יחיאל יעקב וינברג

הרב יחיאל יעקב וינברג
לידה 1884
צ'חנוביץ, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 בינואר 1966 (בגיל 82 בערך)
ד' בשבט ה'תשכ"ו
מונטרה, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, גרמניה הנאצית, אזור הכיבוש האמריקני, רפובליקת ויימאר, הקיסרות הגרמנית, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • אוניברסיטת גיסן
  • ישיבת מיר (בלארוס) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 24 בינואר 1966 עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק בית המדרש לרבנים בברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידיו אליעזר ברקוביץ, יוסף בורג, חיים משה שפירא, זאב חיים ליפשיץ עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו שו"ת שרידי אש
תפקידים נוספים ראש ישיבה עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט פאול קאלה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב ד"ר יחיאל יעקב וינברג הנודע בכינויו השרידי אש (תרמ"ד-ה, 1884ד' בשבט ה'תשכ"ו, 24 בינואר 1966) היה רב, פוסק והוגה. עמד בראש בית המדרש לרבנים בברלין, התמחה בהלכה, תלמוד, מחשבה ומוסר. כתביו ששרדו אחר השואה פורסמו בשם שרידי אש (שו"ת וחידושים).

קורות חייו

נולד בצ'כנובצ'ה, שם למד עם רבה של העיירה - הרב אליהו ברוך קמאי, שלימים כיהן כראש ישיבת מיר ורב העיירה. בבחרותו למד בישיבת מיר, ובישיבת סלובודקה, שם התקרב לרבי נתן צבי פינקל - הסבא מסלובודקה, לרבי נפתלי אמסטרדם ולאחרים מאנשי תנועת המוסר. מאוחר יותר כתב מאמרים על התנועה ואישיה (בספרו "לפרקים").

בשנת 1906 (תרס"ו) החל לכהן כרב בעיירה פילווישקי שבליטא, במהלך שהותו בעיירה, בשנת תרס״ו, רבו, הסבא מסלבודקא הציע לו[1] להינשא לאסתר שהייתה בת 16, בתו של רבה הקודם של העיירה הרב יעקב מאיר לוין, הזוג נישאו ולאחר תקופה קצרה הם התגרשו.

בזמן מלחמת העולם הראשונה עזב את ליטא והתיישב בגרמניה לצורך טיפול רפואי. בתקופה זו השלים לימודים כלליים באוניברסיטאות ברלין וגיסן, ובשנת 1923 (תרפ"ג) קיבל תואר דוקטור בעקבות עבודתו על הפשיטתא, התרגום הסורי למקרא. החל משנת 1924 (תרפ"ד) עמד בראש בית המדרש לרבנים על שם רבי עזריאל הילדסהיימר בברלין; והחזיק בתפקיד זה עד לסגירת המוסד בליל הבדולח (1938). הגרי"ד סולוביצ'יק פיתח יחס חם לרב וינברג בעת לימודיו בסמינר.

את תלאות מלחמת העולם השנייה עבר הרב וינברג בפולין, שאליה גורש בידי הנאצים בשל אזרחותו הרוסית. זמן מה שהה בגטו קובנה, ולאחר מכן הועבר לגטו ורשה, שם מונה על ידי רבני ורשה, למרות מצבו הבריאותי, לנשיא אגודת הרבנים הכללית, ולאחר מכן לנשיא אגודת רבני פולין. על פי עדותו היה מקורב לג'וינט וניהל את העניינים הכספיים של הגטו, שבו התרכזו רבנים מרחבי פולין וליטא. במסגרת פעילותו הוקם גם בית דין שבו היו חברים האדמו"ר מסוכצ'וב והרב מנחם זמבא[2]. בהמשך המלחמה הועבר בשל היותו נתין רוסי למחנה העבודה וירצבורג בגרמניה, שם שהה עד לסיום המלחמה.

