האגדה המקורית מופיעה בספר "דברי הימים הליטאיים" שמהדורתו הראשונה נחתמה ב-1420. על פי האגדה, גדימינאס - הדוכס הגדול של ליטא, יצא לצוד במרחק של עשרה קילומטרים מבירתו דאז טרקאי. הדוכס צד שור בר גדול, אולם כבר היה מאוחר מכדי לחזור לטרקאי. לפיכך, הוא החליט לישון בלילה בעמק Šventaragis, המקום בו נשפך הנהר וילניה לנהר נריס. כאשר ישן, הוא חלם על זאב ברזל שעומד על גבעה סמוכה ומיילל "כביכול היו מאות זאבים מייללים בתוכו". כשהתעורר, קרא גדימינאס לקריוויס (איש דת פגאני) ליזדייקה, וביקש שיסביר לו מה פשר החלום. ליזדייקה טען שמשמעות החלום היא שעליו לבנות במקום עיר חדשה, שתהפוך לעיר הבירה החדשה של ליטא. גדימינאס נשמע להנחיה, ובנה במקום את העיר וילנה על שם נהר הווילניה.