ה-BIA היא אחת משתי הלשכות תחת שיפוטו של תת-השר לענייני אינדיאנים (Assistant Secretary for Indian Affairs): הלשכה לענייני אינדיאנים והלשכה לחינוך אינדיאנים (Bureau of Indian Education), המספקת שירותי חינוך לבערך 48,000 ילידים.
הלשכה שוכנת בוושינגטון די. סי.. בראשה עומד מנהל הלשכה הכפוף לתת-המזכיר לענייני אינדיאנים. תת-המזכיר הנוכחי הוא בריאן ניולנד (Bryan Newland)
הלשכה מפקחת על 567 שבטים מוכרים פדרלית (Federally recognized tribes) באמצעות 4 משרדים:
המשרד לשירותי האינדיאנים (Office of Indian Services) – מתפעל את הסיוע הכללי של הלשכה, סיוע במקרי אסון, טיפול ברווחת ילדי האינדיאנים, ממשל שבטי, הגדרה עצמית לאינדיאנים, ותוכנית הכבישים של שמורות האינדיאנים.
המשרד לשירותים משפטיים (Office of Justice Services) – מתפעל ישירות או מממן אכיפת החוק, בתי משפט שבטיים, ומתקני כליאה באדמות אינדיאנים. המשרד מימן 208 סוכנויות לאכיפת החוק, הכוללות 43 סוכנויות שיטור המופעלת על ידי הלשכה ו-165 סוכנויות המתופעלות על ידי השבטים תחת חוזים עם המשרד. למשרד יש שבעה תחומי פעילות: חקירות פשעים ושירותי שיטור, כליאה, ביקורת/ענייני פנים, אכיפת חוקים שבטיים ויוזמות מיוחדות, אקדמיית המשטרה האינדיאנית, תמיכה בבתי המשפט השבטיים וניהול תוכניות. המשרד גם מעניק תמיכה טכנית ופיקוח לתוכניות אכיפת חוק שבטית אם מגיעה בקשה לתמיכה כזו. הוא מפעיל ארבע חטיבות: כליאה, טיפול בסמים, אקדמיית המשטרה האינדיאנית ואכיפת חוק.[1]
המשרד לשירותי נאמנות (Office of Trust Services) – עובד עם השבטים וילידים פרטיים וילידי אלסקה בניהול אדמות הנאמנות שלהם, נכסיהם ומשאביהם.
המשרד לפעולות בשטח (Office of Field Operations) – מפקח על 12 משרדים אזוריים: אלסקה, המישורים הגדולים, צפון-מערב, המישורים הדרומיים, מזרח, נאוואחו, פסיפי, דרום-מערב, מזרח אוקלהומה, המערב התיכון, הרי הרוקי ומערב, ועל 83 סוכנויות, המבצעות את מטרות הלשכה ברמה השבטית.
היסטוריה
איליי פארקר היה היליד האמריקאי הראשון שמונה כנציב לענייני אינדיאנים (1869–1871)קאטו סלס (Cato Sells) מפקח על ענייני אינדיאנים 1913
ב-1789 הציב הקונגרס של ארצות הברית את הטיפול בקשרים עם ילידי אמריקה במחלקת המלחמה שזה עתה נוצרה. ב-1806 יצר הקונגרס את משרת "המפקח על המסחר עם האינדיאנים" (Superintendent of Indian Trade), או "המשרד למסחר עם האינדיאנים" (Office of Indian Trade)[3] בתחומי מחלקת המלחמה, שהיה מופקד על תחזוקת רשת התחנות של סחר הפרוות. תומאס ל. מקקיני (Thomas L. McKenney) היה נושא המשרה מ-1816 עד שבוטלה מערכת התחנות ב-1822. הוא פיקח על הסוחרים המורשים מטעם הממשל במטרה להבטיח שליטה מסוימת בטריטוריות של האינדיאנים ולקחת חלק במסחר הרווחי.
הלשכה לענייני אינדיאנים (1824-עד ימינו)
ביטול מערכת הפייטוריה הותירה חלל ריק בתוך הממשל האמריקני ביחס לקשרים עם ילידי אמריקה. המשרד לענייני אינדיאנים הוקם ב-11 במרץ 1824 על ידי מזכיר המלחמהג'ון קלהון, שייצר את הסוכנות כחטיבה בתחומי המחלקה שלו, בלא אישור מטעם הקונגרס של ארצות הברית. הוא מינה את מקקיני כמנהל הראשון של המשרד, שקיבל כמה שמות. מקקיני העדיף לקרוא לו משרד האינדיאנים (Indian Office), בעוד שקלהון העדיף את השם הנוכחי.
