בעקבות הידיעות על חורבן יהדות אירופה החליטו בני הזוג לתרום חלק משמעותי מרכושם והכנסותיהם לטובת מיזמים של חינוך יהודי. הם הקימו את "הקרן לחינוך יהודי" המשותפת למשפחה ולפדרציה היהודית והמגבית היהודית המאוחדת, ומימנו פרויקטים של סיוע כספי לישיבות ולמוסדות לימוד יהודיים אחרים בניו יורק, כמו גם מלגות לתלמידים. לפי דיווח של הפדרציה של הנדבנים היהודים בניו יורק שצוטט ב"מעריב", העניקה משפחת גרוס לקרן לחינוך יהודי, סכום של 1,500,000 דולר מדי שנה. ודווח כי ההון העצמי של הקרן עמד ב-1985 על 2,450,000 דולר. הקרן העניקה מענקים של 10,000 דולר למורים מצטיינים בישיבות ובבתי ספר יהודיים כדי לעודד את ציבור המורים להשקיע בעבודתם.
ב-1971 יסדו בני הזוג גרוס את "קרן ברכה"[1] המממנת את מבצע "עובד ישראל"[2] ושותפה בכירה בתכנון והקמת פארק אריאל שרון[3].
ב-1979 יסדו בני הזוג גרוס קרן ביטוח חיים למורים יהודיים כחלק מחבילת הטבות למורים אלו שכללה גם ביטוח בריאות ופנסיה בתנאים טובים מן המקובל. מטרת קרן ביטוח החיים הייתה להקל על מצבן הכלכלי של משפחות מורים שנפטרו, והתוכנית שילמה עד 1987 כמיליון דולר למשפחות אלו.
