דווית השני, קיסר אתיופיה
ዳዊት![]() |
|
לידה |
1496
Debre Damo, אתיופיה  |
|---|
|
פטירה |
2 בספטמבר 1540 (בגיל 44 בערך)
Debre Damo, אתיופיה |
|---|
|
מקום קבורה |
Debre Damo |
|---|
|
בן או בת זוג |
Seble Wongel |
|---|
|
|
  |
דווית השני (בגעז: "ዳዊት", בעברית: "דוד") היה קיסר האימפריה האתיופית בסוף תקופת תור הזהב ותחילת תקופת השפל, בנו של הקיסר נהואד מאשתו הקיסרית נהואד מוגסה. נולד ב-1496 בשם "אגרדוס", הוטבל לנצרות בשם "לבנה דנגל". הוכרז כקיסר ב-13 באוגוסט 1507 כאשר אביו נפטר, הוכתר בשם "אנבסה סגד" (געז: "አንበሳ ሰገድ", "לו סוגדים האריות") ב-13 במאי 1508 ואימץ את השם "דווית" כשם מלכותו בנוסף לכינוי "וונגה סגד" ("לו סוגדים האריות").
חייו
דווית על לכס המלוכה כאשר אביו נפטר, דווית היה רק בן 13 ומפאת גילו הצעיר הורכבה הוחלט כי הקיסרית האם, הלני, שהייתה אז בת למעלה משבעים, תשלוט במקומו כעוצרת. היא שלטה עד 1516. תקופת שלטונו המוקדמת עמדה בסימן קשרים דיפלומטיים עם פורטוגל, אשר בשיתוף פעולה עמה הנחיל דווית תבוסות למוסלמים שבדרום אתיופיה. לאחר ניצחונות אלו חש דווית בטוח בשלטונו וסירב לכרות ברית צבאית עם הפורטוגזים, מה שהתברר כטעות.
פלישת אחמד אבן איברהים אל-גאזי
עם מותו של הסולטאן אבו באקר ב-1520, השתלט אחמד אבן איברהים אל-גאזי, הנודע בכינויו ״אחמד גראן״, על סולטנות אדאל ובסיוע של נשק מהאימפריה העות'מאנית איחד את מוסלמי קרן אפריקה לג'יהאד על האימפריה האתיופית. משם יצא אל-גאזי בסדרת מסעי מלחמה למוטט את האימפריה האתיופית. הוא תקף לראשונה ב-1528 והנחיל לדווית השני תבוסה כואבת ב 7 או ב 9 במרץ 1529, בקרב שימברה קור. כעבור שנתיים הוא יצא למתקפה נוספת ושוב הביס את הכוחות האתיופיים בקרב אמבסאל, שם כמעט נפל דווית בשביו. ההיסטוריון טוען R.S. Whiteway שמאז איבד דווית השני את היכולת הצבאית להתמודד בקרב שווה כוחות מול אויביו. אחמד וצבאותיו הרסו כנסיות ומנזרים רבים בשטחים שכבשו, ואסלמו בכוח אתיופים רבים. באפריל 1533 כינס שוב אל-גאזי את כוחותיו בדברה ברהן במטרה לבזוז את המחוזות הצפוניים של תיגראי, בגמדר וגוג'ם.
אתיופיה כולה נפגעה קשות במלחמות אלו, והמלך דווית השני גם חווה אובדן אישי: בנו הבכור פיקטור נהרג בקרב ב-7 באפריל 1537 בידי קצין של אל-גאזי, בן אחר בשם מינאס נפל בשבי ב-19 במאי 1539 והוגלה לתימן. הארמון המלכותי באמבה גישן נפל בינואר 1540, אסירי הכלא המלכותי ושומריהם נהרגו כולם והאוצר המלכותי נבזז. מאוחר יותר באותה שנה נהרג דווית עצמו בקרב ליד דברה דאמו ב 2 בספטמבר. ההיסטוריון האתיופי טדסה תמרת כתב:
הכיבוש המוסלמי של אזורי ההר הנוצריים בידי אחמד גראגן נמשך מעט יותר מעשור (1531-1543), אך החורבן בשנים אלו יכול להאמד רק במונחים של מאות.
מסופר כי אחד מבניו הצעירים של דווית, יעקב, הסתתר במערה בשוואה. נכדו של יעקב, סוסניוס, הביס את דודניו ב 1604 בדרכו למלוכה והחל את "הענף הגונדרי" בשושלת הסלומונית של המלוכה באתיופיה. הענף הגונדרי בשושלת המשיך לשבת על כס המלוכה עד עליית תוודרוס השני (1855).
דווית נהרג בלחימה מידי כוחות אחמד אבן איברהים אל-גאזי ליד דברה דמו שבתיגראי ב-2 בספטמבר 1540 ונקבר במנזר אבא ארגוי שבדברה דמו.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Taddesse Tamrat, Church and State in Ethiopia (1270 - 1527), p. 301.
