בניגוד לשנים עברו, בהן צילומי הפפראצי הופיעו בעיקר בצהובונים, כיום ניתן למצוא צילומי פפראצי כמעט בכל עיתון, בארץ ובעולם. עובדה זו גרמה לאנשים רבים לצאת נגד התופעה הזו. זאת כיוון שלפי טענתם, צילומי הפפראצי חצו מזמן את גבול הטעם הטוב, וחודרים לפרטיות המצולמים. בנוסף, טוענים המתנגדים כי הפפראצי מציג תמונות בלתי הולמות בעיתונים ראשיים, שאותם קוראים לעיתים קרובות גם ילדים. מדובר בעיקר על תמונות של נשים בביקיני או טופלס,[1] וכן תמונות של מפורסמים במצבים לא חינוכיים: שיכורים למשל. מנגד, טוענים הצלמים כי תמונות אלו מייצגות את התרבות העכשווית והמערבית, ולכן אין בעיה עם תמונות כגון אלו.
כך או אחרת, ניתן לראות בצילומים רבים כי המפורסמים מתנגדים לפפראצי ואף נאבקים בהם, אך דעת הציבור מפולגת בעניין זה, ומתחלקת בין צורכי תמונות הפפראצי לבין המתנגדים לפפראצי.
דיאנה, הנסיכה מוויילס סבלה מצלמי פפראצי שגילו עניין רב בחייה. חוקרי תאונת הדרכים שבה מצאה את מותה ב-1997, אף חשדו כי התאונה נגרמה עקב נסיונותיו של נהג המכונית שבה נסעה להימלט במהירות גבוהה מצלמי הפפראצי העוקבים אחריהם. דו"ח של משטרת צרפת לא מצא בסיס להשערה זו, ואף צלם לא הורשע. לפי הדו"ח, הנהג היה בגילופין.
מותה של הנסיכה דיאנה הצית דיון בינלאומי באשר לשיטות שבהן נוקטים צלמי הפפראצי לאיסוף המידע החדשותי ועל האופן שבו ניתן לפקח על שיטות אלה. ממשלות רבות דנו מחדש בהגדרות שלהם לזכויות פרט וניסחו תקנות שמטרתן הייתה בעיקר צמצום הפגיעה בפרטיותם של ידוענים.
למרות הניסיונות להגביל את החודרניות של צלמי הפפראצי, לעיתים פורצת שערורייה בעקבות פעילותם שחורגת אף מהמקובל בקרב צלמים אלה והעיתונים המפרסמים את תצלומיהם. דוגמה לכך היא תצלומי פפראצי שבהם הופיעה קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, בעת שהיא מחליפה את בגדיה בחוף הים.[2] תצלומים אלה פורסמו בעיתון הבריטי "סאן", ועוררו זעם רב בגרמניה. תצלומי פפראצי של קייט מידלטוןטופלס, שפורסמו בכתב עת צרפתי, עוררו זעם בבריטניה.[3] מידלטון פנתה לבית משפט בצרפת, שאסר על הפצת התמונות והורה לפתוח בחקירה בחשד לפגיעה בפרטיותה.[4]
צילומי פפראצי בחוק הישראלי
חוק הגנת הפרטיות רואה כפגיעה בפרטיות "צילום אדם כשהוא ברשות היחיד" וכן "פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו". החוק קובע "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו", ובכך מגביל את פעולתם של צלמי פפראצי בישראל. יחד עם זאת, רואה החוק כהגנה טובה מפני תביעה העוסקת בפגיעה בפרטיות אם "בפגיעה היה עניין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות העניין, ובלבד שאם הייתה הפגיעה בדרך של פרסום – הפרסום לא היה כוזב".
