PROFILBARU.COM

זופיה קיילן-יבורובסקה
Zofia-Kielan Jaworowska
	אין תמונה חופשית
לידה	25 באפריל 1925; סוקולוב פודלסקי, הרפובליקה הפולנית השנייה
פטירה	13 במרץ 2015 (בגיל 89); ורשה, פולין
שם לידה	Zofia Kielan
ענף מדעי	פלאוביולוגיה
מקום מגורים	פולין
מקום קבורה	ורשה, פולין
מקום לימודים	אוניברסיטת ורשה; אוניברסיטת אוסלו
מוסדות	אוניברסיטת אוסלו (1987–1995); אוניברסיטת ורשה; Institute of Paleobiology ;
פרסים והוקרה	Prize of the Foundation for Polish Science (2005); מפקד עם כוכב של מסדר פולוניה רסטיטוטה (2 באוגוסט 2002); חסידת אומות העולם (19 במאי 1999); "Veteran of the Fight for Freedom and Independence of the Fatherland" badge (1999); מדליית רומר-סימפסון (1995); צלב מרד ורשה (1985); מפקד במסדר פולוניה רסטיטוטה (1973); קצין במסדר פולוניה רסטיטוטה (1966) ;
בן או בת זוג	Zbigniew Jaworowski

זופיה קיילן-יבורובסקה (בפולנית: Zofia Emilia Kielan-Jaworowska;‏ 25 באפריל 1925 - 13 במרץ 2015) הייתה פלאוביולוגית פולנייה. במהלך שנות ה-60 הובילה מספר משלחות פלאוביולוגיות פולניות-מונגוליות אל מדבר גובי. היא האישה הראשונה ששירתה במועצת המנהלים של האיגוד הבינלאומי למדעי הגאולוגיה. ^[1]^[2]

ביוגרפיה

ראשית חייה

זופיה קיילן-יבורובסקה נולדה בסוקולוב פודלסקי, פולין, ב-25 באפריל 1925. משפחתה נאצלה לעבור לוורשה למשך חמש שנים בעקבות עבודתה של אביה. לאחר פלישת גרמניה הנאצית לפולין בשנת 1939 יבורובסקה ניגשה להרצאות רבות של הפלאונטולוג רומן קוזלובסקי(אנ'), שקיים בביתו, דבר אשר חשף אותה למקצוע זה.^[3] בו בזמן, היא קיבלה תואר שני בזואולוגיה ובפלאונטולוגיה מאוניברסיטת ורשה, שבה היא קיבלה תואר פרופסור כמה שנים לאחר מכן.^[4]

קריירה ומחקר

בזמן שהותה באוניברסיטת ורשה, קיילן-יבורובסה החלה במחקר לתואר שני. מחקר זה איפשר לה להצטרף למשלחות עם פליאונטולוגים אחרים. יבורובסקה השתתפה בחפירה הפליאונטולוגית הראשונה שלה ב-1947 יחד עם קבוצת חוקרים ממוזיאון כדור הארץ והמכון הגאולוגי הלאומי. החפירות, בראשות הגאולוג יאן צרנוקי, נערכו בהרי שווייטוקרז'סקיה בפולין. היא הייתה במשלחת במשך כחודשיים ובעיקר עסקה במציאת מאובנים של טרילוביטים. היא חזרה לאתרים ספציפיים בהרי שוויטוקז'סקיה במהלך שלושת הקיצים הבאים כדי להמשיך ולפתח את האוסף שלה, שצמח ליותר ממאה דגימות.

קיילן-יבורובסקה קיבלה את התואר השני שלה בשנת 1949. היא הועסקה כעוזרת במחלקה לפליאונטולוגיה של אוניברסיטת ורשה מאז סתיו 1948. היא לימדה כיתות בפליאונטולוגיה לסטודנטים לביולוגיה וגאולוגיה עד שנת 1952.^[2]

משנת 1949 עד 1963, היא התרכזה בחסרי חוליות מעידן הפלאוזואיקון, במיוחד בטרילוביטים. הם היו בין המאובנים העתיקים ביותר שנמצאו על בסיס קבוע, מה שהוביל אותה לשנות את המחקר שלה למחקר על יונקים מזוזואיקונים ב-1963.

בשנת 1952 האקדמיה הפולנית למדע הקימה את המכון לביולוגיה, ובשנת 1961 התמנתה זופיה לראש המכון. ^[5]

קיילן-יבורובסקה הובילה שבע משלחות אל מדבר גובי שבמונגוליה, במטרה למצוא שרידים של מינים פרה-היסטוריים שלא התגלו בעבר. ^[6] צוות הסיור הראשון למונגוליה מהאקדמיה יצא ב-1963, בפיקוח ד"ר ג'וליאן קולצ'יקי. בשנת 1964 אורגנה משלחת שביצעה חפירות בקנה מידה גדול, אך קיילן-יבורובסקה לא יכלה להצטרף מכיוון שהייתה באמצע תקופת מחקר בפולין. יבורובסקה הובילה את כל שאר המשלחות שיצאו למונגוליה לאחר מכן.