לאחר המלחמה התגורר בעיר וייסנבורג, משם הועבר לבית החולים בנירנברג, שם שהה כתשעה חודשים. לאחר מכן עבר לעיר מונטרה שבשווייץ כדי להיות בסמיכות לתלמידו הרב שאול וינגורט[3]. מאוחר יותר לימד גם את בנו, הרב אברהם אבא ויינגורט. הרב וינברג חי ופעל שם תוך שהוא דוחה הצעות למשרות שונות. בשנת 1966 (תשכ"ו) נפטר בשווייץ והובא לקבורה בישראל[4].

רבנים ועסקנים המזוהים עם תנועת 'המזרחי' (ובראשם: השרים בורג ושפירא ונשיא המדינה מר שז"ר), שהיו מתלמידיו, ביקשו לטומנו בבית הקברות סנהדריה שבירושלים, אולם בציווי רבי יחזקאל סרנא ראש ישיבת חברון, שהיה ידיד קרוב של הרב וינברג, הסיטו בחורים מישיבתו את מהלך הלוויה והובילוהו לקבורה בהר המנוחות, לחלקה שהשתייכה לרב סרנא עצמו, בטענה כי על המנוח להיטמן בקרבה לגדולי תורה[5]. אנקדוטה זו משקפת את חייו ודמותו של הרב וינברג, שמיזג באישיותו מרוחה של יהדות ליטא ותנועת המוסר, עם הלך רוחה ודרכה של יהדות גרמניה ואנשי "תורה עם דרך ארץ"[6].

הגותו

הרב ויינברג השתייך לאסכולת "תורה עם דרך ארץ" מבית מדרשו של הרש"ר הירש[7], ותמך בחקר התלמוד כמקובל בעולם האקדמי (שילוב של כלי מחקר ספרותיים ופילולוגיים בלימוד התלמוד). בספרו "מחקרים בתלמוד"[8] פרסם את חידושיו בדרך זו. מאמריו ופסיקותיו התאפיינו בחדשנות מחשבתית ותפיסתית. בהתייחסותו לשואה הביע תמיכה במורדי גטו ורשה, תוך ביקורת במקביל על "גיבורי העט" כלשונו, שביקרו את אלו שלא התקוממו נגד החיה הנאצית, מתוך אי הבנה של המציאות הנוראה שדיכאה כל רצון לחיים וחירות. כמו כן הדגיש את ה"גבורה היהודית" שבאה לידי ביטוי בלימוד תורה וקיום מצוות תחת עול הסבל הנורא. למדינת ישראל הביע יחס אוהד, וראה בה נחמה פורתא לאחר ההשמדה האיומה, וכלי למלחמה בהתבוללות בקרב הנוער היהודי. מאידך הסתייג מהכרזת יום העצמאות כחג דתי בגלל התנגדותם של חלק מ"גדולי התורה והדת שבדור"[9]. בהתייחסו למצפון היהודי, הזכיר את מנהג תקיעת מאה קולות בשופר בראש השנה לזכר יבבותיה של אם סיסרא כששמעה על מות בנה, ואמר בדרשת ראש השנה: "מאז חלפו זה מאות בשנים, ואף על פי כן לא הניח המצפון היהודי לשכוח אנחות אם שנגזרה עליה לסבול מבלי כל פשע".[10][11] מאמרי דעה שלו פורסמו בעיתונים דער איזראעליט, המודיע, דאס יודישע ווארט, דאס יודישע טאגבלאט, וישורון[12].

