חיים יוסף יפה (1821 – 22 בדצמבר 1901), כונה "המגיד מוועקשענע", מחובבי ציון, ממייסדי רחובות.
ביוגרפיה
יפה נולד בקהילת זאגר חדש, בפלך קובנה באימפריה הרוסית, כיום בליטא. היה בנו של הרב בן-ציון ליבר יפה[1]. מצאצאי מרדכי יפה "בעל הלבוש". קיבל חינוך יהודי מסורתי והוסמך כרב. התגורר עם משפחתו בוקשנה[2].
ב-1887 התלקחו ויכוחים פנימיים בקרב חובבי ציון באימפריה הרוסית, בין המנהיגות החילונית-משכילית למנהיגות החרדית-רבנית. בועידת דרוסקניק התקבלו החלטות שפישרו בין הזרמים והתוו את המשך הפעילות. בין השאר הוחלט על מינוי שישה "גבאים יועצים", שלושה מהם רבנים ושלושה משכילים. תחת השגחת הגבאים היועצים הרבנים, הוחלט לשלוח מגידים להפיץ את בשורת חובבי ציון ולגייס כספים למטרותיה. חיים יוסף יפה שהיה ידוע בדרשותיו המלהיבות, נבחר לשליחות באזורי ליטא, זאמוט וקורלנד בהנחיית חובבי ציון בליבוי. במהלך שליחותו בעיר טלז, רב העיר וראש ישיבת טלז, אליעזר גורדון, שהתנגד לתנועת חובבי ציון, הורה להכותו. יפה הצליח להשיג מכתבי תמיכה ולגרום לרב גורדון לחזור בו חלקית מהתנגדותו. יפה הצליח לגייס כספים בטלז, וכן גייס כספים בהמשך שליחותו בפלונגיאן ובסלנט וייסד אגודות של חובבי ציון בערים אלו[3]. ב-1888 הצליח במשימתו גם ברעזיצא[4].
ב-1890 התקבל לאחר מאמצים רבים רישיון מהאימפריה הרוסית להקים את החברה לתמיכת בני ישראל עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריה וארץ ישראל, עד אז תנועת חובבי ציון הייתה בלתי חוקית. יפה נשלח כמגיד לוילנה, להחתמת חברים לתשלום חודשי של 25 קופיקות לאגודה. פעילותו נתמכה בין השאר על ידי הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, ראש ישיבת וולוז'ין[5][6]. הוא נחל הצלחה גדולה בפועלו בווילנה וכך גם בדאוגבפילס ובמינסק[7]. בהיותו בווילנה היה בין המספידים בהלווית שמואל יוסף פין[8].
בתו מלכה רבקה נישאה ב-1890 לחברו הקרוב אריה ליב הלוי הורביץ[9], שהיה מורה לעברית ומזכירו של הרב יצחק אלחנן ספקטור, ובני הזוג עלו לארץ ישראל והתיישבו בעקרון. יפה שחי בעוני רב, נישא בשנית בשנת 1893 למלכה בת משה הכהן, אלמנה עשירה בעלת מפעל לגרביים, בזכות הונה של אשתו התאפשרה עלייתם לארץ ישראל, במסגרת אגודת מנוחה ונחלה מקימי רחובות[3]. הם התיישבו ברחובות וקנו כרם לפרנסתם[10]. גם ברחובות דרשותיו היו אהודות על קהל שומעיו, ביניהם גם פועלי המושבה ובני הנוער.
