חיל האוויר והחלל של מִשְׁמָרוֹת המַהְפֵּכָה האסלאמית (AFAGIR" - Aerospace Force of the Army of the Guardians of the Islamic Revolution"; בפרסית: نیروی هوافضای سپاه پاسداران انقلاب اسلامی) הוא הזרוע האווירית של משמרות המהפכה (משה"מ). מדובר בכוח המקביל לחיל האוויר האיראני (הכפוף לצבא איראן). שני הגופים חולקים מתקנים משותפים.
מסוק מדגם שהאד-285
באוקטובר 2009 שינה את שמו מחיל האוויר של משמרות המהפכה האסלאמית, לחיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה האסלאמית[1].
חיל האוויר הוא הגוף האחראי על יחידת הטילים האסטרטגית של איראן, ונחשב לחוד החנית של משמרות המהפכה ולזרוע האסטרטגית של איראן.
חאג'י זאדה, מפקד חיל האוויר, מתאר כי העיסוק בתחום החל בשנים 1984–1986, במסגרת שיגור טילי סקאד שרכשו מלוב ושוגרו משטח איראן לעבר עיראק במסגרת מלחמת איראן–עיראק. האיראנים סיפחו שתי מערכות טילים וביצעו עליהם הנדסה הפוכה. כמו כן, גם למדו מלוב אודות ההפעלה המבצעית של הטילים. בהובלת חאג'י זאדה וחסן טהראני מוקדם, משרד ההגנה האיראני רכש ציוד מקוריאה הצפונית ורוסיה והחלו בפיתוח וייצור עצמי של טילים המבוססים על טילי הסקאד הרוסי, המכונים שיהאב. בנוסף לכך, מספר חאג'י זאדה, שתעשיות משרד ההגנה האיראני, לצד גופים נוספים תחת משה"מ, פעלו במרץ במחקר ופיתוח אמל"ח רקטי[7].
במהרה, ישראל הפכה לאיום הייחוס[8] ולאור כך ניתן דגש בפיתוח על הגדלת טווח הטילים והרקטות על מנת שיגיע לשטחה מאיראן. מלאחר שהצליחו להגדיל את טווח הטילים לאלפי קילומטרים, ניתנה הוראה ישירה מהמנהיג, עלי ח'אמנאי, להשקיע בשיפור דיוק הטילים עד שיגיעו לכדי דיוק נקודתי של עשרות מטרים בודדים. אירוע שהוביל לפיתוח בין היתר של משפחת טילי הפאתח (ביניהם פאתח 110). בהמשך אף פותחו טילים כנגד מטרות ימיות, בעלי רש"ק מצררי ועוד.
איראן בין השאר, עושה מאמצי ענק לפיתוח טילים המונעים בדלק מוצק, שהם מתקדמים יותר וניתן לשגרם ללא הכנה מוקדמת ארוכה, ולכן, הם פגיעים פחות בצורה ניכרת לעומת טילים המונעים בדלק נוזלי, הדורש לפחות שעה של הכנה לפני השיגור, מה שהופך את הטיל לפגיע במיוחד.
באוגוסט 2013, אחמד וחידי, שר הגנה איראני לשעבר, אמר כי איראן מדורגת שישית בעולם בייצור טילים. לטענתו, ברשותה של איראן אלפי טילים בליסטיים, ניידים, לטווח הקצר ולטווח הבינוני, כולל שיהאב-3, שמגיע לטווח של מעל 2,100 קילומטר. עוד הוסיף שאם איראן תייצר פצצה גרעינית, ככל הנראה יחזיק בה חיל האוויר של משמרות המהפכה.
ב-22 באפריל 2020 דיווחו במשמרות המהפכה כי שיגרו את לוויין הריגול הצבאי, נור-1. זאת בשונה מלוויינים איראניים קודמים ששוגרו על ידי סוכנות החלל האיראנית האזרחית.