פסיקותיו

פסיקותיו משקפות את מצב יהדות גרמניה בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה, בתוכה פעל. בתשובותיו עסק רבות בעניין הימום בהמה לפני השחיטה, פעולה שנדרשה בעקבות החוק שאסר שחיטה יהודית בגרמניה. בעניין זה ניהל הרב תכתובת ענפה עם גדולי רבני פולין ורוסיה בניסיון למצוא פתרון לאחת מהבעיות הקשות איתן התמודדה יהדות אירופה בזמנו, אך בסופו של דבר אסר פעולה זו. תוך שהוא מסתמך על פוסקים קודמים, התיר הרב וינברג את פעילותה של תנועת "ישורון" בצרפת[13], על אף שפעלה כתנועה מעורבת, בנימוק של "עת לעשות לה' הפרו תורתך", לצורך קירוב הנוער לתורה ולמצוות. הוא התיר לנשים וגברים לשיר זמירות שבת יחד, ותמך בקיום חגיגת בת מצווה לבנות, כהשוואה לבר מצווה הנחגגת לבנים, זאת על פי "שורת ההיגיון הישר, וחובת העיקרון הפדגוגי" ועל אף ההתנגדות שהועלתה מצד רבנים אחרים בטענה נגדית כי חגיגות אלו מחקות את מנהגי הנוצרים ויש בהם בעיות צניעות. בפסיקות נוספות התיר לבצע התעמלות וספורט בשבת והתיר עריכת ניסויים בבעלי חיים לצרכים רפואיים[14].

מתלמידיו

ספריו

  • שו"ת שרידי אש, 4 כרכים, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשכ"א-תשכ"ט (בהמשך יצא בהדפסות נוספות).
    • המהדורה הראשונה יצאה בעריכתו של אנשיל כ"ץ. הוצאה מחודשת ובסדר שונה בשני כרכים, בעריכת הרב אברהם אבא וינגורט והרב שבתי רפפורט, יצאה על ידי "הוועד להוצאת כתבי הרב", ירושלים, תשנ"ט. במהדורה זו רוכזו בחלק השני שאלות ותשובות של רבני תקופתו בנושא הימום בהמות לפני השחיטה.
  • חידושי בעל שרידי אש על הש"ס, בהוצאת הרב אברהם אבא וינגורט, ירושלים, תשנ"ח.
  • לפרקים, מהדורת בילגוריי תרצ"ו, באתר HebrewBooks.org. מהדורה שלישית מורחבת יצא על ידי "הוועד להוצאת כתבי הרב", ירושלים תשס"ב. בספר מופיע תיאור תולדות בעלי המוסר, בשילוב דברי הגות על ההווה.
  • כתבי רבי יחיאל יעקב ווינברג חלק א' בענייני הלכה.
  • כתבי רבי יחיאל יעקב ווינברג חלק ב' מאמרים נאומים ודיבורים. את שני החלקים הוציא לאור פרופ' מלך שפירא, סקרנטון תשנ"ח.
  • יד שאול, ספר זיכרון ע"ש הרב ד"ר שאול ווינגורט זצ"ל, הוצא לאור על ידי אלמנת המנוח תל אביב, תשי"ג, באתר היברובוקס.
  • מחקרים בתלמוד, ספר ראשון (רובו בהלכות נזיקין), בהוצאת בית המדרש לרבנים בברלין, תרצ"ז/תרח"ץ, באתר היברובוקס.
  • כמו כן, הוציא מבחר מאמרים שהתפרסמו בכתבי עת שונים, רובם כונסו למהדורה החדשה של לפרקים.
  • הגדה של פסח על פי כתביו בהוצאת תלמידו הרב אברהם אבא וינגורט.
  • מועדי ישראל - על פי כתביו, בעריכת וביאור הרב אברהם אבא וינגורט.
  • פרשנות: עיונים ומחקרים בדברי חז"ל בעריכת הרב שאול יונתן וינגורט, מכון ירושלים, ה'תשע"ז

לקריאה נוספת

  • הרב אליעזר ברקוביץ, שרטוטים לאישיות מורי ורבי, הדרום כד, תשרי תשכ"ז, עמ' 6–11
  • ספר הזיכרון למורנו הרב יחיאל יעקב וינברג, עזריאל הילדסהיימר וקלמן כהנא (עורכים), הוצאת פלדהיים תש"ל
  • הרב אברהם אבא וינגורט, זכרונות השרידי אש - פרקי זכרונות ושיחות של הגאון על מפגשיו עם גדולי עולם ומאורעות חייו, הוצאת ישיבת היכל אליהו, 2019
  • אפרים חמיאל, השפעת רש"ר הירש על הגות אנשי ההלכה המודרניים, האמת הכפולה, כרמל, ירושלים תשע"ו, עמ' 295–324
  • Shapiro, Marc B. between the Yeshiva world and Modern Orthodoxy, the life and Works of Rabbi Jehiel Jacob Weinberg, London 1999

