המכון האוסטרי לארכאולוגיה (בגרמנית Österreichisches Archäologisches Institut או ÖAI\OEAI בקצרה) הוא מכון מחקר ארכאולוגי לתרבויות העתיקות של אזור הים התיכון. מכון המחקר נמצא תחת הממשל הפדרלי האוסטרי, בדומה למכון הארכאולוגי הגרמני.
OEAI נוסד בשנת 1898, ומנהלו הראשון היה הפרופסור לארכאולוגיה אוטו בנדורף (Otto Benndorf). המשימה המרכזית של המכון בימיו הראשונים הייתה להמשיך בחפירות אפסוס, שהחלו בשנת 1895 על ידי בנדורף. למכון נשמרו משרדים בקונסטנטינופול, איזמיר ואתונה, תחת ניהולם של יוסף קיל (Josef Keil) ואדולף וילהלם (Adolf Wilhelm). חפירות בוצעו במקומות שונים בפלופונסוס, באוסטריה (ובעיקר בקרנונטום, Carnuntum) ובאפסוס, שנשארה המרכז הקבוע בעבודתו של המכון.
לאחר מלחמת העולם הראשונה נאלצה OEAI להגביל את פעילותה. הסניף בסמירנה ננטש, והמכון סופח ב-1935 לפקולטה לאמנויות של אוניברסיטת וינה. לאחר האנשלוס, סיפוח אוסטריה על ידי גרמניה בשנת 1938, OEAI הפך ל"חטיבת וינה" של המכון הארכאולוגי הגרמני.
לאחר 1945 חזר המכון לאוניברסיטת וינה. פעילותו הורחבה בשנים שלאחר המלחמה (חפירות במודלין בקרינתיה בשנת 1948, וחידוש החפירות באפסוס ב-1955). הסניף האתונאי נפתח מחדש בשנת 1964, וסניף חדש הוקם בקהיר ב-1973 על ידי מנפרד ביטאק.
בשנת 1981 היה OEAI שוב למכון מחקר עצמאי תחת משרד המדע.
רשימה חלקית, נכונה ל-2010
נכון ל-2012[1][2]
נכון ל-2012[3].
נכון ל-2012[5].