פטריק הנרי (באנגלית: Patrick Henry; 29 במאי 1736 – 6 ביוני 1799) היה אחד האבות המייסדים של ארצות הברית, שנודע וזכור בעיקר בזכות נאומו "הבו לי חירות או הבו לי מוות!". לצד סמואל אדמס ותומאס פיין היה אחד התומכים המשפיעים (והרדיקאליים) למען המהפכה האמריקאית ולמען רפובליקניזם, במיוחד בגינוי שלו את השחיתות בקרב בכירים בממשל וההגנה שלו על זכויות היסטוריות. כיהן כמושל וירג'יניה הראשון והשישי.
חייו
הנרי נולד במושבה וירג'יניה, בן לשופט. לאחר שנכשל בכמה עסקים פרטיים מצא את ייעודו בתחום הפרקליטות והפך לפרקליט ודמגוג מוכשר. ב-1765 נבחר לבית הנבחרים של ווירג'יניה. בקיץ אותה שנה תקף את חוק הבולים והכריז על אוטונומית חקיקה של המושבה. הוא עורר מורת רוח כאשר אמר כי "ליוליוס קיסר היה ברוטוס לצ'ארלס הראשון היה קרומוול ולג'ורג' השלישי כדאי ללמוד לקח משניהם".
הנרי ידוע במיוחד אולי בזכות הנאום שלו בפני בית הנבחרים (House of Burgesses) של וירג'יניה ב-23 במרץ 1775 שעודד את המחוקקים לנקוט בפעולה צבאית נגד כוחות הצבא הבריטי המתקדם. בית הנבחרים התכנס בכנסיית סיינט ג'ון בריצ'מונד ולא הצליח לקבל החלטה האם לשלוח כוחות או לא, תוך נטייה שלא לשלוח. הנרי חתם את הנאום שלו במילים:
וכי יקרים הם החיים, או טוב הוא השלום, עד כדי שנקנם במחיר שלשלאות ושעבוד? חלילה, ריבון העולמים! נסתמה ממני הדרך בה יבחרו אחרים; אך באשר לי, הבו לי חירות או הבו לי מוות!
בשלב זה, הקהל קפץ על רגליו וצעק "אל הנשק! אל הנשק!".
הטקסט של הנאום הגיע לדפוס רק בשנת 1817, בביוגרפיה "החיים והאופי של פטריק הנרי" מאת ויליאם וירט. אף על פי שווירט הרכיב את ספרו מזכרונם של אנשים שהיו קרובים לאירועים, חלק מההיסטוריונים העלו השערות שהנאום, או לפחות צורתו המוכרת כיום נכתבה למעשה על ידי וירט עשורים לאחר האירוע. בשל התבטאויותיו האנטי-בריטיות הוציא אותו המושל הבריטי בשנת 1775 אל מחוץ לחוק.
בשלבים מוקדמים של מלחמת העצמאות של ארצות הברית הוביל הנרי מיליציה נגד המושל הבריטי לורד דאנמור (John Dunmore), באירוע שנודע כ"תקרית אבק השריפה". במהלך המלחמה הוא שירת כמושל הלא־קולוניאלי הראשון של וירג'יניה בשנים 1776–1779. והוא שב ונבחר למשרה זו בשנים 1784–1786.
קישורים חיצוניים
.svg){kind=logo}