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחיאל יעקב וינברג בוויקישיתוף
כתביו

הערות שוליים

  1. ^ יוסף יצחק ליפשיץ, הפוסק שסירב לחתוך: בעל 'שרידי אש' ומדינת ישראל, באתר השילוח, ‏2021-11-14
  2. ^ הרב יחיאל יעקב ויינברג, שו"ת שרידי אש, חלק ב', ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז 1977, סימן לא, עמ' סד
  3. ^ וינברג, יחיאל יעקב בן משה, יד שאול, האסון האיום במונטרה, באתר היברובוקס
  4. ^ נפטר הרה"ג ר' יחיאל יעקב ויינברג, באתר הצופה, ‏26 בינואר 1966 (עמוד השער)
  5. ^ הרב ויינברג למנוחות; מחלוקת על מקום קבורתו, דבר, 27 בינואר 1966
  6. ^ איש אמת לאורך כל ימיו, באתר ערוץ 7, ‏2016-01-14
  7. ^ אור המזרח עמוד 189, כאן מצוין שלמד בבית המדרש לרבנים של הרב הילדסהיימר
  8. ^ יצא לאור בעריכת הרב שאול יונתן וינגורט, בהוצאת מכון ירושלים.
  9. ^ כתבי הגאון רבי יחיאל יעקב ויינברג זצ"ל חלק ב, עמוד שו-שי.
  10. ^ הקרבה וייסורים בהגותו של הרב ויינברג, באתר תורת הר עציון
  11. ^ אתר למנויים בלבד אדמיאל קוסמן, צער אם סיסרא על מות בנה, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2018
  12. ^ אהרן סורסקי, ראשי פרקים מתולדותיו, לפרקים א, ירושלים: תשע"ו, עמ' 35, באתר אוצר החכמה
  13. ^ שו"ת שרידי אש ח"ב סימן ח', על היתר זה הסתמכה בין היתר תנועת בני עקיבא.
  14. ^ שו"ת "שרידי אש" ח"ב סימן צ"א.

Read other articles:

State highway in Pennsylvania, US Pennsylvania Route 645Route informationMaintained by PennDOTLength14.120 mi[1] (22.724 km)ExistedApril 17, 1962[2]–presentMajor junctionsSouth end US 422 in MyerstownMajor intersections I-78 / US 22 in Bethel TownshipNorth end PA 443 in Pine Grove Township LocationCountryUnited StatesStatePennsylvaniaCountiesLebanon, Berks, Schuylkill Highway system Pennsylvania State Route System Interstate US St...

 

 

1985 film by Richard Attenborough A Chorus LineTheatrical release posterDirected byRichard AttenboroughScreenplay byArnold SchulmanBased onA Chorus Lineby James Kirkwood Jr. and Nicholas DanteProduced byCy FeuerErnest H. MartinStarring Michael Douglas Alyson Reed Terrence Mann Sharon Brown CinematographyRonnie TaylorEdited byJohn BloomMusic by Marvin Hamlisch Edward Kleban Productioncompanies Embassy Films Associates PolyGram Pictures Distributed byColumbia PicturesRelease date December ...

 

 

Джерело «Огруд» 48°08′13″ пн. ш. 30°14′13″ сх. д. / 48.13706900002777189° пн. ш. 30.23710000002778031° сх. д. / 48.13706900002777189; 30.23710000002778031Координати: 48°08′13″ пн. ш. 30°14′13″ сх. д. / 48.13706900002777189° пн. ш. 30.23710000002778031° сх. д. / 48.13706900002777189; 30.2371000000...

