צבעו של דולפין האמזונאס יכול להשתנות: ורוד בהיר, חום כהה, אפור, כחול-אפור ולבן קרמי[דרוש מקור]. אורכו של דולפין אמזונאס בוגר הוא 2.5 מטרים, והוא שוקל כ-150 ק"ג. סנפיריו גדולים יחסית לגודל גופו, והם מעוקמים מעט אחורה. לדולפין המצוי אין סנפיר גבי, אולם בליטה קטנה על גבו היא בגדר שריד אבולוציוני לסנפיר גבי שהיה קיים אצלו בעבר. החוטם שלו ארוך, דק ובולט, ויש לו 25-35 זוגות שיניים בשתי הלסתות יחדיו. שיניו הקדמיות נבדלות משיניו האחוריות. בעוד אלו הקדמיות משמשות בעיקר לתפיסת הטרף, שיניו האחוריות משמשות למעיכתו ולעיסתו. לרוב הם משיגים את מזונם מקרקעית הנהר. הם מעדיפים לאכול סרטנים ודגים קטנים. לעיתים הם אוכלים גם צבים מזדמנים מהמין Podocnemis sextuberculata.
מרבית הפעמים המין אינו מסתובב בקבוצות המונות יותר משני פרטים, אולם בנסיבות נדירות ניתן לצפות בכ-20 דולפיני אמזונאס יחדיו. בשונה מדולפינים אחרים, זווית סיבוב הראש של דולפין האמזונאס גדולה יחסית, וזאת בשל מבנה חוליות מיוחד. ראייתו טובה למרות עיניו הקטנות, אולם שדה הראייה התחתון שלו מוגבל בשל לחייו הבולטות. פתרון נפוץ לבעיה זו היא שחייה במהופך.
שימור
דולפין האמזונאס הוא המין הבטוח ביותר בעל-משפחת דולפיני נהרות. למרות זאת, פעמיים הוא סווג כמין שמצבו פגיע על ידי IUCN (פעם ראשונה ב-1994; השנייה ב-2000). אזורי המחיה שלו נשארים בינתיים יציבים, בניגוד גמור להידרדרות החמורה במצב בתי הגידול של דולפין נהרות סיני, נהרתן הגאנגס (Platanista gangetica) ונהרתן האינדוס (Platanista minor). סקר אוכלוסין שלם ומדויק טרם נערך בשל קשיי הנגישות ליערות הגשם, אך אומדנים מעריכים את אוכלוסיית דולפין האמזונאס בכעשרות אלפי פרטים.
דולפין האמזונאס מעולם לא ניצוד באופן ישיר, אך ידוע על מספר תקריות בהן הרגו דייגים דולפיני-אמזונאס על מנת להגן על הדגים אותם דגו ועל כלי הדיג. כמו כן נהרגו דולפינים באמזונאס בידי דייגים למטרות של חקלאות ימית עבור תזונה לשפמנון אוכל הנבלות Calophysus macropterus. מאז 1988 הוצא ציד דולפין האמזונאס אל מחוץ לחוק בברזיל ובוליביה, וכן באזורים מוגנים בפרו, ונצואלה וקולומביה. עם זאת, מוות של דולפיני אמזונאס התרחש בעקבות הרעלותכספית (הכספית נפוצה ליד מכרותזהב, שכן היא משמשת להפרדת הזהב מהסלע המקיף אותו). כיום מודאגים המדענים מגידול האוכלוסין באזור נהרות האמזונאס והאורינוקו. פרויקטים מסוג דומה לאלו שהחריבו אוכלוסיות דולפינים שלמות באסיה הוצעו באזור הנהרות. תוכניות אלו זוכות להתנגדות מצד ארגוני איכות הסביבה.