בשנת 1971, חבר משלחת בשם אנדז'יי סולימסקי הבחין בשלד יפהפה של ולוצירפטור. כשהקבוצה חפרה אותו, הופיע זנב שני. התברר שגופו המאובן של דורס זה היה שזור בגופו של פרוטוצרטופס אוכל צמח. כיום, אותם "דינוזאורים נלחמים"(אנ') שוכנים במוזיאון באולן בטור, מונגוליה.^[4]

קיילן-יבורובסקה הוסיפה תרומה רבה למונוגרפיות המפרטות ממצאים של מאובנים וכתבה ספר משלה, "ציד דינוזאורים", שנותן תיאורים קצרים של מאמציה הפליאונטולוגיים במדבר גובי. הספר נכתב בפולנית ויצא לאור בשנת 1969. הספר מציין את חילופי הדברים שלה עם העם המונגולי, כמו גם את הקשיים שניצבה בפניה כדי להשיג הצלחה במפעל חייה. במחקרה היא חקרה את תאוריית האסטרואידים לגבי הכחדה המונית של דינוזאורים. ^[7]

בשנת 1982 היא פרשה מתפקידה כראש המכון לביולוגיה כדי לקבל משרת פרופסור אורח במוזיאון הלאומי להיסטוריה טבעית בפריז, שנמשכה שנתיים. זמן קצר לאחר שובה לורשה, היא מונתה לפרופסור לפליאונטולוגיה באוניברסיטת אוסלו, שנמשכה בין השנים 1986 ל-1995.^[8]

פרסים והוקרה

בשנת 1988, היא זכתה בפרס ע"ש וולטר גריינג'ר.^[9]

בשנת 1999, היא זכתה בפרס חסידת אומות העולם ביחד עם הוריה ואחותה, על הצלת חברה יהודייה של אחותה, קריסטינה. ^[10]

היא זכתה במדליית רומר-סימפסון בשנת 1996, והפכה לזוכה השמינית של הפרס של האגודה לפליאונטולוגיה של בעלי חוליות, המעניק כבוד למצטיינים בחקר פליאונטולוגיה של בעלי חוליות.^[8] בשנת 2002 היא גם הפכה למקבלת צלב המפקד עם כוכב מסדר פולוניה רסטיטוטה.^[9] ספרה, "Mammals from the Age of Dinosaurs", זיכה אותה בפרס היוקרתי של הקרן למדע פולני בשנת 2005. עבודתה זכתה להכרה "על סינתזה יצירתית של מחקר על האבולוציה של יונקים בתקופת המוזואיקון".

הכותבת המשותפת של קיילן-ג'אוורוסקה, שה-צ'י לו, טוענת כי "בכל מחקרי היונקים המזוזואיקונים במשך 100 השנים האחרונות, רק הפלאונטולוג האמריקני המנוח ג'ורג' גיילורד סימפסון יהיה שווה לה". "היא הנדירה ביותר מבין הנדירים - היא הייתה מובילה בתרומה מדעית חשובה, וגם דמות חברותית וכריזמטית, שניהם הפכו את הפליאונטולוגיה למדע טוב יותר, ואת הפליאונטולוגים ברחבי העולם לקהילה טובה יותר."^[3]

היא הייתה חברה באגודה הגאולוגית הפולנית, Academia Europaea(אנ'), האגודה הפליאונטולוגית(אנ'), האקדמיה הנורווגית למדע וחינוך(אנ'), ^[11] החברה הפליאונטולוגית הנורווגית, האקדמיה הפולנית למדעים(אנ') וכן חברת כבוד באגודה הלינאית של לונדון, החברה הפולנית של חוקרי טבע ע"ש קופרניקוס(אנ') והאגודה לפליאונטולוגיה של בעלי חוליות(אנ').^[9] היא עבדה באוניברסיטת הרווארד (74-1973), באוניברסיטת פריז דידרו(אנ') (84 -1982), באוניברסיטת אוסלו (95-1987) ובאקדמיה הפולנית למדעים.^[9]

חיים אישיים

בשנת 1950 יבורובסקה הכירה את בעלה, זביגנייב, בטיול שטח, והם נישאו לאחר 8 שנים.^[2] יבורובסקה נפטרה ב-13 במרץ 2015, כמה שבועות לפני יום הולדתה ה-90. ^[12]

ספרים שכתבה

Hunting for dinosaurs. Cambridge: MIT Press. ISBN 978-0-262-61007-0
Mesozoic mammals: the first two-thirds of mammalian history. University of California Press. ISBN 978-0-520-03951-3
Mammals from the age of dinosaurs: origins, evolution, and structure. Columbia University Press. ISBN 0-231-11918-6
In pursuit of early mammals. Bloomington, Indiana: Indiana University Press. ISBN 978-0-253-00817-6