חוצפה היא התנהגות שאינה מצייתת לנורמה תוך כדי התרסה, ובפרט יש בה חוסר ציות לסמכות. במצבים קיצוניים, החוצפה אינה מלווה רק בחוסר נימוס אלא גם בגסות רוח ובפגיעה בזולת.
להדגשת השלילה שבחוצפה משמשים הביטויים "חוצפה מדרגה ראשונה" ו"חוצפה שאין כדוגמתה".
במשמעותה הבסיסית בעברית, למילה "חוצפה" קונוטציה שלילית, לתיאור חציית גבולות ההתנהגות המקובלת ללא בושה. בהלכה מוזכרת החוצפה ככינוי להתנהגות לא מוסרית ולא הוגנת (אדם המחזיק בחלקת קרקע שבין שני שותפים),[1] ובאגדה היא מוזכרת כסימן לתקופה הירודה של עקבתא דמשיחא שאחד מסימניה היא "חוצפא יסגי". יחד עם זאת, כבר במסכת סנהדרין[2] מופיעה התייחסות חיובית לחוצפה: "אמר רב נחמן: חוצפא, אפילו כלפי שמיא מהני", כלומר: החוצפה מועילה גם כאשר היא מופנית כלפי שמים, כלפי הסמכות העליונה ביותר.
המילה "חוצפה" היא במקורה ארמית כמובא בספר דניאל שבתנ"ך[3] ובתלמוד הבבלי (ראה לעיל), המילה עברה ליידיש, ובדומה למילים רבות ביידיש, בתהליך של שאילת מילים חדרה לאנגלית, שבה היא מאויתת על פי רוב Chutzpah[4] (נהגה במלעיל, לפי ההגייה האשכנזית ובניגוד להגייה המלרעית בעברית ישראלית), ולגרמנית, שבה היא מאויתת Chuzpe. בשפות אלה בולטת יותר הקונוטציה החיובית שלה והיא מחמאה על התנהגות נועזת.
אזכורים בתרבות
- כרוז משנת תרנ"ו נגד שרה סוניה דיסקין - הרבנית מבריסק, בו ניתן לחוש את השנאה אליה[5]
- במסע פרסום לבירה מכבי, בירה מתוצרת ישראל שהתמודדה מול מותגים זרים, שימשה הסיסמה "בעולם קוראים לזה חוצפה ישראלית".
- לביקורת על התנהגותם של ישראלים, ובפרט לביקורת על התנהגותם של ארגונים ישראליים, נהוג לכנות התנהגות זו "חוצפה ישראלית".
- הלקסיקון ההיתולי "The Joys of Yiddish" של לאו רוסטן מגדיר חוצפה כהתנהגותו של אדם שרצח את אביו ואמו, ומבקש את רחמי בית המשפט בנימוק שהוא יתום.
- אמרה עממית ביידיש: "אַ ייד האָט אַכט-און-צוואָנציק פּראָצנט פּחד, צווי פּראָצנט צוקער אונד זיבעציק פּראָצנט חוצפּה" (בתרגום לעברית: "יהודי מורכב מעשרים ושמונה אחוז פחד, שני אחוז סוכר ושבעים אחוז חוצפה").
- המשפטן היהודי-אמריקאי אלן דרשוביץ קרא לקובץ מאמריו Chutzpah, ואיש מדע המדינה נורמן פינקלשטיין הגיב בספר שנקרא Beyond Chutzpah.[6]
- בדיחה יהודית ידועה מגדירה חוצפה כך: יהודי נתבע בגרמניה על הוצאת דיבה, הוא מואשם שאמר "חוצפה". השופט אינו מכיר את המילה כלל ומבקש מהיהודי לבאר לו. היהודי מסביר לשופט שזה בלתי ניתן לתרגום. לבסוף הוא מואיל לתרגם את חוצפה ל"עזות מצח", אך מוסיף עם זאת, שזו לא עזות מצח רגילה אלא "עזות מצח עם גבורה (Gewure)".
- השופט: "מה זה Gewure?"
- "גבורה - זה כוח".
- "כלומר חוצפה זה עזות מצח עם כוח?"
- "כן ולא. גבורה זה לא כוח בלבד, אלא כוח עם שכל (Sechel)".
- "ומה זה Sechel?"
- "שכל זה הבנה"
- "כלומר, חוצפה זה עזות מצח בעלת הבנה וכוח".
- "כן ולא". שכל זה לא רק הבנה, אלא הבנה עם טעם (Taam)"
- "שוין - ומה זה Taam?"
- "אדוני השופט, אם אפילו גרמנית אינך יודע, אני לא יכול להגיד לך מה זה חוצפה".
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ק"ח, עמוד א'.
- ^ סנהדרין קה, ע"א.
- ^ דניאל 2:15, דניאל מנסה לשכנע את אריוך "שר הטבחים" כלומר ראש יחידת הרצח היוצא להרוג את חכמי בבל, עליהם קצף מלך הכשדים, וביניהם החכמים היהודים. דניאל אומר לו: עַל מָה דָתָא מְהַחְצְפָה מִן קֳדָם מַלְכָּא? (מה הביא את הקצף והקשיחות - החוצפה של המלך? (פרשנים). בעקבתא דמשיחא... חוצפה יסגא, ייתכן שפירושו: הקצף - הכעס ירבה. (פרק חלק, בבלי סנהדרין
- ^ Chutzpah, במילון מרים-ובסטר.
- ^ [1] א-חוצפה פשקוויל ביידיש
- ^ תורגם לעברית: אלן דרשוביץ, חוצפה, (תרגום: ברוך קורות), תל אביב : הוצאת מטר, תשנ"ב 1992.
