חוג הסילון, או ג'ט סט (באנגלית: Jet set) הוא כינוי שהעיתונות הדביקה לקבוצה חברתית בינלאומית של אנשים עשירים שטיילו בעולם בעידן הסילון כדי להשתתף בפעילויות חברתיות שאינן זמינות לאנשים רגילים. המונח הזה, שהחליף את המונח חברת בתי הקפה, בא לסמן סגנון החיים של נסיעה ממקום מסוגנן או אקזוטי אחד לאחר באמצעות מטוס סילון.
המונח "חוג הסילון" מיוחס לאיגור קאסיני (אנ'), כתב של ה-New York Journal-American, שכתב תחת שם העט " צ'ולי ניקרבוקר" (Cholly Knickerbocker).[1]
שירות לנוסעים במטוסי סילון שווק בשנות ה-50 בעיקר למעמד הגבוה, אך הצגתו הביאה בסופו של דבר לדמוקרטיזציה משמעותית של הנסיעות (טיסות) האוויריות. על אף שניתן למצוא עדיין את המונח "חוג סילון" בשפה המקובלת, המשמעות המילולית של אלה שנוסעים במטוסי סילון כבר לא ישימה ככזה.[2]
החברים המקוריים של החוג המובחר הזה, החופשי, היו אותם "אנשי חברה" שלא התביישו בפרסום והתארחו במקומות חצי-פומביים כמו מסעדות ומועדוני לילה, שם ה"פפראצי" - שגם שם תופעת חוג סילון - צילמו אותם. הם היו הדור הראשון שהיה עשוי לבלות סוף שבוע בפריז או לטוס לרומא רק בשביל מסיבה. חוג הסילון נחגג גם בתרבות הפופולרית. למשל, פדריקו פליני לכד את אורח חייהם הזה בסרטו לה דולצ'ה ויטה (1960), ואלבומי תקליטים רבים של התקופה קידמו טיסה לארצות זרות לירח דבש ולתנתקות, כמו קפיטול רקורדס בתקליט Honeymoon in Rome (ירח דבש ברומא) (1956).[5]
סימן לכך ש"חוג הסילון" איבד את זוהרו היה המגזין ווג שטבע את המונח "האנשים היפים" באביב 1962. הביטוי התייחס תחילה לחוג שנוצר סביב הנשיאג'ון קנדי והגברת הראשונה של ארצות הבריתג'קלין קנדי. קוראי ווג ב-15 בפברואר1964 יכלו ללמוד "מה האנשים היפים עושים, כדי לשמור על כושר". שני הביטויים רצו לזמן מה במקביל; בשנת 1970, העיתונאי וסופר קליבלנד אמורי יכול היה כבר לחשוש "שהאנשים היפים וחוג הסילון מאוימים על ידי הכלכלה המודרנית של התקופה".[6]
איום כלכלי חמור יותר היה משבר האנרגיה העולמי של 1973, שהטיל צל על הרעיון לטוס רק להנאה. סימן לכך שהביטוי "חוג סילון" עבר זמנו היה שיר מוזיקת הקאנטרי "(We're Not) The Jet Set" משנת 1974, בו טענו ג'ורג' ג'ונס ותמי ווינט שהם "חוג השברולט הישן".
"חוג הסילון" שכבר "סומן" קיבל את הדחיפה השנייה שלו עם הצגתו ב-1976 של הקונקורד העל-קולי. טיסות סדירות החלו ב-21 בינואר 1976 בקו מנהלי הנפט לונדון -בחריין ובקו הסילון המובהק פריז-ריו דה ז'ניירו (דרך דקאר). מנובמבר 1977 טסה הקונקורד בין יעדי חוג סילון סטנדרטיים, לונדון או פריז לעיר ניו יורק; רשימות הנוסעים בטיסות הראשונות היו חומר לעמודי הרכילות. הקונקורד שיחזר את הגושפנקה או החותמת למונח: "מכוכבי רוק ועד למלוכה", הקונקורד היה הדרך לנסוע עבור חוג הסילון".[7] עם זאת, הקונקורד נידון לכישלון בגלל הבום העל-קולי שלו, חוסר היכולת שלו להשיג זכויות נחיתה גלובליות בגלל הבום שלו, הצמא העצום שלו לדלק סילוני והתרסקות הטיסה 4590 של אייר פראנס. טיסות המטוס הופסקו ב-2003. בינתיים, הבואינג 747, עמוס בצפיפות בנוסעים, היה כלי הטיס שהאיץ את השינויים החברתיים שכבר חולל עידן הסילון.
במקום שהאנגלית הייתה שפה שנייה, המונח ראה שימוש מתמשך - בתחילת שנות ה-80, להקת הרוק הארגנטינאית סודה סטריאו הקליטה שירה המצליח "¿Por qué no puedo ser del Jet Set?" ("למה אני לא יכול להשתייך לחוג הסילון?") והקומדיה הצרפתית "חוג הסילון" (2000) עשתה צחוק מהמונח הזה.
לקריאה נוספת
Amory, Cleveland (1960). Who Killed Society?. New York: Harper. OCLC419736.
Wilkes, Roger (2003). Scandal: a Scurrilous History of Gossip. London: Atlantic. ISBN978-1-903809-82-2.
^Vallance, Tom (20 במרץ 2006). "Oleg Cassini - Obituaries". The Independent. אורכב מ-המקור ב-5 באפריל 2008. [Oleg Cassini] and his younger brother Igor (who became the Hearst newspaper gossip columnist 'Cholly Knickerbocker' and coined the phrase 'jet set')…{{cite news}}: (עזרה)
^Borgerson, Janet (2017). Designed for hi-fi living: the vinyl LP in midcentury America. Schroeder, Jonathan E., 1962-. Cambridge, Massachusetts: MIT Press. ISBN978-0-262-03623-8. OCLC958205262.
