מוליכות עור

דגימת אות GSR לאורך 60 שניות

מוֹלִיכוּת עוֹר (באנגלית: Electrodermal activity – EDA) היא תכונה של גוף האדם אשר גורמת לשינוי מתמשך במאפיינים החשמליים של העור. היסטורית, מוליכות עור ידועה גם בתור תגובה עורית גלוונית (GSR), תגובה אלקטרודרית (EDR), רפלקס פסיכוגלווני (PGR), תגובת מוליכות עורית (SCR), תגובת עור סימפתטית (SSR) ורמת מוליכות עור (SCL). ההיסטוריה הארוכה של מחקר על התכונות החשמליות האקטיביות והפאסיביות של העור על ידי מגוון דיסציפלינות הביאה לעודף שמות, אשר מתוקננים כעת למוליכות עור (EDA).^[1][2][3]

התיאוריה המקובלת ביחס למוליכות עור גורסת שהתנגדות העור משתנה בהתאם למצב בלוטות הזיעה בעור. ההזעה נשלטת על ידי מערכת העצבים הסימפתטית^[4] ועל פי הפסיכופיזיולוגיה, מידת המוליכות של העור היא אינדיקציה לעוררות פסיכולוגית או פיזיולוגית. אם הענף הסימפתטי של מערכת העצבים האוטונומית נמצא בעוררות גבוהה, אזי גם פעילות בלוטות הזיעה גוברת וכך מוגברת מוליכות העור. בדרך זו, מוליכות העור יכולה להיות מדד לתגובות רגשיות.^[5] מחקרים עדכניים יותר ותופעות נוספות (פוטנציאל, עכבה, מוליכות עור אלקטרוכימית ומתירות) מצביעים על כך שמוליכות עור מורכבת יותר ממה שנדמה והמחקר המתמשך על מקורה ומשמעותה של מוליכות העור.

היסטוריה

בשנת 1849, הפיזיקאי והפיזיולוג הגרמני אמיל דה בויס-ריימונד (אנ') הבחין לראשונה שעור האדם פעיל חשמלית. הוא טבל את גפיים של נבדקיו בתמיסת אבץ סולפט (אנ') ומצא שזרם חשמלי זורם בין איבר עם שרירים מכווצים לבין איבר רפוי. לכן הוא ייחס את התצפיות הללו לתופעות הקשורות בשרירים.^[1] כשלושים שנה מאוחר יותר, בשנת 1878 בשווייץ, הרמן ולוצזינגר הדגימו קשר בין מוליכות עור לבלוטות הזיעה. הרמן הוכיח מאוחר יותר שהאפקט החשמלי היה החזק ביותר בכפות הידיים, ממצא שמרמז שהזיעה היא גורם חשוב במוליכות העור.^[1]

בשנת 1879 החוקר הצרפתי Vigouroux (צר'), שעבד עם חולים במצוקה רגשית, היה הראשון שקשר את מוליכות העור לפעילות פסיכולוגית. בשנת 1888, הנוירולוג הצרפתי Féré (צר') הראה שניתן לשנות את פעילות ההתנגדות של העור על ידי גירוי רגשי וכי ניתן לעכב את הפעילות הזו על ידי תרופות.^[1]

בשנת 1889 ברוסיה, הפיזיולוג איוואן טרכנישווילי (אנ') צפה בשינויים בפוטנציאל החשמלי של העור בהיעדר גירויים חיצוניים כלשהם ואף פיתח אמצעי מדידה של השינויים הללו בזמן אמת.^[6][7]

המחקר המדעי של מוליכות העור החל בתחילת המאה ה-19. אחד החלוצים לשימוש במכשירי מדידת מוליכות עור בפסיכואנליזה הוא יונג, אשר ביחד עם עמיתיו השתמש באמצעי מדידה כדי להעריך את הרגישות של מטופלים לרשימות של מילים במהלך שיוך מילים (אנ').^[8][9] יונג התרשם כל כך מהניטור של מוליכות העור, שלטענתו קרא, "אהה, מבט אל תוך הלא מודע!"^[10] יונג תיאר את השימוש שלו במכשיר בתהליך הטיפולי בספרו, Studies in Word Association (אנ').

