דן ילון גרסטנפלד (18 באוקטובר 1944 – 10 באוקטובר 1973) היה רופא וחייל בעל צל"ש הרמטכ"ל שנהרג במלחמת יום הכיפורים.
ביוגרפיה
ילון נולד ליהודית ואריה-רפאל גרסטנפלד, ניצולי השואה ילידי רומניה. בשנת 1944, בבוקרשט בעת שההורים עשו את דרכם לארץ ישראל. הוא למד בבית הספר היסודי "המתמיד" ברמת-גן ואחרי-כן למד בתיכון החקלאי בכפר הירוק והצטרף עם חבריו לכיתה לגרעין נח"ל.
ילון גויס לצה"ל בספטמבר 1962 ושירת בתחילה בנח"ל בקיבוץ נחל עוז. בשנת 1963 השתתף בקורס חובשים והוצב בחיל האוויר שם שירת כחובש תעופתי.
במרץ 1965 השתחרר משירות סדיר והחל ללמוד רפואה באוניברסיטת בולוניה, שם למד שלוש שנים. לאחר מכן המשיך את לימודיו בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב אותם סיים בשנת 1971. את ההתמחות ברפואת ילדים עשה בבית חולים הלל יפה בחדרה. עבודת הדוקטורט שלו הייתה בנושא "שימוש בהזנה תוך-ורידית במחלקות ילדים בבתי חולים".
כשפרצה מלחמת ששת הימים חזר ילון לישראל מאיטליה ולחם בקרבות ברמת הגולן כחובש תעופתי. לאחר מלחמת ששת הימים סיים את לימודי הרפואה באוניברסיטת תל אביב. לאחר שסיים את לימודיו עבר קורס קצינים.
ב-10 באוקטובר 1973 שירת ילון כרופא בבית החולים שדה ברמת הגולן, באזור אל-על. כאשר החלה הפגזה כבדה על נקודת פינוי במסוקים, החיילים התפזרו כדי לתפוס מחסה. למרות אזהרות המפקדים, שלא לקום בשל מטח היריות הכבד חזרו ילון, וסגן יצחק דל אח חדר ניתוח בבית חולים לטפל בפצועים. סא"ל צבי חירות, שנפצע צעק לעברם, "חברה תשכבו מהר, אין לכם ניסיון בהפגזות, אתם תיפגעו". השניים נהרגו מאש האויב שנורתה לכיוונם.[1]
הוא הובא למנוחות בבית הקברות הצבאי קריית שאול. הוא השאיר אחריו אישה, שתי בנות, אם, אחות תאומה - נילי ואחות תמר.
בספטמבר 1975 העניק הרמטכ"ל רא"ל מרדכי גור לילון את צל"ש הרמטכ"ל:
סגן ד"ר ילון (גרסטנפלד) דן ז"ל על גילוי אומץ-לב ומסירות בתפקידו. ביום 10 באוקטובר 1973 שירת סגן ד"ר דן ילון ז"ל כרופא בבית-חולים שדה ברמת-הגולן, באזור "אל-על". כאשר החלה הפגזה כבדה על נקודת-פינוי במסוקים, התפזרו כל האנשים בשטח לתפיסת מחסה. למרות אזהרות מפורשות שלא לקום באש הארטילרית הכבדה – חזר סגן ד"ר דן ילון לטפל בפצועים באוהל. בעת פעולה זו נפגע ונפל. במעשה זה גילה סגן ד"ר ילון ז"ל אומץ-לב ומסירות בתפקידו.
חיים אישיים
בשנת 1970 נישא לדורינה. בשנת 1972 נולדה בתם הבכורה דנה. בתם קרין נולדה בשנת 1974, חצי שנה לאחר נפילתו.
הנצחה
במרכז הרפואי הלל יפה הוקמה ספרייה על שמו. בני משפחתו תרמו לספרייה את כל ספרי הלימוד של בנם וביטאונים מקצועיים בנושא רפואה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
