייצאת בעיקר סחורות בסיס דוגמת מינרלים ומוצרים חקלאיים[10]. הביקוש הדרום-מזרח אסייתי למינרלים ולמתכות הפך את המזרח הרחוק לשוק היעד העיקרי ליצוא האוסטרלי, ויצוא זה מהווה את מנוע הצמיחה המרכזי בכלכלה האוסטרלית[10]. לפיכך, גם כיום (נכון ל-2013) - בעידן השליטה של מגזר השירותים בתמ"ג ובתעסוקה - אוסטרליה היא יצואנית בשר, צמר, פחם וברזל מהגדולות בעולם[22]. עם זאת, נכון ל-2016 הכלכלה האוסטרלית מתמודדת עם קשיי צמיחה, בעיקר כתוצאה מירידה חדה במחירי הסחורות בעולם, בהן סחורות מפתח בייצוא האוסטרלי לדרום-מזרח אסיה. תרם לכך גם הירידה בביקוש האסייתי, ובמיוחד הסיני, למשאבים ואנרגיה[9].
התיישבות אירופאית ביבשת החלה בשנת 1788, עם הגליית אסירים פוליטיים מבריטניה אליה. לאחר עשרות אלפי שנה של כלכלת ציידים-לקטים של האוכלוסייה הילידית, האבוריג'ינים; הביאו איתם המתיישבים הלבנים את הכלכלה האירופאית של המאה ה-18. בחצי היובל הראשון שלה, מושבת העונשין בקושי שרדה, ורק לאחר שהשלטון הקולוניאלי החל לפתח מגזר עסקי פרטי, הכלכלה החלה אט-אט להתפתח.
במחצית הראשונה של המאה ה-19 הכלכלה ידעה צמיחה איטית, שהתבססה על תקציבים בריטיים שהוזרמו למושבה, ועל חקלאות שכללה בעיקר גידול כבשים להפקת צמר. משנות השלושים ועד שנות השישים של המאה ה-19 הוקמו, בנוסף למושבה הראשונה באוסטרליה, ניו סאות' ויילס, עוד ארבע מושבות נוספות, בנוסף לטסמניה שהתפצלה אז מניו סאות' ויילס והייתה למושבה נפרדת. מושבות אלו היוו את הבסיס לשש מדינות הפדרציה האוסטרלית העתידית. הצמר התבסס כמוצר הייצוא העיקרי, והכלכלה התפתחה ושגשגה עד למשבר הכלכלי של שנות ה-40 של אותה מאה.
גילויי הזהב ב-1851 הביאו לבהלה לזהב שמשכה גל עצום של מהגרים. אלה הגיעו בעיקר מהאיים הבריטיים - מה שהביא להצטמצמות אוכלוסיית האיים בכשני אחוזים - אך גם מעוד מדינות באירופה וכן מצפון אמריקה ומסין. גל ההגירה יצר עומס של מחפשי זהב, מה שהביא לתוחלת נכזבת מצד רוב המחפשים. עם זאת, המהגרים היו למאגר כוח אדם רענן. הם הביאו תנופה לחקלאות ולייצוא הצמר והכלכלה התאוששה במהירות. אוסטרליה הפכה אז לספקית החיצונית העיקרית לייבוא מוצרים חקלאיים לבריטניה, ובנוסף לזהב, גם ניצול משאבי טבע אחרים תרמו לשגשוג. בסוף אותה מאה הביאה בועת נדל"ן להתמוטטות הבנקים, מה שנודע כמשבר הבנקים של 1893. הלאומיות האוסטרלית הייתה אז בשיאה, ובתחילת המאה ה-20, ב-1901, נולד חבר העמים האוסטרלי - הפדרציה האוסטרלית המודרנית.
בדומה לאופי של כל כלכלה[27], גם במבנה הכלכלה האוסטרלית חלו שינויים לאורך ההיסטוריה.
