ההגדה לבית פורסייט (באנגלית: The Forsyte Saga) היא סדרת טלוויזיה של ה-BBC משנת 1967, עיבוד לסדרת הספרים באותו שם מאת ג'ון גולסוורתי וסדרת ספרי ההמשך "קומדיה מודרנית". הסדרה מגוללת את סיפור חייה של משפחת פורסייט, משפחה מהמעמד הבינוני גבוה. מככבים בה אריק פורטר בתפקיד סומס, קנת' מור בתפקיד ג'וליון הצעיר וניירי דון פורטר בתפקיד אייריני.[1]
דונלד וילסון עיבד והפיק את הסדרה לטלוויזיה. השידור המקורי היה ב-26 פרקים ששודרו בערוץ BBC Two במוצאי שבת מ-7 בינואר ועד 1 ביולי 1967. באותה עת היו מקלטי טלוויזיה רק לחלק קטן מהאוכלוסייה, ולא רבים קלטו את הערוץ. לכן שודרה הסדרה בשידור חוזר בימי ראשון בערוץ BBC1 החל מ-8 בספטמבר 1968, וכך הסדרה הגיעה לקהל רחב יותר, ובפרק האחרון ב-1969 צפו בסדרה ב-18 מיליון מקלטי טלוויזיה.[1]
בארצות הברית שודרה הסדרה בטלוויזיה הציבורית וכן שודרה בכל רחבי העולם. "ההגדה לבית פורסייט" הייתה הסדרה הראשונה של ה-BBC שנמכרה לברית המועצות.[1][2]
דונלד וילסון רצה בתחילה להפיק סדרה בת 15 פרקים לפי העיבוד של קונסטנס קוקס (אנ') משנת 1959. אבל זכויות היוצרים לרומנים היו בידי מטרו גולדווין מאייר, שעיבדו בשנת 1949 את הרומן הראשון בסדרה "בעל נכסים" לסרט הקולנוע "האשה לבית פורסייט". ב-1965 אחרי שהוסכם על הסדר הפצה עם MGM, פותחה הסדרה, בפורמט פורץ דרך של 26 פרקים, המתארת את קורותיה של משפחת פורסייט בין השנים 1879 ל-1926.[3]
"ההגדה לבית פורסייט" הייתה סדרת הדרמה האחרונה שצולמה בשחור-לבן, על אף של-BBC היה כבר ציוד לשידור בצבע. בריאיון לקראת צאת ה-DVD של הסדרה, הודה וילסון שהוא היה רוצה שהסדרה תצולם בצבע, אבל העיכוב בהפקה היה מצריך ליהוק מחדש והוא חש שצוות השחקנים שנבחר הוא מושלם. הפקת הסדרה הייתה הימור עבור ה-BBC מכיוון שהתקציב של כל פרק היה 10,000 ליש"ט.[3]
נעימת הפתיחה והסיום של כל הפרקים לקוחה מהפרק הראשון ב-"Halcyon Days" מהסוויטה "The Three Elizabeths" מאת אריק קואטס Eric Coates, שלא קיבל קרדיט בסדרה.
הסדרה מבוססת על ספריו של ג'ון גלסוורתי, שלושה רומנים ושני קטעי ביניים, סדרת ההגדה לבית פורסייט: "בעל נכסים" (1906), "שלהי קיץ" (1918), "בקולר" (1920), "יקיצה" (1920), ו"עומד לשכירה" (1921); כמו גם על הטרילוגיה "קומדיה מודרנית" מאת גלסוורתי.
בסדרה השתתפו שחקני אופי ידועים שהמפורסם בהם היה כוכב הקולנוע קנת' מור.[4]
הסדרה כללה 26 פרקים ששודרו במוצאי שבת החל מ-7 בינואר ועד 1 ביולי 1967 בערוץ BBC2. כל פרק שודר בשידור חוזר ביום שלישי העוקב באותו ערוץ. המטרה הייתה לעודד צופים לעבור לערוץ BBC Two שהושק בשנת 1964. בכל זאת הסדרה שודרה שוב בערוץ BBC1 החל מ-8 בספטמבר 1968 ובכך הבטיחה את הצלחתה ובפרק האחרון הוקרנה הסדרה ב-18 מיליון מקלטי טלוויזיה.[3] גם בעלי הפאבים וגם אנשי הכמורה בבריטניה התלוננו שהשידורים בימי ראשון גוזלים מהם את הלקוחות ואת המאמינים. סופר גם שמועד תפילת הערב שונה כדי למנוע התנגשות עם זמן השידור.[1][5]
בעקבות ההצלחה בבריטניה, שודרה הסדרה בארצות הברית בערוץ הטלוויזיה הציבורית PBS, ושודרה גם ברחבי העולם. זו הייתה הסדרה הראשונה של ה-BBC שנמכרה לשידור בברית המועצות.[1][2][5] קהל הצופים ברחבי העולם נאמד בכ-160 מיליון איש.[5]
הסדרה זכתה במדליית כסף של "Royal Television Society", ובפרס באפט"א לסדרת הדרמה הטובה ביותר. בעקבות השידור באירלנד בערוץ RTE בשנת 1967, זכתה ההפקה של ה-BBC בפרס ג'ייקובס (פרס הטלוויזיה האירית) בטקס השנתי שנערך בדבלין.
הצלחת הסדרה עודדה חברות נוספות להשקיע בהפקת סדרות דרמה דומות, וכתוצאה הופקו סדרות כמו "משפחת פאליסר" ו"על אדונים ומשרתים".[5]
ב-1992 יצאה הסדרה בבריטניה בסט של 8 קלטות וידאו ובשנת 2004 הופצה הסדרה בפורמט DVD.
הסדרה שודרה בטלוויזיה הישראלית מדי ערב שבת החל מנובמבר 1969.[6] הסדרה רתקה את קהל הצופים בישראל, ושודרה מאוחר יותר בשידור חוזר באמצע השבוע לדרישת הציבור הדתי.[7]
בעקבות שידור הסדרה יצאה לאור בהוצאת רמדור בשנת 1970 סדרת ספרים בעברית של 12 כרכים בשם "ההגדה לבית פורסייט" בתרגומו של פנחס דנציגר.[8]