הפסיכואנליטיקאי האוסטרי השנוי במחלוקת וילהלם רייך חקר את מוליכות העור בניסוייו במכון הפסיכולוגי באוניברסיטת אוסלו, בשנים 1935 ו-1936, כדי לאשר את קיומו של מטען ביו-חשמלי בהתאם לרעיון שלו של "זרימות" צימחיות ומהנות.^[11]

עד שנת 1972 פורסמו יותר מ-1500 מאמרים על מוליכות עור וכיום היא נחשבת לשיטה הפופולרית ביותר לחקר תופעות פסיכופיזיולוגיות אנושיות.^[1] נכון לשנת 2013, השימוש בניטור מוליכות העור עדיין נמצא בעלייה ביישומים קליניים.^[12]

תיאור

מוליכות העור אינה בשליטה מודעת. היא מווסתת באופן אוטונומי על ידי פעילות סימפתטית אשר מניעה את ההתנהגות האנושית, כולל ביטויים של מצבים קוגניטיביים ורגשיים, ברמה תת-מודעת. מוליכות העור, אם כן, מציעה תובנות ישירות לגבי ויסות רגשי אוטונומי.^[13]

הגפיים האנושיות, כולל אצבעות, כפות ידיים וכפות רגליים מציגות תופעות ביו-חשמליות שונות. ניתן לזהות אותן באמצעות מד מוליכות עור, מכשיר אשר מציג את שינוי המוליכות החשמלית בין שתי נקודות לאורך זמן. שני נתיבי הזרם נמצאים לאורך פני העור ודרך הגוף. מדידה אקטיבית כוללת שליחת כמות קטנה של זרם דרך הגוף.

יסוד פיזיולוגי

קיים קשר בין עוררות רגשית לפעילות סימפתטית, אם כי השינוי החשמלי לבדו אינו מאפשר לזהות באיזה רגש ספציפי מדובר. שינויים סימפתטיים אוטונומיים אלו משנים את מידת ההזעה ואת זרימת הדם, אשר בתורם משפיעים על פוטנציאל העור הגלווני. כמות בלוטות הזיעה משתנה על פני גוף האדם, כאשר הריכוז הגבוה ביותר נמצא באזורי הידיים והרגליים (200–600 בלוטות זיעה לסמ"ר).^[13] התגובה של העור ורקמת השריר לגירויים חיצוניים ופנימיים יכולה לגרום לשינוי המוליכות במספר מיקרוסימנס. מכשיר מכויל נכון יכול להקליט ולהציג את השינויים העדינים הללו.^[14]

יחידות מידה

מוליכות העור משקפת הן פעילות סימפטטית טונית אשר משתנה באופן איטי והן פעילות סימפטטית פאזית אשר משתנה במהירות. פעילות טונית יכולה לבוא לידי ביטוי ביחידות של SCL, בעוד שפעילות פאזית מתבטאת ביחידות של EDR או SCR.^[1]

שינויים פאזיים (EDR) הם שינויים קצרי טווח במוליכות העור אשר מופיעים כתגובה לגירוי מובהק. שינויים ב-EDR יכולים להופיע גם באופן ספונטני ללא גירוי חיצוני. סוגים אלה של EDR מכונים "EDR לא ספציפי".^[15] ה-SCR הפאזי שימושי בעת חקירת תהליכי קשב.^[16]

מתאם עם משתנים נוספים

מדדי מוליכות עור נמצאים במתאם עם מדדים פסיכופיזיולוגיים ונוירוארגונומיים שונים, כגון כוח אחיזה,^[17] שונות קצב לב,^[18] קוטר אישון,^[19] אלקטרואנצפלוגרם^[20] ועוד.

