במהלך הקדנציה הקודמת לבחירות, התנהל המשבר הפוליטי בישראל במסגרתו ראש העירייה המכהן, רון חולדאי, הכריז על התמודדות בבחירות לכנסת העשרים וארבע בראשות מפלגת "הישראלים", שביטלה התמודדותה לפני מועד רישום המפלגות עקב הצלחה מועטה בסקרי הבחירות. בעקבות הכרזת חולדאי על ריצתו לכנסת נפתח "מיני מרוץ" לראשות העירייה בציפייה להחליפו בבחירות מיוחדות. במסגרת מרוץ זה נטען שחולדאי "ויתר על תל אביב" והכריזו לראשונה חלק מהמועמדים במרוץ ב-2023, כגון עמוס שפירא.[5][7] מספר התבטאויות של חולדאי במהלך הקמפיין לבחירות הארציות אוזכרו על ידי מתחריו בבחירות המקומיות. הן הסבר מועמדותו כנגד בנימין נתניהו משום ש"הגבלת קדנציות בממשלה היא דבר שחייבים לעשות אותו להגנת הדמוקרטיה במדינת ישראל", התבטאות שאוזכרה כנגדו כמי שמחזיק 25 שנים בתפקיד ראש העירייה, אף שחולדאי עמד על ההבדלים בין מספר קדנציות בשלטון עירוני לעומת שלטון מדיני.[4] והן התבטאות על כך ש"השלמתי עם סיום הפרק בחיי", כשנשאל על סיום תפקידו הצפוי בראש העירייה. התבטאויות שנוצלו על ידי יריביו הפוליטיים המקומיים,[8][9] שחלקם אף הכריזו שלא יכהנו יותר משתי קדנציות.[10]
מאבקים קואליציוניים ופיטורי סגני ראש העירייה
בחודשים שקדמו לבחירות, התעמת חולדאי מול סגניו מהמפלגות המתחרות. ראובן לדיאנסקי, מיטל להבי וציפי ברנד. לדיאנסקי טען לקראת הבחירות שחולדאי "מפקיר את העיר" ויש לשמור על המרחב הציבורי חילוני וליברלי, וציין למשל את נוכחות דוכניחב"ד במרחב הציבורי בעיר, הקמת והרחבת ישיבת "מעלה אליהו" הדתית-לאומית בעיר, שנטען שמטרתה "התנחלות בלבבות ושינוי צביון העיר",[11] או קיום אירועים בהפרדה מגדרית בשטחים ציבוריים שבבעלות העירייה.[12] למאבקים אלו הייתה שותפה גם סגנית ראש העירייה מטעם סיעת מרצ, מיטל להבי.[11][13] למרות התנגדותו בתחילה, בסוף חולדאי ניאות לדחות את תוכנית העברת הישיבה, פעולה שנטענה כמונעת מרצון לחזק את התמיכה בו בחוגים חילוניים בעיר לקראת הבחירות.[14] לדיאנסקי אף פנה לחולדאי בבקשה לממן את פרויקט "שבת ישראלית", שאיפשר הפעלה של מספר מוסדות תרבות בעיר, מתקציב העירייה לאחר שהתקבל קושי לקבל תקציב מדיני מהממשלה.[15] חולדאי, מנגד, האשים את לדיאנסקי בשנאה לדתיים.[11] על רקע הוויכוח ביניהם על טענת לדיאנסקי שחולדאי פועל לחיזוק גורמים משיחיים ומיסיונריים בתל אביב, הודיע לדיאנסקי ב-5 ביוני2023 שיתמודד על ראשות העיר נגד חולדאי.[5] כעבור שלושה ימים חולדאי פיטר את לדיאנסקי מתפקידיו השונים בעירייה, תוך שאמר שהיה מצופה מלדיאנסקי להתפטר בעצמו.[10][16][17]
חולדאי נקלע לעימותים מתוקשרים גם מול סגנית נוספת, ציפי ברנד ממפלגת רוב העיר, הנחשבת גורם לעומתי לראש העירייה מתוך הקואליציה. בינואר2021 פיטר את ברנד לראשונה, אחרי שלטענתו פעלה "על דעת עצמה ובניגוד להנחיות העירייה", אך הושבה לתפקידה כעבור כשנה, בנובמבר 2021.[18] ב-7 בספטמבר2022 הכריזה ברנד על כוונתה לרוץ לראשות העיר מול חולדאי תוך העברת ביקורת על התנהלותו וכן בניסיונות לביצוע "סיכול פוליטי". בעקבות כך פיטר אותה חולדאי פעם נוספת.[8][19] כעבור כחודשיים פוטרה מי ששימשה כעוזרת האישית שלה בעירייה, בטענה שהיא פעילה פוליטית בעקבות שיתוף פוסטים של ברנד ברשתות החברתיות.[20] ברנד הודחה בעבר מתפקידיה בוועדת החינוך העירונית על רקע התנגדותה להחלטות הקואליציה.[4]
