תקופת השואה עברה עליו במחנות עבודה וריכוז. בתקופת שהותו בגטו, הוא נחקר פעמיים על ידי הגסטאפו בעיר קטוביץ.
לעיתונאי וההיסטוריון תום שגב סיפר כי מכּר שלו הצליח לסדר לו דרכון של הונדורס, שהועבר אליו באמצעות השגרירות השווייצרית בברלין ומפקדת הגסטאפו בקטוביץ. בעקבות זאת, הוא הובא אל לשכת מפקד הגסטאפו בעיר, אלפרד דראייר. בעודו בלשכה, נכנס לחדר קצין בדרגה גבוהה יותר. הוא עיין בניירות, קרע אותם והשליך אותם לפח. רק מאוחר יותר נודע לדי-נור שהקצין הזה היה אדולף אייכמן. לאחר מכן הוא עוּנה בחקירה במרתף הגסטאפו לגבי מחבוא נשק שהתגלה בגטו.[8]
באוגוסט 1943 הגיע למחנה ההשמדהאושוויץ. בהמשך עבד במחנה לעובדי כפייהזקראו (Sakrau, בפולנית: זקז'וב, Zakrzów), מזרחית לעיירה גוגולין, שבו עבדו האסירים בסלילת כביש מהיר, ובמחנה נוסף. משפחתו – אשתו, הוריו, אחיותיו ואחיו – נספו כולם בשואה.[דרוש מקור] אח אחד שרד והיגר לקנדה. עם זאת, לטענת החוקר יחיאל שיינטוך, לדי-נור כלל לא הייתה אחות.[7]
לאחר השחרור
לאחר שחרורו מצא את תכלית חייו בתיעוד סיפור משפחתו וחוויית השואה.
הוא החל לכתוב על השואה מעט לאחר שניצל, בעודו שוהה במחנה של הצבא הבריטי ליד נאפולי באיטליה. את כתב היד של ספרו הראשון מסר לאליהו גולדנברג, חייל בבריגדה היהודית, כדי שיוציאו לאור בארץ ישראל. די-נור לא ציין בו את שם המחבר והסביר לחייל: "הם שהלכו אל הקרמטוריום, כתבו את הספר הזה! רשום את השם שלהם: ק. צטניק". שם זה הפך מאז לשמו הספרותי.[9]
ספרו הראשון, "סלמנדרה", אותו כתב במקור ביידיש, היווה פריצת דרך ספרותית ב"המציאו" ז'אנר ספרותי שלא היה קיים עד אז: רומן תיעודי. באמצעות סיפור שהורכב ברובו מחומרים היסטוריים-תיעודיים, טווה רומן בדיוני, עתיר בפרטים על גבול הפורנוגרפיה. באמצעות הכתיבה בסוגה זו, הצליח להעביר את מוראות השואה - לראשונה בעולם שלאחר המלחמה - באופן פופולרי. ספרו זה ובמיוחד זה שכתב אחריו, "בית הבובות", תורגמו לעשרות שפות ונמכרו במיליוני עותקים ברחבי העולם כולו. את חייו הוא הקדיש לנושא. זו הווייתו כולה, עד יום מותו, אשר סבה סביב השואה והזכרונות שרדפו אותו משם.
די-נור עלה לארץ ישראל דרך איטליה בשנת 1946.
הוא התגורר אז במרתף וגם על ספסל בשדרות רוטשילד. ב-1947 הכיר את אשתו השנייה, המשוררת נינה אשרמן,[10] בתם של הגינקולוג פרופ' יוסף (גוסטב) אשרמן ואשת התרבות, מלכה (וילנר) אשרמן, כמסופר בספרו האחרון בסאגה (כרוניקה) של משפחתו. נינה (שכונתה "ניקה") הייתה אז נערה צעירה. לאחר שקראה את "סלמנדרה", החלה לחפש את מחברו האלמוני.[10]
כשהתחתן בישראל, עברת את שמו ל"די-נור". עד אז נשא גם את השם קרל צטינסקי, אשר מזכיר את שם העט "ק. צטניק".[4]
די-נור כתב על סיוטי הלילה שלו, מהם סבלה גם אשתו: "כאחוז קדחת הייתי ננער משנתי בזעקות חנוקות, שטוף פלגי זיעה, וניקה, הישנה לצדי, מנגבת במגבות את זיעת־חרדתי, תמיד בהלה ורחמים בעיניה".[11]
לזוג נולדו שני ילדים: בן (ליאור, עוסק בנדל"ן) ובת (דניאלה, עוסקת בהוצאה לאור).