Das Dekanat Tamsweg ist ein Dekanat der römisch-katholischen Erzdiözese Salzburg. Es umfasst den Lungau. Dechantsitz ist Tamsweg. Inhaltsverzeichnis 1 Pfarren mit Kirchengebäuden 2 Dekanat 3 Dechanten 4 Weblinks 5 Einzelnachweise Pfarren mit Kirchengebäuden Pfarre Pfarrverband Seit Patrozinium Kirchengebäude Bild Lessach Lessach – Ramingstein – Seetal – Tamsweg – Thomatal – Unternberg bei Tamsweg 1813 Hl. Paulus Pfarrkirche Lessach Mariapfarr Mariapfarr – Mauterndorf – Twen...

 

 

يو-636 الجنسية  ألمانيا النازية الشركة الصانعة بلوم+فوس  المالك  كريغسمارينه المشغل كريغسمارينه[1][2]  المشغلون الحاليون وسيط property غير متوفر. المشغلون السابقون وسيط property غير متوفر. التكلفة وسيط property غير متوفر. منظومة التعاريف الاَلية للسفينة وسيط property غير مت

 

 

Searchable database of quilt information This article does not cite any sources. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: Quilt Index – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (January 2023) (Learn how and when to remove this template message) The Quilt Index is a searchable database for scholars, quilters and educators featuring over 50,000 quilts from ...

1958 Mexican filmSe los chupó la brujaTheatrical release lobby cardDirected byJaime SalvadorWritten byRamón Pérez PeláezStory byPedro GalindoPedro de UrdimalasProduced byPedro GalindoStarringMarco Antonio CamposGaspar HenaineSonia FurióOctávio AriasCinematographyEzequiel CarrascoEdited byJorge BustosMusic byJosé de la VegaProductioncompanyFilmadora ChapultepecDistributed byPelículas NacionalesRelease date 26 February 1958 (1958-02-26) (Mexico) Running time85 minutes...

 

 

This article is about the pre-1947 Indian freedom fighter and post-1947 Pakistani political leader. For the Amir of Afghanistan, see Habibullah Khan. This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: Amir Habibullah Khan Saadi – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (October 2022) (Learn how and when to ...

 

 

Erechim Coroados Nome Erechim Coroados Fundação 20 de setembro de 2015 Localização Erechim, RS Competição Campeonato Gaúcho de Futebol Americano Erechim Coroados é uma equipe gaúcha de futebol americano, da cidade de Erechim.[1] História O time surgiu em 2015, sendo nomeado em homenagem aos índios Coroados, que viveram na região e ficaram conhecidos por usar uma coroa de penas.[1] Em 2018, o Coroados se registrou na FGFA e participou de sua primeira competição oficial e federada...

French telecommunications company Free Mobile S.A.S.TypeS.A.S.IndustryTelecommunicationsFoundedJuly 24, 2007; 16 years ago (2007-07-24)FounderXavier NielHeadquartersParis, FranceArea servedFranceKey peopleXavier NielMaxime LombardiniRani AssafAntoine LevavasseurProductsMobile telephonyOwnerFree (100%)ParentIliadWebsitemobile.free.fr Free Mobile S.A.S. is a French telecommunications company, subsidiary of Free S.A.S. that provides wireless Internet to consumers in France. It ...

 

 

Dogwood BCFounded1998; 25 years ago (1998)LocationVictoria, British ColumbiaWebsitedogwoodbc.ca Dogwood BC (formerly Dogwood Initiative) is a Canadian non-profit public interest group based in Victoria, British Columbia. The organization works to increase the power of British Columbians over government decision-making. They were instrumental in the fight against Enbridge's Northern Gateway pipeline,[1] introducing a tanker moratorium on B.C.'s north coast[2] ...

 

 

American filmmaker This biography of a living person needs additional citations for verification. Please help by adding reliable sources. Contentious material about living persons that is unsourced or poorly sourced must be removed immediately from the article and its talk page, especially if potentially libelous.Find sources: Will Gluck – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (March 2018) (Learn how and when to remove this template message) Will...

Avianca Flight 9463HK-4468, the aircraft involved in the hijackingHijackingDateApril 12, 1999SummaryAircraft hijacking and ExtortionSiteColombiaAircraftAircraft typeFokker 50OperatorAviancaRegistrationPH-MXT (later converted to HK-4468)Flight originPalonegro International Airport, BucaramangaDestinationEl Dorado International Airport, BogotaOccupants46Passengers41Crew5Fatalities1Injuries0Survivors45 Avianca Flight 9463 was a scheduled domestic passenger flight from Bucaramanga to Bogotá...

