בשנת 1643 הגיעה למדגסקר חברת הודו המזרחית הצרפתית ובנתה מצודה בעיר דאופין שבדרום מזרח מדגסקר (ידועה מאז 1970 כטולגרנו). הצרפתים החזיקו במצודה עד שגורשו מהאי ב-1674.[1] מאז ועד אמצע המאה ה-18 פעלו שודדי ים צרפתים רבים באי, התבססו בו והקימו בו את ביתם.
בשנת 1883 שלחה ממשלת צרפת משלחת צבאית למדגסקר, והתפתח עימות מזוין בין המלגשים לצרפתים שהביא למלחמת צרפת-הובה הראשונה (1883-1885).[1] לאחר המלחמה, שהסתיימה בניצחון צרפתי הסכימו הבריטים להפיכתה של מדגסקר למדינת חסות צרפתית, כחלק מתוכנית כוללת לחלוקת מחדש של האזור בין המעצמות האירופיות, שבמסגרתה זנזיבר (במאה ה-21, חלק מטנזניה) הועברה לידי הבריטים. ב-1895–1896 כבשו הצרפתים את האי סופית והדיחו את מלכת המרינה האחרונה, רנוואלונה השלישית, מכיסאה והקימו את קולוניית מדגסקר.[1]
חיילים מלגשיים השתתפו במלחמת העולם השנייה בקרבות בצרפת, מרוקו וסוריה. כאשר צרפת נכנעה לפני גרמניה הנאצית, מדגסקר נשלטה בידי ממשלת וישי. בחמישה במאי 1942 הבריטים תקפו את נמל דייגו סוארז וכבשו אותו עד השביעי לחודש (מבצע אירונקלד), כדי למנוע מהיפנים לכבשו, ומעט לאחר מכן העבירו אותו לידי כוחות צרפת החופשית של דה-גול. הקרבות נמשכו יותר מחצי שנה, עד לכניעת המפקד הצרפתי בשמונה בנובמבר. ב-1947 דוכאה התקוממות עממית נגד השלטון הצרפתי אחרי חודשים של לחימה עזה.[2]
ב-14 באוקטובר1958 הוכרזה הרפובליקה המלגשית כחבל ארץ אוטונומי במסגרת הרפובליקה הצרפתית. ב-26 ביוני1960 זכתה מדגסקר לעצמאות מלאה, ונקראה "הרפובליקה המלגשית".
כיום היחסים בין שתי המדינות נותרו חזקים וקיימת השפעה תרבותית ופוליטית צרפתית חזקה במדגסקר. מנהיגי שתי המדינות מבקרים לעיתים קרובות אחד את עמיתו ומדגסקר מקבלת סיוע כלכלי ורפואי מצרפת.[3] מדגסקר היא ביתם של אלפים בודדים של גולי צרפת.
סחר
בשנת 2012 היקף הסחר בין מדגסקר לצרפת עמד על 632 מיליון אירו. הייצוא של מדגסקר לצרפת: טקסטיל, מוצרי חקלאות ודגים, ואילו הייצוא העיקרי של צרפת למדגסקר כולל: מוצרי חשמל, מזון ומשקאות מעובדים.[3] חברות צרפתיות רב לאומיות רבות פועלות במדגסקר.[3]
נציגויות דיפלומטיות
צרפת מיוצגת במדגסקר באמצעות שגרירות שהיא מחזיקה באנטננריבו, בירת המדינה.[4]
מדגסקר מיוצגת בצרפת באמצעות שגרירות שהיא מחזיקה בפריז, בירת המדינה. מדגסקר מיוצגת בצרפת גם בדרג הקונסולרי באמצעות שתי קונסוליות שהיא מחזיקה בסן-דני ובמרסיי.[5]