ב-7 ביוני1961[12] נאות די-נור לשמש עד במשפטו של הפושע הנאצי אדולף אייכמן שנערך בירושלים, כיוון שהיה בין המעטים שפגשו את אייכמן בתקופת השואה ונותרו בחיים. אייכמן נכח באחת משתי הפעמים שבהן נחקר בחדר העינויים של הגסטאפו, המשטרה החשאית הנאצית. מיד בתחילת מתן עדותו במשפט, לאחר כשמונה דקות במהלכן התבקש למסור את פרטיו האישיים ולהזדהות, קם די-נור מכסאו שעל דוכן העדים והתמוטט על רצפת האולם. השופטים נאלצו להפסיק את הישיבה ודי-נור הוצא מהאולם על אלונקה ופונה לבית החולים, שם שהה כשישה חודשים לאחר מכן.
די-נור נדרש במשפט להזדהות בפעם הראשונה בשמו האמיתי. לתום שגב סיפר כי זו הסיבה לכך שהתעלף.[13] לטענת שגב, התעלפותו הייתה "הרגע הדרמטי ביותר במהלך המשפט" ואף "אחד הרגעים הדרמטיים בתולדות המדינה".[5]
העדות והאירוע שהתרחש בבית המשפט, ובעיקר העובדה שזו הייתה הפעם הראשונה בה נחשפה זהותו ונודע לקהל בארץ ובעולם מיהו האיש העומד מאחורי השם ק. צטניק,[7] הפכו לאחד מסמליו המובהקים של משפט אייכמן, ששב ומאפיין את הזיכרון בימי השואה.
אולם לאחר המשפט, אסר די-נור על המוציאים לאור לפרסם את תמונתו, סירב להתראיין ולא דיבר בציבור.[14]
די-נור עבר טיפול ב-LSD שהוזרק לו על ידי הפרופסור יאן בסטיאנס באוניברסיטת ליידן בהולנד. באסטיאנס התמחה בטיפול בניצולי השואה באמצעות טיפול בטראנס בהשפעת סמים. החולים סבלו לדבריו מ"תסמונת מחנות הריכוז" - הפרעה פוסט-טראומטית, וה-LSD מחדד את תודעתם ומעמת אותם עם עברם. הוא מכניס אותם לטראנס, דבריהם מוקלטים, ולאחר מכן הם נדרשים לנתח אותם.[15] די-נור לא השלים את סדרת הטיפולים. לדבריו, הוא הפסיק את הטיפול כאשר הגיע להכרה כי ק. צטניק ודינור הם אדם אחד. כמו כן, הגיע למסקנה כי אושוויץ לא הייתה על "פלנטה אחרת", אלא בעולם הזה והיא מעשה ידי אדם. גם סיוטי הלילה שלו פסקו. כעבור עשר שנים תיעד את הזיותיו בספרו "צופן א.ד.מ.ע.", אותו כתב במשך שבועיים וחצי. לכבוד יציאת הספר אף חשף את עצמו בראיון טלוויזיוני ממושך אצל רם עברון.[16] אסף לפיד יצר בשנת 2023 סרט על ק. צטניק וטיפולי האל-אס-די שעבר ושעזרו לו לרפא את הטראומה שלו מאושוויץ: "השיבה מהפלנטה האחרת"[17].
די-נור נפטר ב-17 ביולי 2001 בישראל.[18] בצוואתו ביקש לפרסם את מותו רק בתום השבעה, כדי למנוע ממותו ומהלווייתו להפוך לאירוע תקשורתי. הוא הותיר אחריו את שני ילדיו.
מחקר מקיף יחיד שנעשה בעניין תולדות חייו מופיע בספרו של חוקר ספרות היידיש והשואה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' יחיאל שיינטוך, "כמסיח לפי תומו".[19] הספר נכתב על בסיס שיחות שניהל שיינטוך עם יחיאל די-נור במשך שנים ועל בסיס מחקר ומעקב ביוגרפי שערך בארכיונים שונים באירופה, על מנת לאתר פרטים ביוגרפיים של די-נור, אותם הקפיד להסתיר מעין כל, מאז הגיעו לישראל. מחקרו של שיינטוך מסייע להבנת פועלו של די-נור, האיש והמיתוס.