ב-1832 יצר הקונגרס את המשרה הנציב לענייני אינדיאנים (Commissioner of Indian Affairs). ב-1849 הועבר הטיפול בענייני האינדיאנים למחלקת הפנים של ארצות הברית. ב-1869 היה איליי פארקר (Ely Samuel Parker) ליליד האמריקאי הראשון שמונה כנציב לענייני האינדיאנים.
בין המדיניויות השנויות ביותר במחלוקת של הלשכה לענייני אינדיאנים הייתה ההחלטה בשלהי המאה ה-19 לחנך את ילדי הילידים בפנימיות נפרדות לילידים, שבהן הדגש היה על הטמעה ואיסור השימוש בשפות האם שלהם, במנהגיהם ובתרבותם. החינוך היה מכוון לתרבות האירופאית-אמריקנית.
המאה ה-20
כתב העת "אינדיאנים בעבודה" מ-1940, שיצא לאור מטעם המשרד לענייני אינדיאנים, הסוכנות שקדמה ללשכה לענייני אינדיאנים.
שם הסוכנות שונה מ"המשרד לענייני אינדיאנים" ל"הלשכה לענייני אינדיאנים" ב-1947.
שנות ה-70 של המאה ה-20 היו תקופה סוערת בהיסטוריה של הלשכה בשל התעוררות האקטיביזם האינדיאני, והדרישות הגוברות לכבד את הזכויות והריבונות שנקבעו בבריתות שנחתמו. הופעתן של קבוצות פעילים כדוגמת תנועת האינדיאנים האמריקניים (American Indian Movement בראשי תיבות AIM) הדאיגו את הממשל האמריקני. ה-FBI הגיב הן בצורה גלויה והן בפעולות חשאיות (באמצעות הקמת COINTELPRO ותוכניות אחרות) כדי לדכא את התקוממויות אפשריות בקרב השבטים הילידים.
כחלק ממשלת ארצות הברית שכלל כוח אדם בשמורות האינדיאנים הייתה המשטרה של הלשכה לענייני אינדיאנים מעורבת בפעולות פוליטיות כדוגמת:
ההשתלטות על מטה הלשכה לענייני אינדיאנים בוושינגטון ב-1972 – ב-3 בנובמבר 1972 השתלטה קבוצה בת 500 ילידים מקבוצת ה-AIM על בניין הלשכה, השיא של צעדת "שביל הבריתות המופרות" (Trail of Broken Treaties). הם התכוונו להפנות את תשומת הלב לנושאים של האינדיאנים בארצות הברית, כולל דרישותיהם לחידוש המשא ומתן על בריתות, אכיפת הזכויות שנקבעו בבריתות ושיפור ברמת החיים. הם החזיקו במטה מחלקת הפנים בין ה-3 בנובמבר ל-9 בנובמבר 1972.[4]
מכיוון שחשו שהממשלה מתעלמת מהם השחיתו המפגינים את הבניין. המפגינים עזבו אחרי שבוע לאחר שגרמו נזק בסכום של 700,000 דולר. מסמכים רבים אבדו, הושחתו או נגנבו, כולל מסמכים שלא ניתן לשחזרם של בריתות, שטרי קניין וזכויות מים. כמה מראשי השבטים אמרו שאובדן זה עלול להחזיר את השבטים 50 עד 100 שנים אחורה.
הירי בשמורת פיין רידג' – ב-1975 התנהל קרב יריות שבסופו נהרגו שני סוכנים של FBI והיורה ברח לקנדה, הוסגר ומשרת שני מאסרי עולם.[5]
הלשכה הייתה מעורבת בתמיכת בנשיאים שבטיים שנויים במחלוקת, ובראשם דיק וילסון, אשר הואשם בהיותו רודן שהשתמש בקרנות של השבטים לממן כוח צבאי למחצה, "שומרי אומת האוגלאלה" (Guardians of the Oglala Nation), שבו השתמש כנגד יריביו, והפחדה של מצביעים בבחירות של 1974, גזל של כספים ופשעים אחרים.[6] ילידים רבים ממשיך להתנגד למדיניות של הלשכה לענייני אינדיאנים. הנושאים השנויים במחלוקת במיוחד הם הבעיות ביישום הבריתות, הטיפול במסמכים ובהכנסות מאדמות הנאמנות.
