הרב יואל הלפרן (ה'תרס"ד – כ"ח באלול ה'תשמ"ג) היה הרב של יאסלא עד השואה, ואחר השואה רב בברגן-בלזן ובאזור הכיבוש הבריטי בגרמניה.
ביוגרפיה
יואל הלפרן נולד בקרקוב בשנת תרס"ד. אביו הרב מתתיהו חיים היה הרב של העיר דובצ'יצה, משושלת ברז'אן. היה תלמיד של הרב שמואל אנגל וגם קיבל ממנו סמיכה. נישא לדינה הבת של הרב אלימלך רובין רבה של יאסלא משושלת רופשיץ. אחר החתונה שימש כרב של העיר יאסלא, והקים שם ישיבה ובית יעקב.[1]
בתחילת השואה נמלט לרוסיה. אשתו ושני ילדיו לא הצליחו לברוח איתו ונרצחו בשואה. ברוסיה נכלא. כששוחרר מהכלא עבר להתגורר בבוכרה ושם עזר לפליטי מלחמה.[1]
בתום מלחמת העולם השנייה עבר לברגן-בלזן וכיהן שם כרב בברגן-בלזן ובאזור הכיבוש הבריטי בגרמניה. בברגן-בלזן הוא היה "מסדר קידושין" בבערך 1,800 חתונות,[1] והיה המוהל לבערך 1,500 בנים[1]. ויחד עם הרבנים האחרים בברגן-בלזן התיר לעגונות רבות להינשא מחדש[2]. הקים והיה המנהיג של "וועד הרבנים של האזור הבריטי".[3] בה"וועד" היו כמה רבנים בולטים רבים מהאזור, ובהם, הרב חיים פנחס לובינסקי (הנובר), הרב שלמה זאב צווייגענהאפט (הנובר), הרב ישראל אריה זלמנוביץ (ברגן-בלזן), והרב ישראל משה אולבסקי (ברגן-בלזן, צלה).[3]
עבר לארצות הברית בשנת 1949 כאשר הכיבוש הבריטי של גרמניה הסתיים. הוא התיישב בשכונה "בראונזוויל" בברוקלין ושימש שם כרב[1]. מאוחר יותר הוא עבר לבורו פארק, שם היה רב וראש "מרכז חינוך התורה".
הרב הלפרן נפטר בכ"ח באלול ה'תשמ"ג ונטמן בהר הזיתים.[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 4 5 6 שמואל אלברט, המודיע (מהדורה אנגלית) "עניין", ג' אייר תשע"ג
- ^ מופיע כאחד מהחומים על התרי העגונות בפנקס שנשתמר ממחנה ברגן בלזן ראו כאן.
- ^ 1 2 מגדל דוד (לעלוב) (מהדרת תשע"ה) תולדות המו"ל