עמדותיו
די-נור התנגד באופן נחרץ להסכם השילומים. את תחושותיו בעניין זה הביע בפרק המסיים את ספרו היחיד שלא נכתב כפרוזה, "כוכב האפר", בפואמה "Wiedergutmachung ("שילומים")".[20] בספרו "כחול מאפר" מתבטאת אשתו של ניצול השואה: "מפוטמים זבחי-מתים, אנחנו רוקדים כל הלילה את טוויסט-השילומים סביב מדורת האש הזרה".[21]
בתחילת עדותו במשפט אייכמן, התייחס די-נור אל אושוויץ כ"פלנטה" אחרת. עדותו, שבמהלכה התעלף, הייתה קצרה, ונותרה חרותה בזיכרון הקולקטיבי כאחד מסמלי הטראומה של השואה.
וזו לשון עדותו, שבאה בעקבות שאלתו של התובע "מה הסיבה שבגללה חסית בשם הספרותי ק. צטניק?"
אין זה שם ספרותי. אינני רואה את עצמי כסופר הכותב דברי ספרות. זו כרוניקה מתוך הפלנטה אושוויץ. הייתי שם בערך שנתיים. אין הזמן שם כפי שהוא כאן, על-פני כדור הארץ. כל שבר רגע הולך שם על גלגל זמן אחר. ולתושבי פלנטה זו לא היו שֵמות. לא היו להם הורים ולא היו להם ילדים. הם לא לבשו כדרך שלובשים כאן. הם לא נולדו שם ולא הולידו... הם לא חיו לפי החוקים של העולם כאן ולא מתו. השם שלהם היה המספר ק. צטניק.
שנים אחר כך, בעקבות הטיפול הפסיכולוגי שעבר (שכלל היפנוזה), חזר בו מתפיסת ה"פלנטה האחרת":
ואז היה ברור לי שאושוויץ לא פלנטה אחרת כפי שחשבתי קודם. את אושוויץ לא השטן יצר ולא אלוהים אלא האדם... היטלר לא היה שטן. יכולת להכנס לגן ילדים, בין חמישים ילדים היה ילד אחד ששמו אדולף היטלר. הוא היה אדם... "החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה - הפנצילין והאטום - ובחרת בחיים" (דברים, ל יט)
עוד לפני השואה עסק בכתיבה, ובשנת 1931 פרסם את ספרו הראשון, צווייאונצוואנציק, שמשמעותו ביידיש היא 22 - מספר השירים שבספר, כמו גם גילו בעת הפרסום. לאחר השואה ראה צורך להשמיד כל זכר למי שהיה לפני השואה, וטרח להשמיד את עותקי ספרו הראשון כאשר שמע על קיומם. כאשר טס לארצות הברית, שמע שעותק של הספר מוצג בספריית הקונגרס, והוא הצליח להוציא אותו ולשרוף אותו. הוא שרף גם את העותק שהיה בספרייה הלאומית בירושלים, וכאשר שמע כעבור 30 שנים שהגיע עותק נוסף לספריה הוא הוציא וגזר אותו לחלקים קטנים. חלק מהגזירים הוא שלח חזרה לספרייה בליווי מכתב שמתאר כיצד שרף את הספרים הקודמים, ומבקש: "כאות ועֵד צרפתי כאן שְאֵרים מתוך 'הספר', אנא, שרוף אותם כמו נשרפו כל [ה]יקר לי ועולמי בקרמטוריון של אושוויץ".[22] בעקבות פעולותיו הספר נחשב כאבוד במשך שנים, עד שהתגלה עותק אחד ונמכר במכירה פומבית בשנת 2014.
ספריו הם, כלשונו, "לא ספרות רגילה, אלא כרוניקה מתוך הפלנטה אושוויץ". אפשר לראות בספריו תיעוד של חייו ושל משפחתו. קורותיו בשואה מתוארות בספרו הראשון, "סלמנדרה", שאותו כתב (ביידיש) מיד עם שחרורו מהמחנה תחת שם העט "ק. צטניק" (כינוי לאסיר במחנה ריכוז[23]).