ב-1891 ניסה לפעול להוצאת מהדורה נוספת של הספר דרישת ציון מאת הרב צבי הירש קלישר, בתוספת אגרות שטרם פורסמו. לצורך כך קיבל כתבי יד מעזבונו של הרב קלישר מידי בנו, יהודה ליב קלישר[11]. יפה ביקש את תמיכתו של הרב נפתלי צבי יהודה ברלין להוצאת המהדורה. הרב ברלין סירב ופרש נימוקיו במכתב מפורט אל יפה[12]. אף על פי שהמהדורה לא יצאה לאור, כתבי הרב קלישר נשארו בידי יפה. ב-1897 פנה אליו יהודה ליב קלישר וביקש להעביר את הכתבים לידי אברהם משה לונץ שהתכוון לפרסם מאמר אודות הרב צבי הירש קלישר בלוח ארץ ישראל, לרגל מאה שנים להולדתו. יפה לא שלח את הכתבים, הם נותרו ברשותו גם כאשר עלה לארץ ישראל. עזבונו של יפה, ובתוכו גם כתבי הרב קלישר, הועבר לחתנו של יפה, אריה ליב הלוי הורביץ, ובהמשך לבנו של הורביץ - שאר-ישוב הלוי הורביץ. הנכד העביר ב-1933 את ארכיוני סבו ואביו לעמותת "ברית ראשונים" אשר העבירה אותם לארכיון הציוני המרכזי[13]. לאוסף זה של כתבי הרב קלישר חשיבות מחקרית רבה, כיוון שמרבית ארכיונו של קלישר, שכלל ארגזים רבים של כתבים, עלה באש במלחמת העולם הראשונה[14][11].
יפה נפטר בירושלים ב-22 בדצמבר 1901, נקבר בהר הזיתים ב-24 בדצמבר 1901. הכיתוב על מצבתו:
פ”נ הרב ר’ חיים יוסף ז”ל ב”ר בן ציון ליבר יפה נצר ממשפחת רם מגזע הלבוש שנולד בש’ תר”ד[15] ויגע בתורה ודרש לאהבתה ולחבת ציון במאמצי כח לפני רבבות עם ברו”פ[16] בא לא”י ויהי כורם ברחובות נפטר ונקבר בירושלם אור ליום ג’ י”ד טבת תרס”ב תנצב”ה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ יוסף חיים קרא, טבח והכן, 1857, באתר הספרייה הלאומית. יפה מצוין כמחבר נוסף בהיותו המעתיק של היצירה, ראו בסעיף "הערות" - ציטוט שלו עם פרטים ביוגרפיים אודותיו
- ^ מלכה רבקה בת חיים יוסף יפה, המליץ, 2 בספטמבר 1890
- ^ 1 2 יהודה ליב אפל, "בתוך ראשית התחיה" בפרויקט בן-יהודה
- ^ מעשים בכל יום/רעזיצא, המליץ, 9 בספטמבר 1892
- ^ עט סופרים עדות נאמנה, המגיד, 6 במרץ 1890
- ^ בצלאל לנדוי, הנצי"ב מוואלוזין במערכה למען ישוב ארץ ישראל וקדושתה, באתר "דעת"
- ^ החינוך הדתי לישראל, המגיד, 18 בדצמבר 1890
- ^ עזרת סופרים/סדר הלווית הרשי"ף וקבורתו, המליץ, 30 בדצמבר 1890
- ^ מלכה רבקה בת חיים יוסף יפה, המליץ, 13 בנובמבר 1890
- ^ נחלות 23 ו-24 בבעלות חיים יוסף ומלכה יפה, במפת רחובות מ-1897
- ^ 1 2 דוד תדהר (עורך), "צבי הירש קלישר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יז (1968), עמ' 5092
- ^ בצלאל לנדוי, שתי אגרות מהנצי"ב בעניין יישוב ארץ ישראל, באתר "דעת", בתוך המעין (כתב עת), תשל"ד, כרך י"ד גיליון ג'
- ^ בתל אביב וביפו/ב"ברית הראשונים", הארץ, 1 בפברואר 1933
- ^ תערוכה למלאות מאה שנה לדרישת ציון להרב קלישר, הצופה, 1 בנובמבר 1961
- ^ שנת הלידה כאן 1844 שגויה. אינה מתיישבת עם היותו "מעתיק" שותף לכתיבת ספר בשנת 1857, כמתואר בהערה 1
- ^ ברוסיה ופולין
_%D7%99%D7%A4%D7%94_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A8%D7%91_%D7%95%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%91%D7%99_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_(_%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94-_%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%93_-PHG-1017278.png)