ראו גם

• פסיכופיזיולוגיה
• מחשוב חישתי

הערות שוליים

1. Wolfram Boucsein, Electrodermal activity, 2nd ed, New York: Springer, 2012, ISBN 978-1-4614-1126-0
2. Hugo D. Critchley, Review: Electrodermal Responses: What Happens in the Brain, The Neuroscientist 8, 2002-04, עמ' 132–142 doi: 10.1177/107385840200800209
3. Wolfram Boucsein, Electrodermal Activity, Springer Science & Business Media, 2013-04-17, ISBN 978-1-4757-5093-5. (באנגלית)
4. Valerie C. Scanlon, Tina Sanders, Essentials of Anatomy and Physiology, F.A. Davis, 2018-10-24, ISBN 978-0-8036-9006-6. (באנגלית)
5. Neil R. Carlson, Physiology of behavior, 11. ed., Pearson new internat. ed, Harlow: Pearson, 2014, Pearson custom library, ISBN 978-1-292-02320-5
6. Society for Neuroscience, SfN 2010 - Nano, Theme H, Featured Lectures, Special Lectures, Symposia/Minisymposia, Workshops, Satellites, and Socials, Coe-Truman Technologies, 2011-02-18, ISBN 978-1-61330-001-5. (באנגלית)
7. Handbook of clinical and experimental neuropsychology, Hove: Psychology Press, 1999, ISBN 978-0-86377-542-0
8. The San Bernardino County Sun from San Bernardino, California, Newspapers.com, ‏1977-10-11 (באנגלית)
9. C. G. (Carl Gustav) Jung, Studies in word-association; experiments in the diagnosis of psychopathological conditions carried out at the Psychiatric clinic of the University of Zurich, under the direction of C. G. Jung .., New York, Moffat, Yard & company, 1919
10. Idaho State Journal from Pocatello, Idaho, Newspapers.com, ‏1977-11-09 (באנגלית)
11. Reich, W., Experimental investigation of the electrical function of sexuality and anxiety, Journal of Orgonomy 3(1-2), 1969
12. Jaka Ogorevc, Gregor Geršak, Domen Novak, Janko Drnovšek, Metrological evaluation of skin conductance measurements, Measurement 46, 2013-11, עמ' 2993–3001 doi: 10.1016/j.measurement.2013.06.024
13. Galvanic Skin Response (GSR): Methodology and Interpretation, ‏2018-07-17 (באנגלית)
14. Richard Pflanzer, Ph.D., GALVANIC SKIN RESPONSE & THE POLYGRAPH, BIOPAC Systems, Inc.
15. Society for Psychophysiological Research Ad Hoc Committee on Electrodermal Measures, Publication recommendations for electrodermal measurements, Psychophysiology 49, 2012-08, עמ' 1017–1034 doi: 10.1111/j.1469-8986.2012.01384.x
16. J. T. Cacioppo, L. G. Tassinary, G. G. Berntson, Handbook of psychophysiology, Cambridge Univ Pr, 2007
17. Yotam Sahar, Tomer Elbaum, Oren Musicant, Michael Wagner, Leon Altarac, Shraga Shoval, Mapping Grip Force Characteristics in the Measurement of Stress in Driving, International Journal of Environmental Research and Public Health 20, 2023-02-23, עמ' 4005 doi: 10.3390/ijerph20054005
18. Shadi Ghiasi, Alberto Greco, Riccardo Barbieri, Enzo Pasquale Scilingo, Gaetano Valenza, Assessing Autonomic Function from Electrodermal Activity and Heart Rate Variability During Cold-Pressor Test and Emotional Challenge, Scientific Reports 10, 2020-03-25 doi: 10.1038/s41598-020-62225-2
19. Noninvasive, multimodal assessment of physiological responses to transcutaneous auricular vagus nerve stimulation | IEEE Conference Publication | IEEE Xplore, ieeexplore.ieee.org
20. Ivo V Stuldreher, Nattapong Thammasan, Jan B F van Erp, Anne-Marie Brouwer, Physiological synchrony in EEG, electrodermal activity and heart rate reflects shared selective auditory attention, Journal of Neural Engineering 17, 2020-08-01, עמ' 046028 doi: 10.1088/1741-2552/aba87d