את כתב היד של "סלמנדרה" מסר לשחקן והקרייןאליהו גולדנברג, שהיה חייל בבריגדה היהודית, כדי שיוציא אותו לאור בארץ ישראל. את כתב היד מסר גולדנברג לזלמן רובשוב (שזר), שמסר אותו לסופר י"ד ברקוביץ. זה תרגם אותו מיידיש לעברית ופרסם אותו בהוצאת דביר בשנת 1946, עוד לפני שמחברו הגיע לארץ ישראל.[9]
בשנת 2009 ראתה אור המהדורה המקורית המלאה והלא ערוכה ביידיש ובעברית, עם הערות מאת פרופ' יחיאל שיינטוך.
בספר "בית הבובות"' (1953) מגולל די-נור סיפור על נשים שאולצו לספק שירותי מין לחיילי הצבא הנאצי, בהן לדבריו הייתה גם אחותו, דניאלה. ספר זה תורגם ליותר מ-32 שפות, יצא לאור בתחילת שנות ה-50, ויצר ז'אנר חדש של תיעוד ביוגרפי כסיפורת.[25]
סיפורו של אחיו הצעיר, מוני, שכילד חווה התעללות מינית במחנה הריכוז, מתואר בספר "קראו לו פיפל". ספר זה אף הוא ראה אור בשנות ה-50.
בשנות ה-60 כתב את "כוכב האפר" – היחיד מבין ספריו שאינו פרוזה אלא מקבץ פואמות. ספר זה יצא גם כאלבום בשלוש שפות (עברית, אנגלית ויידיש) בשם "כוכב האפר אש-שטערן". לאלבום נתווספו ליתוגרפיות של האמן גרשון קניספל, והוא הפך למבוקש על ידי אספנים בעולם.
בשנת 1966 ראה אור הספר "כחול מאפר" בהוצאת עם עובד (מאוחר יותר יצא שוב לאור בשם "העימות"). ספר זה סוגר את מעגל חייו של די-נור ומתעד את חיי משפחתו בישראל, את המפגש עם אשתו נינה, בתם של פרופ' יוסף גוסטב אשרמן ורעייתו מלכה וילנר אשרמן, כמו גם את ימיה הראשונים של המדינה. בספר מתוארת מחלת הנפש שבה לקתה נינה, כנראה בעקבות הסימביוזה שנוצרה בינו לבינה, את הולדת ילדיו ואת הקונפליקט עם ערביי ארץ ישראל כמראה לשבר הזהות היהודי-ישראלי.
יוצא דופן מבין ספריו, הוא הספר "צופן א.ד.מ.ע." – ספר מיסטי רווי דימויים קבליים שנכתב בעקבות טיפול ב-LSD שעבר די-נור בידי הפסיכיאטר ההולנדייאן באסטיאנס, שהתמחה בטיפול בניצולי השואה באמצעות טיפול בטרנס בהשפעת סמים.
האותיות א.דמ.ע. נכתבו על ידי די-נור בראש כל אחד מספריו. עד יום מותו סירב להסביר את פשרן, אך אמר כי אותיות אלו הצילו אותו ממוות באושוויץ. הפרופסור שיינטוך מהחוג ללשון וספרות יידיש באוניברסיטה העברית בירושלים טוען כי אותיות אלו מייצגות את ראשי תיבות של התפילה "אלהא דמאיר ענני", הנחשבת כתפילת הצלה מאגית, המכוונת לתנארבי מאיר.[4][7]
"צופן א.ד.מ.ע." פורסם תחילה בגיליון מיוחד של "העולם הזה" שהוקדש כולו לסיפור, ואחר־כך ראה אור כספר בשנות ה-80. הספר מתאר את תחושותיו של די-נור בשואה במבט רטרוספקטיבי תחת השפעת הסם. בעקבות הטיפול שעבר כעבור שלושים שנה מעת הטראומה, שינה די-נור את הגדרת אושוויץ כפלנטה אחרת ושואה קוסמית, וקבע שאת אושוויץ לא יצר השטן, אלא האדם באשר הוא אדם, "אנשים כמוני וכמוך" ("צופן אדמע", עמ' 123 ,119).