קשיי תחבורה ועיכובים בתשתיות
הבחירות נערכות על רקע עיכובים ארוכים בפתיחת והפעלת הרכבת הקלה בתל אביב. תלונות על השפעות הבנייה ברחבי העיר, והשפעותיה על איכות החיים בעיר ועל התעבורה בה הוזכרו תקופה ארוכה לפני הבחירות וגם לקראתן.[21]
בעיתונות נטען כי במטרה למנוע עיכובים יתרים בתקופה לפני הבחירות, העירייה עיכבה מספר פרויקטים של בינוי תשתיות, ביניהם עיכובים של סלילת נתיבי תחבורה ציבורית, נתיבי אופניים, ועיכוב עבודות הרכבת הקלה ברחוב אלנבי, שעשויות להוביל לעיכוב ארוך שנים בפרויקט הרכבת הקלה כולו.[22]
הבחירות לראשות העירייה
בתחילת המירוץ, לפי סקרים שנערכו מטעמו, נראה היה שסיכוייו של חולדאי להיבחר פעם שישית נמוכים היות ש-63% מתושבי העיר הביעו חוסר שביעות רצון מתפקודו.[23] אולם, בעקבות המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע ומעורבותו של חולדאי בה, השתפרה עמדתו והסתמן שיהפוך למועמד המוביל,[4] כאשר ציפי ברנד הייתה המתמודדת המובילה הבאה.[24] עם הכרזתה של ברביבאי על כוונתה להתמודד, סקר מטעם חדשות 12 הראה שזכתה ל-22% אחוזי תמיכה, מיקום שני אחרי חולדאי שזכה ל-29% אחוזי תמיכה.[25]
מועמדים
עם הכרזתו של חולדאי על ריצה לכנסת בבחירות הארציות ב-2021, החל "מיני מרוץ" לראשות העירייה. אז הכריז לראשונה עמוס שפירא על כוונתו להתמודד לתפקיד.[5][7] סגני ראש העירייה וחבריו לקואליציה הכריזו על כוונתם להתמודד בשלהי 2022 ותחילת 2023.[5][26] עו"ד ראובן לדיאנסקי, סגן ראש עיריית ת"א וראש רשימת "חי - חילונים ירוקים" הודיע ב-5 ביוני 2023 שיתמודד לראשות העיר,[27] לדיאנסקי מוביל את האג'נדה החילונית-ליברלית ואת הנושאים הירוקים בתל אביב. ב-20 ביוני2023 הכריז יובל צלנר על התמודדתו לראשות העירייה, תחת הסיסמה "תל אביב נפרדת",[28] שפורסמה על שלטים ברחבי העיר. לאור רקע המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע, הפרסום גרם לבלבול בדבר כוונותיו.[29] למחרת, ב-21 ביוני הכריזה שרת הכלכלה לשעבר אורנה ברביבאי, לאחר חודשים שבהם התמודדותה הוטלה בספק,[24] שתתפטר מתפקידה כחברת כנסת ותתמודד מטעם מפלגת יש עתיד על ראשות העירייה מול חולדאי. ברביבאי זכתה לתמיכתו של ראש המפלגה, יאיר לפיד, שטען שהמפלגה מתמקדת בבחירות בערים הליברליות. טענתה המרכזית של ברביבאי נגד חולדאי הייתה שלאחר 25 שנות שלטון עליו לפנות את מקומו.[30] ב-21 בספטמבר 2023 הכריז חבר מועצת העיר ת"א, עו"ד אמיר בדראן על התמודדותו לראשות העיר, כאלטרנטיבה לחולדאי וברביבאי.[31]
ציפי לבני – על אף שהכחישה את כוונותיה להתמודד לראשות העירייה, שמה של לבני עלה באופן עקבי כמועמדת פוטנציאלית לתפקיד, ואף שביכולתה להגיע לאחוזי תמיכה גבוהים המסוגלים להתחרות בחולדאי המכהן.[23]
מועמדים שפרשו
עמוס שפירא, שהכריז ב-28 במרץ 2022 על התמודדות לראשות העיר,[7][3][35] הודיע ב-20 באוגוסט 2023 כי הוא פורש מהמרוץ ותומך באורנה ברביבאי.[36]
אסף זמיר – זמיר התמודד בעבר בבחירות ב-2018, זכה ל-34% מהקולות אך הפסיד לראש העירייה המכהן.[21][37] זו הייתה הפעם היחידה מאז נבחר חולדאי לראשות העירייה שבה זכה בפחות מ-50% מהקולות.[38] ב-28 באוגוסט הודיע על חבירה לחולדאי כמספר 2.
