סרצה דנגל, קיסר אתיופיה
ሠርጸ ድንግል|
לידה |
1550  |
|---|
|
פטירה |
4 באוקטובר 1597 (בגיל 47 בערך) |
|---|
|
|
  |
סרצה דנגל (געז: ሠርጸ ድንግል, "ליבלוב הבתולה") היה קיסר אתיופיה, בנו של הקיסר מינאס מאשתו הקיסרית אדמס מוגסה, נולד באוגוסט 1549 בשם "יצחק" והוטבל בשם "סרצה דנגל". הוכתר כקיסר אתיופיה לאחר מות אביו ב-12 בפברואר 1563 בשם "מלכ סגד"(መለክ ሰገድ) ("לו סוגדים המושלים") בכנסיית מריאם שבטדבה שבאמהרה. סרצה מת בסאט ב-20 במרץ 1597[1].
חייו
הוא נבחר למלך על ידי מפקדי הצבא השוואנים ובתמיכת המלכה האם. עם התבגרותו של המלך בהר נגוס יסחק, שמרד נגד אביו, הציג את עצמו בפניו, נשבע לו אמונים והשלים עמו. עם זאת, סרצה דנגל נאלץ להתמודד עם מספר מרידות נוספות: בשנת 1563 דודנו האמלמאל מרד בו ושנתיים לאחר מכן בן דוד נוסף, פאסיל, מרד בו גם כן. בשנת 1576 בהר נגוס יסחק מרד בו שוב בתמיכת האימפריה העות'מאנית. לאחר מרד זה סרצה דנגל יצא במסע צבאי אל תיגראי, מחץ את המרד, הביס והרג את הבהר נגוס ובני בריתו אוזדמיר פאשה והסולטאן מוחמד הרביעי של הרר. לאחר הניצחונות בתיגראי הוכתר מחדש באקסום בירתה העתיקה והקדושה של האימפריה האתיופית, ובכך היה הראשון שהוכתר בה מאז ימי הקיסר זרע יעקב
סרצה דנגל היה ראשון קיסרי אתיופיה להתמודד עם ההגירה ההדרגתית של האורומו, שהביסו את נור אבן מוג'אהיד (יורשו של אחמד גראן) בדרכו חזרה לביתו לאחר שהביס והרג את הקיסר הקודם גלאוודיוס ב-1559 (דודו של סרצה דנגל). בשנה העשירית לשלטונו (1573), ערך מסע בדרום וניצח את האורומו בקרב ליד אגם זוואי. יצא למסע צבאי נגדם שוב ב-1578 וב-1588 .
סרצה דנגל ערך מסע צבאי גם נגד ביתא ישראל ב -סמיאן בשנת 1580, ולאחר מכן שוב בשנת 1585. הוא גם יצא למסעות צבאיים נגד האגאו בשנת 1581 ובשנת 1585.
הערות שוליים
- ^ תאריך נוסף הוא 22 בספטמבר.