ספריו הדרמטיים, על השואה ועל זוועות אושוויץ, נלמדים בבתי הספר בכיתות הגבוהות כחלק ממערכי השיעור לקראת הנסיעות המאורגנות למחנות ההשמדה. כל ספריו תורגמו לשפות רבות ונמכרו במיליוני עותקים ברחבי העולם.
ב-2011 הציגה הספרייה הלאומית שרידי הגזירים של ספרו מלפני השואה בתערוכה, לצד כתבי הרמב"ם, ניוטון, בובר, קפקא וש"י עגנון. בקטלוג הספרייה הלאומית זמינים שני עותקים בצילום. באפריל 2014 התפרסם כי בחנות בישראל נתגלה עותק של ספר השירים שלו, "צווייאונצוואנציק לידער פון יחיאל פיינער" – "22 שירים מאת יחיאל פיינר".[26][27]
סרט
ב-2023 הופק הסרט "השיבה מהפלנטה האחרת (סרט תיעודי)", העוסק בדיוקן הקולנועי של ק.צטניק המגולם על ידי שרון אלכסנדר[28], בבימויו של אסף לפיד.[29] פסטיבל אטלנטה העניק את פרס היוצר המבטיח לשנת 2024 לאסף לפיד, עבור סרטו "השיבה מהפלנטה האחרת" שישודר בערב יום השואה, בכאן 11. זהו הפרס השני שמוענק לסרט עוד בטרם שודר. הסרט זכה גם בפרס התחקיר בפסטיבל ירושלים 2023[30][31].
ביקורת
בשנת 1994 פרסם חוקר הספרות דן מירון מאמר ובו תקף את דרך ייצוג השואה אצל די-נור והאשים אותו בשימוש "באמצעים הספרותיים הגסים והמגרים ביותר". ב-2007 הוקרן בפסטיבל הקולנוע ירושלים הסרט "סטאלגים" של ארי ליבסקר, שביקר את די-נור וקישר בינו לבין הספרות הפורנוגרפית של ספרוני הסטלגים.[24] בספריו של חוקר השואה יהושע אייבשיץ הוא מאשים כי סיפוריו של די-נור אודות הביוגרפיה שלו לוקים בכזבים בולטים.
דניאלה. תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תש"מ 1980
נקם. תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשמ"ב 1981
די שבועה, הוצאת י.ל.פרץ פארלאג, 1982
חיבוטי-אהבה. תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשמ"ד 1984
צופן אדמע: משא הגרעין של אושוויץ (כרוניקה של משפחה יהודית במאה העשרים). תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987
העימות (כרוניקה של משפחה יהודית במאה העשרים). תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1989
דער זייגער וואס איבערן קאפ, הוצאת י.ל. פרץ פארלאג, 1990
השעון (כרוניקה של משפחה יהודית במאה העשרים). תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1994
לקריאה נוספת
יחיאל שיינטוך, כמסיח לפי תומו – שיחות עם יחיאל די-נור (ק. צטניק) בליווי תעודות והערות, בית לוחמי הגטאות ומכון דב סדן, 2003.
רינה דודאי, קיטש וטראומה. מקרה מבחן: בית הבובות מאת ק. צטניק. מכאן כרך ו'. עמ' 125–142.
יחיאל שיינטוך, סלמנדרה – מיתוס והיסטוריה בכתבי ק. צטניק: יצירתו הדו-לשונית ביידיש ובעברית של ק. צטניק על רקע הביוגרפיה שלו, בליווי תעודות ומפתח שמות, ירושלים ומפעל דב סדן האוניברסיטה העברית, 2009.
גיל כהן, זיקוקי די-נור בעלטה: רומן אשר גיבוריו מושפעים מרעיונותיו של ק. צטניק והם מהדהדים לתוך חייהם, חממה ספרותית סטימצקי, 2012.Timm, Annette F. Holocaust History and the Readings of Ka-Tzetnik. Bloomsbury Publishing, 2018. ISBN 1350012114
יוחאי עתריה, המפה והטריטוריה: בין כתיבה למוות אצל פרימו לוי וק. צטניק, הוצאת פרדס, 2022.[35]
דינה פורת ויוחאי עתריה (עורכים), חידת ק.צטניק: חייו ויצירתו (אסופת מאמרים), הוצאת פרדס, 2024.[36]
^ק. צטניק, באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה: "נולד בכ״ה באייר תרס״ט, 16 במאי 1909 בסוסנוביץ, פולין... לפי גרסה אחרת, נולד כקרל צטינסקי ב-1917 בקטוביץ. כיום, בעקבות גילוי תעודת הלידה שלו בפולין, ברור שהגרסה הראשונה היא הנכונה, אך ההטעיה המכוונת שיצר ק' צטניק סביב פרטי הזהות הבסיסיים שלו היא חלק מהמסתורין שאפף את דמותו הבלתי-מפוענחת של האיש".
