| יחסי מצרים–רומניה
|
מצרים
|
רומניה
|
![]()
|
|
|
|
| מצרים |
רומניה
|
| שטח (בקילומטר רבוע)
|
| 1,001,450 |
238,391
|
| אוכלוסייה
|
| 117,300,944 |
18,970,399
|
| תמ"ג (במיליוני דולרים)
|
| 395,926 |
351,003
|
| תמ"ג לנפש (בדולרים)
|
| 3,375 |
18,503
|
| משטר
|
| רפובליקה |
רפובליקה
|
|
|
יחסי מצרים–רומניה הם יחסי החוץ בין מצרים לרומניה.
היסטוריה
ב-6 בדצמבר 1879 כוננו הנסיכויות הרומניות המאוחדות יחסים דיפלומטיים עם האימפריה העות'מאנית, שהייתה אחראית על יחסי החוץ של ח'דיוות מצרים. ב-1 באפריל 1906 כוננה ממלכת רומניה יחסים דיפלומטיים עם ח'דיוות מצרים, ופתחה בה נציגות דיפלומטית. ב-3 באפריל 1926 שדרגה רומניה את הנציגות לדרגת צירות. ב-15 בדצמבר 1941 נותקו היחסים הדיפלומטיים בין המדינות בעקבות מלחמת העולם השנייה, והם חודשו רק ב-2 באפריל 1947. ב-1 באפריל 1957 שדרגו המדינות את רמת הנציגות לרמת שגרירות. בשנת 2018 חגגו שתי המדינות 112 שנות יחסים דיפלומטיים[1].
יחסים כלכליים
בראייה היסטורית כלכלית ומסחרית קצרה ניתן להבחין בצמיחה מתמדת של יחסי הסחר הדו-צדדיים, שרמתם הגיעה בשנים 2014 ו-2015 לכמיליארד דולר, והבטיח למצרים את המקום הראשון בקרב שותפות הסחר של רומניה באפריקה.
בין הייצוא הרומני למצרים יש: דגנים (בעיקר חיטה), מוצרי נפט, עץ, כימיקלים, מוצרי מתכת, ציוד תעשייתי וחשמלי, מכוניות וחלקי חילוף, צמיגים, רהיטים וכו'. הייצוא המצרי לרומניה כולל: ירקות ופירות, מוצרי מזון, תרופות, כימיקלים, חומרי פלסטיק, קרמיקה וכלי זכוכית, טקסטיל, ציוד תעשייתי וחשמלי וכו'.
קיימת פרספקטיבה אמיתית של חברות רומניות להגדיל עוד יותר את שיתוף הפעולה הכלכלי בהתחשב בתוכניות הפיתוח המשמעותיות של המגזרים הכלכליים העיקריים במצרים כגון חשמל, נפט וגז, חקלאות ומשאבי מים, תשתיות, דיור, הובלות נהרות, רכבת וכבישים, תיירות. ועוד. כמה חברות רומניות המתמחות בתחומים אלה כבר הצהירו כי הן מעוניינות להשתתף בתוכניות אלו וחלק מהחוזים כבר נחתמו ונפרשו[1].
נציגויות דיפלומטיות
- מצרים מחזיקה ברומניה שגרירות בבוקרשט.
- רומניה מחזיקה במצרים שגרירות בקהיר.
הערות שוליים
