עידן המזוזואיקון, העידן התיכון בהתפתחות עולם החי ועולם הצומח, היה בעל חשיבות רבה מבחינה גאולוגית באזורנו.
סלעים רבים מעידן זה נחשפים בארץ ישראל, וכן התרחשו בו אירועים טקטוניים חשובים שהשפיעו על עיצוב השטח. לעידן זה גם חשיבות כלכלית – רבים מהסלעים שנוצרו בו משמשים מלכודות למאגרי מים, נפט וגז טבעי, וכן מקור לחומרי בנייה.
עידן המזוזואיקון נחלק לשלושה תורים, כאשר גבולות התורים נקבעו לפי שינויים קיצוניים בהרכב החיים בכדור הארץ. שמותיהם של התורים ניתנו לפי טור הסלעים מתקופות אלה באירופה:
טריאס – על שום שהטור הטריאסי בגרמניה נחלק לשלוש יחידות סלע;
בסופו של עידן הפלאוזואיקון חלה נסיגת ים נרחבת, אשר אפשרה התפתחות של מינים יבשתיים רבים וכן התאמה של מינים נוספים לתנאי לגונה. מינים ימיים רבים, לעומת זאת, נכחדו בתקופה זו.
בתור היורה שרר באזורנו אקלים חם, ושוניות האלמוגים שגשגו. בעולם החלה בתור זה פתיחתם של האוקיינוס האטלנטי ושבירת יבשת גונדוואנה שמדרום לים הטתיס. בסוף היורה חלה נסיגת ים נרחבת. ביורה שלטו ביבשה הדינוזאורים ובפרט הזאורופודים הענקיים ששקלו עשרות טונות והגיעו לגדלים של עשרות מטרים, והיו היצורים הגדולים ביותר שהילכו על פני האדמה. באמצע היורה החלו להתפתח העופות אך באוויר עדיין שלטו הפטרוזאורים. בים שרצו זוחלי ענק כגון פלזיוזאורים ואיכתיוזאורים.
לקראת סוף המזוזואיקון חל שינוי קיצוני בתנאים בכדור הארץ. שינוי זה גרם להיעלמותם של מינים רבים, ביניהם האמוניטים, הרודיסטים, חוריריות שונות, המוזאזאוריים, הפטרוזאורים והדינוזאורים. לעומת זאת, היונקים, העופות, התנינאים והצבים שרדו את ההכחדה וחיים גם כיום. הכחדה גדולה זו יצרה גבול ביוגני בין המזוזואיקון והקנוזואיקון, עידן בעלי החיים החדשים, שבא אחריו. גבול זה מכונה גם "גבול K-Pg" משום שמפריד בין הקרטיקון והפלאוגן.
המסלע המזוזואי בארץ ישראל
בעידן המזוזואיקון חדר ים תטיס לתוך היבשה בפעימות מתגברות. שינוי הדרגתי זה גרם למעבר הדרגתי של סלעי המשקע מקלאסטיים לקארבונטים ימיים, תוך שיש לעיתים החלפות המעידות על נסיגות.
הסלעים המזוזואים באזורנו נחלקים לשלוש קבוצות:
סלעים ימיים קרבונטים: גיר (שחלקו הפך לדולומיט), קירטון וחוואר.
^Bob Strauss Bob Strauss is a freelance writer, Editor with Over 25 Years of Experience in Print, online media He is the author of three books, Nyasasaurus Facts, ThoughtCo (באנגלית)