^חוקרי התקופה סבורים שלא הייתה תופעה מאורגנת של נשים יהודיות שאולצו לספק שירותי מין לחיילי הצבא הנאצי, וזאת בשל חוקי הגזע אשר אסרו על קיום יחסי מין בין ארים ליהודים. לדברי נעמה שיק, דוקטורנטית להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב שחקרה את ניצולן המיני של נשים יהודיות באושוויץ-בירקנאו, "בגלל תורת הגזע לא היו, באופן חד-משמעי, נשים יהודיות ששימשו כזונות בבלוק 24 באושוויץ, או בבתי הזונות האחרים שהיו במחנות אחרים. בבתי זונות אלה נאלצו לשמש נשים גרמניות ופולניות. גם לא היו מה שמכונה לכאורה 'זונות חזית' יהודיות. התצלום המוכר של פאול גולדמן (שדומה לו הופיע גם על עטיפת "בית הבובות" של ק. צטניק בעברית) הוא צילום מבוים – המספר על חזה האשה הוא לכאורה מספר מאושוויץ, אבל זהו מספר סידורי שלא היה קיים. לבקשתי, גם במוזיאון אושוויץ בדקו את התמונה ואישרו שזהו אכן זיוף". לדברי שיק, בגלל תורת הגזע והאיסור על יחסי מין עם יהודים כמעט לא היו מקרי אונס של נשים יהודיות על ידי גרמנים: "אני טוענת במאמרי שהיו מקרי אונס של יהודיות, אולם לא על ידי גרמנים, אלא על ידי משתפי הפעולה שלהם. היו גם מקרים של ניצול מיני, כגון נגיעות באיברים אינטימיים ו'בדיקות גינקולוגיות'". שיק מספרת כיצד דבק בניצולים החשד שעשו מעשים שלא ייעשו כדי להינצל. לגבר היו בדרך כלל מציגים את השאלה "היית קאפו?" ולאשה – "היית זונה?". שיק בדקה עדויות, אוטוביוגרפיות ומסמכים, והשוותה למסמכים של הנאצים ולמקורות אחרים, ולא מצאה ראיה לכך: "אין זונות יהודיות בשואה. אין מה שמכונה 'זונת חזית'".[24]
Karnataka State Film Award for Best Actress2018 recipient: Meghana RajAwarded forAward for Best Performance of an actress in Leading RoleSponsored byGovernment of KarnatakaReward(s)Silver Medal₹ 20,000First awarded1967–68Last awarded2018Most recent winnerMeghana RajHighlightsTotal awarded51First winnerKalpana The Karnataka State Film Award for Best Actress is a state film award of the Indian state of Karnataka given during the annual Karnataka State Film Awards. The award honours Kannada ...
فرانتس يوزيف شتراوس (بالألمانية: Franz Josef Strauß) شتراوس عام 1982 رئيس وزراء ولاية بافاريا(ألمانيا الغربية) في المنصب6 تشرين الثاني 1978 – 3 تشرين الأول 1988 ألفونس غوبل ماكس شترايبل الوزير الاتحادية للمالية(ألمانيا الغربية) في المنصب2 كانون الأول 1966 – 22 تشرين الأول 1969 كورت خموكر أ
1814 campaign during the War of the Sixth Coalition Not to be confused with Six-Day War. Six Days CampaignPart of the 1814 campaign in north-east FranceLithograph of the Battle of MontmirailDate10–15 February 1814LocationNortheastern FranceResult French victory (see Analysis)Belligerents France Prussia RussiaCommanders and leaders Napoleon I Gebhard von BlücherStrength 30,000 men[1] 50,000–56,000 men[2][1][3]Casualties and losses 3,400 men...