 

 

Russian film festival 33rd Moscow International Film FestivalFestival posterOpening filmTransformers: Dark of the MoonClosing filmThe DebtLocationMoscow, RussiaFounded1959AwardsGolden George (The Waves)No. of films37 Films (In Competition)151 Films (Out of Competition)38 (Short Films)18 Films (In Tributes and Honors)[1]Festival date23 June–2 July 2011WebsiteWebsite The 33rd Moscow International Film Festival was held from 23 June to 2 July 2011. The Golden George was awarded to the ...

 

 

Political subdivision in Malaysia Jelai Pahang constituencyState constituencyLegislaturePahang State Legislative AssemblyMLA    Wan Rosdy Wan IsmailBNConstituency created1959First contested1959Last contested2022DemographicsElectors (2022)19,182 This article relies largely or entirely on a single source. Relevant discussion may be found on the talk page. Please help improve this article by introducing citations to additional sources.Find sources: Jelai state constituen...

Railway station in Fukuchiyama, Kyoto Prefecture, Japan Isa Station石原駅Isa Station, 2009General informationLocationIsa 1-chome, Fukuchiyama-shi, Kyoto-fu 620-0804JapanCoordinates35°18′04″N 135°10′51″E / 35.30111°N 135.18083°E / 35.30111; 135.18083Owned by West Japan Railway CompanyOperated by West Japan Railway CompanyLine(s) San'in Main LineDistance82.8 km (51.4 mi) from KyotoPlatforms1 island platformConnections Bus stop Other informationSt...

 

 

La leona de Castilla Cuadro de Antonio Gisbert Pérez pintado en 1860 en el que se representan las ejecuciones de los comuneros Juan de Padilla, Juan Bravo y Francisco MaldonadoFicha técnicaDirección Juan de OrduñaAyudante de dirección Fortunato BernalJoaquín VeraGuion Vicente EscriváJuan de OrduñaMúsica Juan QuinteroFotografía Alfredo FraileMontaje Petra de NievaProtagonistas Amparo RivellesVirgílio TeixeiraAlfredo MayoManuel LunaEduardo FajardoJesús TordesillasRafael Romero March...

 

 

French footballer Frédéric Dobraje Dobraje with Brest in the 1982–83 seasonPersonal informationDate of birth (1955-05-17) 17 May 1955 (age 68)Place of birth Douai, FranceHeight 1.86 m (6 ft 1 in)Position(s) GoalkeeperYouth career1969–1971 Carabiniers de Billy-Montigny1971–1972 Stade Hénin [fr]1972–1974 INF Vichy1974 LensSenior career*Years Team Apps (Gls)1974–1976 Franc-Comtois 40 (0)1976–1979 Angoulême 68 (0)1979 Bastia 5 (0)1979–1980 Blois ...

Scottish architect George Topham Forrest, F.R.I.B.A. FGS FRSE (1872 – 1945) was a Scottish architect who became chief architect for the London County Council and was responsible for the design of many public housing estates, and also co-designed two bridges over the River Thames. Early life and training Forrest attended Aberdeen Grammar School. He apprenticed with the architecture firm of Brown and Watt from 1890 to 1894 and also took classes at Robert Gordon's College. He then moved to Lon...

 

 

American actor (1871–1949) Joseph W. GirardGirard in Officer Thirteen (1932)BornJoseph W. Girard(1871-04-02)April 2, 1871Williamsport, Pennsylvania, U.S.DiedAugust 21, 1949(1949-08-21) (aged 78)Woodland Hills, Los Angeles, U.S.OccupationActorYears active1911–1944 Joseph W. Girard (April 2, 1871 – August 21, 1949) was an American film actor.[1] He appeared in more than 280 films between 1911 and 1944. He was born in Williamsport, Pennsylvania, and died in Woodland Hills...

 

 

Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!