"הדרך אל הכפר" הוא פזמון שכתב יורם טהר לב, הלחינה נורית הירש וביצעה רבקה זהר. השיר הושר לראשונה בפסטיגל של שנת 1985, וזכה במקום הראשון.
רקע
רבקה זהר הייתה כוכבת בזמר העברי. לאחר שירדה לארצות הברית והתגרשה, היא התמכרה לסמים. בשנת 1985, לאחר ששהתה במכון גמילה מסמים, הזמין אותה מפיק הפסטיגל מיקי פלד להופיע בפסטיגל. ביוזמת גברי מזור[1], נסע פלד במיוחד לארצות הברית כדי לשכנע אותה. אף שזהר לא הייתה ידועה כזמרת לילדים, היא שוכנעה ושבה לישראל. השיר זכה במקום הראשון בפסטיגל.
מיקי פלד סיפר על השיר: "כשאני נכנסתי עם הפסטיגל אמרו לי שאני משוגע כי הפסטיבל לשירי ילדים יקרע אותי. אבל השארנו להם אבק, והם הרימו ידיים סופית ב־1985 כשהבאנו את רבקה זהר. ידעתי שאם נצליח להגיע אליה ולשכנע אותה להופיע, הפסטיגל כבר יהיה הדבר הכי גדול שיש בענף". לדברי זהר, "זה השיר שהעלה אותי לארץ אחרי היעדרות ארוכה, ועד היום הוא משמח את הקהל שלי. הרעיון היה של גברי מזור. יום אחד הם הגיעו לניו יורק, למועדון "הפינג'אן", שמעו אותי שרה והחליטו שאני במצב סביר כדי להופיע. אני בכלל הייתי מרוחקת מזה, עבורי כל הכותרות עסקו כביכול במישהי אחרת. ידעתי או חשבתי שאני עדיין בתודעה של אנשים בישראל – אז לא ציפיתי לכלום. בשנה שלאחר מכן זכיתי שוב עם 'חלקת אלוהים הקטנה' וגם שם הייתה ידו המכוונת של גברי מזור"[2].
במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג' לשנת תשמ"ו (1986) דורג השיר במקום ה־23, כמו כן הוא שולב באלבום "עברייה" שהוציאה זהר. בפסטיגל 2020, "MY פסטיגל", ביצעו את השיר מאיה בוסקילה ואיתי לוי.
תוכן השיר
השיבה אל הכפר היא משל לחזרה למולדת ישראל.
יורם טהרלב כתב את המילים ללחן שיצרה נורית הירש. הוא כתב את המילים המתארות את הכפר פקיעין שבגליל. זהר היא צאצאית של משפחת זינתי, אשר חיה בכפר[3].
השיר בספרי תווים
- רק בינתיים: שירי נורית הירש, עמ' 12, הוצאת משכל, 2006. (הספר בקטלוג ULI)
- לשיר עם אפי נצר, חלק ב', עמ' 12, ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, 1988. (הספר בקטלוג ULI)
- בפרדס ליד השוקת: שירי יורם טהרלב, עמ' 10, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1991. (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
