כֹּחַ אֲחִיזָה (באנגלית: Grip Force או Grip Strength) - הכוח אשר מופעל על ידי כף היד על משטח אחיזה, ידית או עצם כלשהו. כוח זה מופעל למטרות שונות, כולל משיכת או דחיפת עצמים, אך גם למטרות חברתיות כגון ברכת שלום באמצעות לחיצת יד. קיימת הבחנה בין אחיזת כוח (power-grip) לבין אחיזת דיוק (precision-handling)[1][2], כאשר אחיזת כוח מיועדת לתפעול יעיל במרחב של העצם האחוז ביד, בעוד שאחיזת דיוק מאפשרת לתפעול עדין של עצם סביב מערכת הצירים שלו-עצמו. הבחנה זו נתמכת על ידי ממצאים מדימות מוחי[3]. הבחנה נוספת קיימת ביחס לשליטה המודעת על כוח האחיזה. על פי הבחנה זו, לכוח האחיזה קיימים רכיב רצוני ורכיב אוטומטי, שאינו רצוני, כאשר שני הרכיבים פועלים באופן עצמאי זה מזה[4].
להבדלים בין-אישיים יש השפעה מכרעת על כוח האחיזה בבני אדם. בין גורמים אלה נכללים מין, גיל ויד דומיננטית.
התפלגות באוכלוסייה
בדיקות של התפלגות כוח האחיזה המרבי באוכלוסייה הכללית גילו דפוסים של פונקציה מעריכית יורדת לאורך זמן הלחיצה[6]. במחקרים אשר בדקו את התפלגות כוח האחיזה בקרב אוכלוסיות רבות ברחבי העולם נמצאה התפלגות נורמלית (סיכום המחקרים בטבלה).
מדגם של מחקרים אודות התפלגות כוח האחיזה באוכלוסייה
כוח אחיזה המרבי אצל גברים גדול יותר מאשר אצל נשים, מעבר לקוטר הידית[16] ומעבר לגיל[17].
כוח אחיזה וגיל
נמצא כי כוח האחיזה המרבי, בכל אחת מהידיים, עולה עם הגיל עד לשיא סביב גילאי ה-30, אז מתחיל כוח האחיזה להחלש בהדרגה, עבור נשים וגברים כאחד[17].
יד דומיננטית
לדומיננטיות של היד יש השפעה על היחס בין כוח האחיזה המרבי בין היד הדומיננטית לבין היד שאינה דומיננטית. לבעלי יד ימין דומיננטית יתרון של כ-10% בכוח האחיזה ביד ימין ביחס ליד שמאל, אולם בקרב בעלי יד שמאל דומיננטית אין הבדל בכוח האחיזה המרבי בין שתי הידיים[18].
השפעות תלויות מצב
מגוון גורמים חיצוניים לאדם נמצאו כבעלי פוטנציאל השפעה על כוח האחיזה. בין גורמים אלה נכללים גורמים הקשורים בעבודה באמצעות הידיים, פעולות הטרמה וכן משוב חזותי ועידוד[19]. בנוסף, נמצאה השפעה על כוח האחיזה למצבים קוגניטיביים-רגשיים שונים ובייחוד לעומס קוגניטיבי ולדחק.
הטרמה
להטרמה מסוגים שונים נמצאה השפעה על כוח האחיזה, כולל הטרמה של צבע (כולל השפעה של רמת הבהירות)[20][21], מוזיקה (ממריצה / מרדימה)[22] והצגת מספר[23].
עבודה ידנית
עבודה באמצעות כלים ואמצעים אחרים אשר נאחזים באמצעות הידיים מושפעת מכוח האחיזה, אך גם משפיעה עליו. עטיית כפפות עבודה מפחיתה את כוח האחיזה המרבי בכ-10%-29%[24]. משימות חזרתיות (אשר מאפיינות עבודה בעזרת כלים באחיזה ידנית) מפחיתות את כוח האחיזה[25]. לקוטר הידית ישנה השפעה על כוח האחיזה, אך אין הסכמה בנוגע לקוטר האופטימלי להפקת כוח האחיזה המרבי, כאשר טווח הקטרים נע בין 1.25 ס"מ[26] ל־3.81 ס"מ[27]. ממצאים מעידים על קשר בצורת U הפוך ביחס בין קוטר הידית ואורך כף היד, כאשר כוח האחיזה המרבי נמדד על גבי ידית בקוטר שגודלו 17.9% מאורך כף היד של האדם[28].
השפעות ביוכימיות
שינויים ביוכימיים עשויים להשפיע על כוח האחיזה. בין שינויים אלה נמנים מתן טסטוסטרון (אשר מגביר כוח אחיזה אצל גברים)[29], עוררות מינית (אשר מקטינה כוח אחיזה אצל גברים)[30], ועוררות בעת התכוננות לפעולה (אשר מגבירה כוח אחיזה אצל שחיינים)[31]. עם זאת, בניגוד למצופה, לא נמצאו ראיות להשפעת קפאין על כוח האחיזה[32][33].
עומס קוגניטיבי ודחק
לעומס קוגניטיבי וללחץ פסיכולוגי (דחק) יש השפעה על כוח האחיזה. ממצאים ממחקרים נוירוארגונומיים ופסיכופיזיולוגיים בסביבות שונות ותוך כדי ביצוע משימות מגוונות מעידים על קשר זה (המחקרים הרלוונטיים מופיעים בטבלה), אשר מניח את הבסיס המדעי למדד פיזיולוגי-התנהגותי לדחק ולעומס קוגניטיבי על פי כוח האחיזה.
ישנו קשר בין כוח האחיזה לבין הביצוע במשימות שונות אשר מצריכות אחיזה ידנית. בחתירה, מתוך שמונה ממדי כוח גופני, נמצא מתאם רק בין כוח האחיזה לבין הביצוע במשימה[42]. הפעלה ממושכת של כוח האחיזה גורמת לירידה זמנית בטווח התנועה האפשרי של שורש כף היד והזרוע, אשר עלולה להוביל לירידה בביצועים במשימות פסיכומוטוריות מורכבות[43]. עם זאת, במטלות של עקיבה אחר מטרה נמצא קשר חיובי בין הביצוע לבין כוח האחיזה[35].
שימוש במידע על רמת הדחק, על פי מדידת כוח האחיזה, נמצא כיעיל בשיפור ביצועי למידה[40], כיישום בתחום האוטומציה האדפטיבית.
^Page, G. B., & Chaffin, D. B., Functional grip strength: A preliminary study on the comparative effects of fine and gross handle shape attributes, 23rd Annual Meeting of the American Society of Biomechanics, עמ' 21-23
^Parker, L., Sealey, R. M., & Swinbourne, A., The Effect of Preparatory Arousal on Hand Grip Strength and 50 Metre Freestyle Swim Performance, International Journal of Exercise Science: Conference Abstract Submissions 5(2), 2011, עמ' 10
^Williams, J. H., Barnes, W. S., & Gadberry, W. L., Influence of caffeine on force and EMG in rested and fatigued muscle., American Journal of Physical Medicine & Rehabilitation 66(4), 1987, עמ' 169-183