ראובן לדיאנסקי – חבר מועצת העיר שכיהן גם כסגן ראש העירייה. עורך דין. הודיע על פרישתו מהמרוץ, אך רץ למועצת העיר ברשימת חי - חילונים ירוקים.
אמיר בדראן – חבר מועצת העיר ת"א, עורך דין. הודיע על פרישתו מהמרוץ, אך רץ למועצת העיר בראשות רשימת כולנו העיר.
סקרים
סקרים שנערכו בתחילת 2023 הראו שמרבית תושבי העיר, 63%, אינם שבעי רצון מתפקודו של ראש העירייה המכהן, חולדאי.[23] בסקר שנערך בשלהי יוני השתפר מצבו של חולדאי, אז רק 47% מתושבי העיר הביעו שאינם שבעי רצון מתפקודו,[25] שיפור שיוחס לפעילותו של חולדאי במסגרת המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע.[23] באותו סקר 45% מתושבי העיר הביעו התנגדות לריצתו של חולדאי לכהונה שישית.[25]
הסיעות הגדולות במועצה היוצאת, "תל אביב אחת" בראשות רון חולדאי ו"רוב העיר" בראשות אסף זמיר, שהיה מתחרו העיקרי של חולדאי בבחירות הקודמות, הודיעו על התמודדות ברשימה משותפת בראשות חולדאי ובה זמיר יוצב במקום השני. חן אריאלי, סגנית ראש העיר מטעם "רוב העיר" במועצה היוצאת, הודיעה ב-21 באוגוסט על התמודדות ברשימה עצמאית[41] אך סמוך לסגירת הרשימות היא התאחדה עם חולדאי וזמיר והוצבה שלישית ברשימה המשותפת. שותפה נוספת ברשימה היא מפלגת העבודה הישראלית ומועמדותיה, ביניהן חברת המועצה מאיה נורי שובצו ברשימה.
במרץ 2023 מיטל להבי נבחרה לקדנציה נוספת כיו"רמרצ תל אביב-יפו וצפויה לעמוד בראש הרשימה.[42] ב-30 באוגוסט 2023, מפלגת מרץ, מפלגת המחאה נגד המהפכה המשפטית "חוזה חדש", ומפלגת "הירוק במרכז", חברו לריצה בסיעה משותפת.[43]
את רשימת "חי - חילונים ירוקים" הוביל ראובן לדיאנסקי, שמשמש כחבר מועצת העיר מאז שנת 2008 ושימש כסגן ראש העיר תל אביב בין בשנים 2019 - 2023. כמספר 2 ברשימה הוצב אברהם פורז שכיהן כחבר כנסת מטעם מפלגת שינוי ושר הפנים.
ב-1 באוגוסט הצביעה האספה הכללית של תנועת "עיר סגולה" של עומדים ביחד על התמודדות כרשימה בבחירות למועצת העיר.[44] בספטמבר 2023 נרשמה רשימת "כולנו העיר" – רשימת משותפת שכוללת את "אנחנו העיר", "עיר סגולה" ו"עיר ירוקה", כמתמודדת לבחירות.[45]
ב-21 בספטמבר הודיע יו"ר "תקווה חדשה" גדעון סער כי מפלגתו תתמוך במועמדות של יובל צלנר לראשות העיר, ושרשימתו של צלנר למועצה תיקרא מעתה "תקווה חדשה לתל אביב". ברשימה ישובץ יו"ר תקווה חדשה בתל אביב זוהר טל במקום השני.
עוד נרשמו "הרשימה השווה" המורכבת כולה מנציגי קהילת הלהט״ב, רשימת "חרות" ובה פעילים משכונות דרום תל אביב ורשימת הגמלאים.
רשימת "מאמינים" התמודד פעם נוספת בראשות חיים גורן.
רשימת "יש עתיד" בראשות אורנה ברביבאי התאחדה עם רשימת "תל אביבים" בראשות ציפי ברנד,[46] כאשר ברנד שובצה במקום ה-2 ברשימה ומועמדים נוספים מטעמה שובצו במקומות 6 ו-7, כאשר הובטח לברנד תפקיד סגנית ראש עיר.[47] במקומות אלה שובצו שחר לוי ואבי גרייניק, בהתאמה.[48] בהמשך הודיעה מפלגת ישראל ביתנו על תמיכה בברביאי לראשות העירייה ועל ריצה משותפת כאשר נציגיה שובצו במקום 4 ו-8.[49]