أفيليموماب ضد وحيد النسيلة نوع [[F(ab')2 fragment|F(ab')2 fragment]] [لغات أخرى] الهدف عامل نخر الورم ألفا اعتبارات علاجية معرّفات CAS 156227-98-4 N ك ع ت L04L04AB03 AB03 درغ بنك 04956 كيم سبايدر NA المكون الفريد 6SC756X51V كيوتو D07436 Y بيانات كيميائية تعديل مصدري - تعديل أفيليموماب هو جس...
مستشفى الدمرداش صورة للمستشفى عند تأسيسه معلومات عامة الدولة مصر سنة التأسيس 1931 تعديل مصدري - تعديل مستشفى الدمرداش يتبع لكلية الطب جامعة عين شمس. يقع بحي العباسية في القاهرة.[1] التاريخ تأسس مستشفى الدمرداش وكان مستشفى خيريًا سنة 1931 (الموافق 1350 هجرية ) من قبل ...
Andrew Flintoff Spieler-Informationen Geboren 6. Dezember 1977 (46 Jahre alt)Preston, England Körpergröße 1.93 m Batting-Stil Rechtshänder Bowling-Stil Rechtshändiger Fast Bowler Rolle All-rounder Internationale Spiele Nationalmannschaft England Test-Debüt (cap 591) 23. Juli 1998 v Südafrika Letzter Test 20. August 2009 v Australien ODI-Debüt (cap 154) 7. April 1999 v Pakistan Letztes ODI 2. April 2009 v &#...
American fencer Dagmara WozniakWozniak at the 2013 World Fencing ChampionshipsPersonal informationNickname(s)Daga[1]Born (1988-07-01) July 1, 1988 (age 35)Wrocław, PolandHeight5 ft 8 in (173 cm)Weight180 lb (82 kg; 13 st)SportCountryUnited StatesSportFencingWeaponSaberClubManhattan Fencing CenterHead coachYury GelmanFIE rankingCurrent rankingDomestic rankingExternal Link Medal record Dagmara Wozniak Medal record Women's fencing Representin...
Kaiserlei Stadt Offenbach am Main Koordinaten: 50° 6′ N, 8° 44′ O50.1077777777788.736388888888998Koordinaten: 50° 6′ 28″ N, 8° 44′ 11″ O Höhe: 98 m ü. NN Einwohner: 874 (30. Jun. 2020)[1] Postleitzahl: 63067 Vorwahl: 069 Karte Lage von Kaiserlei in Offenbach am Main Kaiserleibrücke und Stadtteil von der Staustufe Offenbach aus gesehenKaiserleibrücke und Stadtteil von der Staustufe Offenbach ...
No debe confundirse con San Felipe. San Felipe Ciudad y comuna BanderaEscudo Comuna de San Felipe en la Región de ValparaísoCoordenadas 32°45′03″S 70°43′30″O / -32.7507, -70.7251Entidad Ciudad y comuna • País Chile • Región Valparaíso • Provincia San Felipe de AconcaguaAlcalde Carmen Castillo Taucher (Independiente-PS)Eventos históricos • Fundación 3 de agosto de 1740 (283 años) (José Antonio Manso de Velasc...
Stonewall FormationStratigraphic range: Ashgill to Alexandrian PreꞒ Ꞓ O S D C P T J K Pg N TypeGeological formationUnderliesInterlake GroupOverliesStony Mountain FormationThicknessup to 34 metres (110 ft)[1]LithologyPrimarydolomiteOtherSandstone, anhydriteLocationCoordinates50°07′07″N 97°43′26″W / 50.1186°N 97.7239°W / 50.1186; -97.7239 (Stonewall Formation)RegionWCSBWilliston BasinCountry CanadaType sectionNamed forStonewall, ...
2017 American animated film directed by Carlos Saldanha This article is about the 2017 Blue Sky Studios animated film. For the 1938 animated short film, see Ferdinand the Bull (film). FerdinandTheatrical release posterDirected byCarlos SaldanhaScreenplay by Robert L. Baird Tim Federle Brad Copeland Story by Ron Burch David Kidd Don Rhymer Based onThe Story of Ferdinandby Munro LeafRobert LawsonProduced by John Davis Lisa Marie Stetler Lori Forte Bruce Anderson Starring John Cena Kate McKinnon...