הכלכלה האוסטרלית בתקופה הקולוניאלית נשענה בעיקר על גידולי צמר ומוצרי חקלאות אחרים. מאוחר יותר, בתקופת הבהלה לזהב שהחלה באמצע המאה ה-19, נכנסו אמנם גם הזהב ומחצבים אחרים לתמונה, אך הבהלה לזהב הייתה אף היא גורם משמעותי בתנופה שחוותה החקלאות, בכך שהמהגרים הרבים שתוחלתם למצוא זהב ולהתעשר נכזבה, השתלבו במעגל העבודה בתחומי החקלאות ברובם, והיו לכוח אדם רענן. אך ככל שהכלכלה האוסטרלית המשיכה להתפתח - הלך וירד חלקה של הפעילות החקלאית בתל"ג, עד שב-1900 - שנה לפני שאוסטרליה הייתה למדינה עצמאית - היוו החקלאות, היערנות והדיג רק 20 אחוז מהתמ"ג האוסטרלי, ואילו כריית מחצבים היוותה 10 אחוזים נוספים. עם זאת, מגזרי החקלאות והמחצבים עדיין היוו באותו זמן 95 אחוז מהיצוא האוסטרלי, וכ-30 אחוזים מכוח העבודה של המשק האוסטרלי הועסקו על ידי מגזרים אלה[18].
מגמת הירידה בחלקן של החקלאות והכרייה בכלכלה האוסטרלית הלכה והעמיקה במשך המאה ה-20. חלקם של מגזרי החקלאות, הכרייה והתעשייה, המשיך לרדת בהתמדה גם במחצית השנייה של המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21, כשבמקביל הולך וצומח בעקביות מגזר השירותים[27], ומאמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 חוותה התעשייה האוסטרלית שינויים משמעותיים, כשההגנה הפרוטקציוניסטית שהגבילה לפני כן ייבוא מוצרי תעשייה, הוסרה בהדרגה. עם סיום האלף השני, היוו מגזרי החקלאות והכרייה רק 9 אחוז מהתוצר, 6 אחוז מכוח העבודה ו-42 אחוז מהיצוא[29], ואילו נכון ל-2005 מגזרים אלו היוו 8.5% מהתוצר, 5% מכוח העבודה ו-55% אחוז מהיצוא[18]. לעומת זאת, מגזר השירותים- שב-1960 הועסקו בו רק מעט יותר מ-50% של כוח העבודה האוסטרלי- סיפק נכון ל-2012 עבודה ללמעלה מ-75% מהעובדים האוסטרלים[27].
למרות שיחסית לכלכלה האוסטרלית עצמה שמסורתית התבססה ועדיין מתבססת באופן נרחב על חקלאות וכרייה, מדובר במספרים נמוכים משמעותית, הרי שבהשוואה לכלכלות מפותחות אחרות מדובר באחוזים גבוהים למדי[18]. (בארצות הברית לדוגמה מהווים אותם מגזרים רק 2.5% מהתוצר, 2% מכוח העבודה ו-21% בלבד מהיצוא). לעומת זאת, המגזר התעשייתי האוסטרלי הוא במידת מה קטן יותר יחסית לרוב המדינות המפותחות, כשנכון לסוף המאה ה-20 הוא מנה כ-12.5% מכוח העבודה[29], ואילו נכון ל-2005 פחת חלקו של מגזר זה עוד יותר לכדי פחות מ-12% מהתוצר ומכוח העבודה[18].
מגזר הבנייה באוסטרליה הוא במידת מה גדול יותר מברוב המדינות המתועשות[31], ובשנת הכספים2008-09 הוא מנה כ-6.8% של התוצר וסיפק כ-9.1% מהתעסוקה[32]. בכך היה מגזר זה הרביעי בחלקו בתמ"ג באותה שנת כספים, וכן הרביעי מבחינת כוח העבודה שהועסק בו[32]. גודלו היחסי של המגזר משקף את קצב הגידול הגבוה יחסית של האוכלוסייה האוסטרלית; את ההעדפה של האוסטרלי הטיפוסי להתגורר בבתים מרוחקים ומבודדים ואת אופי ההתיישבות המתפרסת על פני שטח הדומה בגודלו לשטח ארצות הברית הרציפה[31].
