עוד כתלמיד תיכון כתב עבור העיתון "דבר" בתחום הספורט. במהלך לימודיו האקדמיים הצטרף למערכת העיתון. במרוצת השנים עסק במגוון של תפקידים: כתב ועורך ספורט, כתב לענייני צבא וביטחון, כתב לענייני מפלגות. בשנים 1956–1961 עבד בלונדון כשדר, מפיק, עורך וכתב ב-BBC, ובד בבד היה שליח העיתון בעיר. בשנות השבעים עבד גם בגלי צה"ל כפרשן מדיני.
בשנים 1964–1969 שהה בוושינגטון, שם, מטעם השגרירות הישראלית, עסק בתקשורת, בתיאום ובהסברה בארצות הברית.
לאחר הבחירות לכנסת התשיעית, שבהן זכה הליכוד, התבקש על ידי מנחם בגין להמשיך בתפקידו. תחת בגין היה אחראי בין השאר למערך התקשורת וההסברה בביקורי אנואר סאדאת בישראל (1977, 1979) וכן היה חבר משלחת ישראל למשא ומתן הישראלי-מצרי בקמפ דייוויד (1978) ולחתימת הסכם השלום בוושינגטון (1979) ובצוותו של ראש הממשלה מנחם בגין לשיחות השלום עם מצרים בוושינגטון, בקהיר, באסמאעיליה ובאסואן (1977–1980). כן היה יועצו התקשורתי של ראש ממשלת ג'מייקהאדוארד סיאגה.
מ-2000 עד 2006 היה סגן נשיא "יוזמות קרן אברהם", ארגון אמריקאי ישראלי, שקידם שיתוף פעולה וסגירת פערים בין יהודים לערביי ישראל ובהמשך יועץ בכיר בארגון עד שנת 2008.
מומחה לקריקטורות ואוצר תערוכות
פתיר נחשב למומחה לקריקטורות ישראליות בפרט ובינלאומיות בכלל, תחום שבו הוא עסק שנים רבות במחקר ובמעקב. כמומחה לתחום, אצר בין השנים 1994 - 2011 תשע עשרה תערוכות לאמנות הקריקטורה בישראל ומחוצה לה. בשנים 2004 – 2007 כיהן כיושב ראש ועדת ההיגוי להקמת המוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס בחולון, היחיד מסוגו בישראל. בשנת 2014 זכה בפרס עיפרון הזהב.[3]
פרסים והוקרה
2010 - תואר "יקיר העיר תל אביב-יפו"
2014- פרס עיפרון הזהב - המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, חולון