המאה ה-21
ב-2013 הושפעה הלשכה באופן רציני מהקיצוץ בתקציב של 800 מיליון דולר, שהשפיע במיוחד על שירות הבריאות האינדיאני שתקציבו היה כבר מקוצץ.[7]
מטרות
הלשכה מנסה לשנות כיוון מסוכנות שתפקידה לפקח לסוכנות מייעצת. עם זאת, זו הייתה משימה קשה כיוון שילידים רבים מקשרים את הלשכה כמי שמשחקת תפקיד של משטרה שהיסטורית הכתיבה לשבטים ולבני השבטים את המדיניות של הממשל הפדרלי מה מותר להם ומה אסור עליהם על פי הבריתות שנחתמו איתם.[2]
תביעות משפטיות
שעות נוספות של עובדים
הלשכה לענייני אינדיאנים נתבעה ארבע פעמים בתובענה ייצוגית בטענה על עבודה מעבר לשעות העבודה על ידי הפדרציה של עובדי השירות האינדיאני, איגוד עובדים שמייצג את העובדים האזרחים הפדרליים של הלשכה לענייני אינדיאנים, הלשכה לחינוך אינדיאני, תת-המזכיר לענייני אינדיאנים והמשרד של הנאמן המיוחד לענייני אינדיאנים. הטענות הן להפרות נרחבות של חוק עבודה הוגנת (Fair Labor Standards Act) ודרישה לפיצויים בעשרות מיליוני דולרים.
נכסי נאמנות
קובל נגד סלזר (Cobell vs. Salazar), תובענה ייצוגית גדולה הקשורה לאדמות הנאמנות יושבה בדצמבר 2009. התביעה הוגשה כנגד מחלקת הפנים של ארצות הברית, שהלשכה היא חלק ממנה. ללשכה יש אחריות לניהול חשבונות הנאמנות של האינדיאנים. זו הייתה תובענה ייצוגית בקשר לניהול והחשבונאות של יותר מ-300,000 חשבונות נאמנות של אינדיאנים וילידי אלסקה על ידי הממשל הפדרלי. קרן הסדר ובה 3.4 מיליארד דולר שנועדו לחלוקה בין השותפים לתובענה. מטרת הקרן פיצויים לגבי הטענות שפקידי ממשל אמריקניים קודמים ניהלו באורח לא תקין את נכסי הנאמנות של האינדיאנים. בנוסף, ההסדר הקים קרן ובה 2 מיליארד דולר המאפשרת שבטים המוכרים לממשל הפדרלי לרכוש בחזרה באופן וולונטרי ולאחד חלקות קרקע מפוצלות.
לקריאה נוספת
Belko, William S. "'John C. Calhoun and the Creation of the Bureau of Indian Affairs: An Essay on Political Rivalry, Ideology, and Policymaking in the Early Republic," South Carolina Historical Magazine 2004 105(3): 170–97. ISSN0038-3082
Cahill, Cathleen D. Federal Fathers and Mothers: A Social History of the United States Indian Service, 1869–1933 (U of North Carolina Press, 2011) 368 pp. online review
Deloria, Jr., Vine, and David E. Wilkins, Tribes, Treaties, & Constitutional Tribulations (Austin, 1999)
Jackson, Helen H. A Century of Dishonor: A Sketch of the U. S. Government's Dealings with Some of the Indian Tribes (1881) online edition
Leupp, F. E. The Indian and His Problem (1910) online edition
Meriam, Lewis, et al., The Problem of Indian Administration, Studies in Administration, 17 (Baltimore, 1928)
Pevar, Stephen L. The Rights of Indians and Tribes (Carbondale, 2002)
Prucha, Francis P. Atlas of American Indian Affairs (Lincoln, 1990)
Prucha, Francis P. The Great Father: The United States Government and the American Indians (Abridged Edition 1986) excerpt and text search
Schmeckebier, L. F. Office of Indian Affairs: History, Activities,and Organization, Service Monograh 48 (Baltimore 1927)
Sutton, I. "Indian Country and the Law: Land Tenure, Tribal Sovereignty, and the States," ch. 36 in Law in the Western United States, ed. G. M. Bakken (Norman, 2000)
.svg)