בהקשר למגזר השירותים, אוסטרליה אינה שונה בהרבה מכל מדינה מפותחת אחרת, ומגזר זה הוא הגדול והדומיננטי ביותר בכלכלה, ומהווה את חלק הארי של התוצר והתעסוקה. מגזר השירותים מונה נכון לסוף 2006 למעלה מ-72% מהתמ"ג, ומועסקים בו קרוב ל-75% מהעובדים האוסטרלים. השירותים - במיוחד התיירות אך גם שירותי חינוך, בריאות וייעוץ - מהווים גם קצת למעלה מ-20% מההכנסות מיצוא[31].
מגזרים
תעשייה
תעשיית הבנייה
תעשיית הבנייה האוסטרלית מהווה אחד המגזרים הגדולים והחשובים בכלכלה האוסטרלית[32]. עם זאת, רמת הפעילות של המגזר אינה יציבה, כתוצאה מרגישותו הגדולה לתנודות בשערי הריבית[32], מתלותו בביטחונם הכלכלי של הצרכנים ומהנטייה של הממשלה ושל המגזר הפרטי להשקיע את כספם במיזמי ענק[33].
תעשיית הבנייה באוסטרליה כוללת את הפעילות בתחום הבנייה הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי; כשהיא כוללת שלושה ענפים: בנייה לצורכי דיור, בנייה שאיננה לצורכי דיור, והנדסת מבנים. הביקוש וההיצע בתעשיית הבנייה האוסטרלית מושפעים ממספר פקטורים בכלכלה, כולל ריבוי באוכלוסייה, אמון הצרכנים, תנודות או שינויים בשערי הריבית[33] והאינפלציה[32].
מדיניות ממשלתית שהשפיעה על מיזמים בתחומי הדיור והתשתיות הייתה אף היא גורם משפיע במשך העשור הראשון של המאה ה-21. בנוסף, מושפעת תעשיית הבנייה האוסטרלית מרמת זמינות משאבים דוגמת כוח אדם וחומרי בנייה, וכן משינויים ומגמות במגזרים המשיקים לתעשיית הבנייה, דוגמת מגזרי החקלאות, הכרייה והמגזר היצרני[32].
חלקה של תעשיית הבנייה בתמ"ג האוסטרלי גדל בהתמדה ברוב העשור הראשון של המאה ה-21; מאז הנהגת ה-GST (הגרסה האוסטרלית למע"מ) בתחילת המילניום השלישי. בין השנים 03/2002 - 08/2007 חלקה של התעשייה בתמ"ג גדל מ-6.2% ל-7%, ואילו ב-09/2008 חלקה מנה 6.8% תוך הפיכת מגמת הצמיחה בחלקה בתמ"ג שחוותה בהתמדה ב-7 השנים הקודמות[32].
דיור
באופן מסורתי האוסטרלים מייחסים חשיבות גדולה לבעלות על דירה, הן לצורך קורת גג משלהם מפני אמונה נפוצה כי הדבר מבטיח יציבות כלכלית בסיסית כדי לאפשר חיי משפחה תקינים, והן כאמצעי יעיל לעשיית חיל בהתחשב במחירי הנדל"ן המאמירים[33].
מאז מלחמת העולם השנייה הממשלה האוסטרלית עודדה לרוב רכישת דירה למגורים באמצעות מענקים ישירים לקונים דירה ראשונה. נכון לאמצע העשור הראשון של המאה ה-21, למעלה משני שלישים מהאוסטרלים גרים בדירה משלהם (כולל משלמי משכנתא), ודיור מהווה למעלה ממחצית כלל ערך משק הבית האוסטרלי (בהשוואה לכ-33% בארצות הברית, למשל); במקביל, יותר מ-75% שוכרי הדירות, שכרו אותן מבעלים פרטיים[33].
^ערך הדולר האוסטרלי אינו רחוק מערך הדולר האמריקני. יחס ההמרה עומד נכון לתחילת העשור ה-2 של המאה ה-21 על סביבות ה-0.9 דולר אוסטרלי עבור 1 דולר אמריקני, כשעד לפיחות שחל במטבע האוסטרלי בתחילת המאה ה-21, עמד ערך הדולר האוסטרלי על קצת יותר מערך הדולר האמריקני (בשיאו הגיע לכ-1.17 דולר אמריקני עבור דולר אוסטרלי אחד).
.jpg)