American actor Scott EvansEvans in 2010BornScott Andrew Evans (1983-09-21) September 21, 1983 (age 40)Sudbury, Massachusetts, U.S.Alma materNew York UniversityOccupationActorYears active2008–presentRelativesChris Evans (brother)Mike Capuano (uncle) Scott Andrew Evans (born September 21, 1983)[1] is an American actor. He is known for playing the role of police officer Oliver Fish on the ABC daytime soap opera One Life to Live,[2] and the recurring role of Olive...
Pour les articles homonymes, voir Astérix (homonymie). Parc Astérix Ouverture 30 avril 1989 Superficie 34 ha Pays France Région Hauts-de-France Département Oise Commune Plailly Propriétaire CDA Parks ex-Grévin & Cie et Groupe Parc Astérix Type de parc Parc à thèmes Nombre d'attractions Total : 44Nb de montagnes russes : 8Nb d'attractions aquatiques : 6 Nombre de visiteurs 2,81 millions (2023) Site web parcasterix.fr Coordonnées 49° 0...
American actor This article has multiple issues. Please help improve it or discuss these issues on the talk page. (Learn how and when to remove these template messages) The topic of this article may not meet Wikipedia's notability guideline for biographies. Please help to demonstrate the notability of the topic by citing reliable secondary sources that are independent of the topic and provide significant coverage of it beyond a mere trivial mention. If notability cannot be shown, the article ...
Tram on Qianmen Avenue in the 1930s The earliest tram (有轨电车) service in Beijing dates back to 1899, and trams were the main form of public transit from 1924 to the late 1950s before they were replaced by trolleybuses that follow the tram routes they replaced. However new tram services are being introduced in Beijing's suburbs. History of old trams The oldest municipal trolley service in Beijing dates to 1899 when foreign interests built and operated a 7.5-km tram service between Majia...
Book by K. A. Applegate This article does not cite any sources. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: The Threat novel – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (October 2009) (Learn how and when to remove this template message) The Threat Jake morphing into a Golden RetrieverAuthorK. A. ApplegateCover artistDavid B. MattinglyCountryUnited S...
A typical French SAMU hospital with helicoptered MICU on the roof and a ground MICU on the basement in Dreux, France Emergency medical services in France are provided by a mix of organizations under public health control. The central organizations that provide these services are known as a SAMU, which stands for Service d’aide médicale urgente (Urgent Medical Aid Service). Local SAMU organisations operate the control rooms that answer emergency calls and dispatch medical responders. They a...
English footballer (1936–2005) For the 19th-century Australian politician, see Francis Lord. Frank Lord Lord talking to George EasthamPersonal informationFull name Frank Lord[1]Date of birth (1936-03-13)13 March 1936Place of birth Chadderton, Lancashire, EnglandDate of death June 2005 (aged 69)Place of death Cape Town, South AfricaPosition(s) Centre forwardSenior career*Years Team Apps (Gls)1953–1961 Rochdale 122 (54)1961–1963 Crewe Alexandra 108 (68)1963–1966 Plymouth Argyle ...
2022 song by Morgan Wallen You ProofSingle by Morgan Wallenfrom the album One Thing at a Time ReleasedJuly 18, 2022 (2022-07-18)[1]GenreCountry popLength2:37Label Big Loud Republic Mercury Songwriter(s) Morgan Wallen Ryan Vojtesak Ashley Gorley Ernest Keith Smith Producer(s) Joey Moi Charlie Handsome Morgan Wallen singles chronology Wasted on You (2022) You Proof (2022) Thought You Should Know (2022) Music videoYou Proof on YouTube You Proof is a song by American countr...
Scottish stonemason and footballer Fergus Suter Personal informationDate of birth 21 November 1857Place of birth Glasgow, ScotlandDate of death 31 July 1916(1916-07-31) (aged 58)Place of death Blackpool, EnglandSenior career*Years Team Apps (Gls)1876–1878 Partick 1878–1880 Darwen 1880–1889 Blackburn Rovers F.C. *Club domestic league appearances and goals Fergus Suter (21 November 1857 – 31 July 1916) was a Scottish stonemason and footballer in the early days of the game. Arguably...
