נבחרה למקום השביעי ברשימת מועמדי מרצ לכנסת העשרים, אך מרצ זכתה בחמישה מנדטים בלבד והיא לא נכנסה לכנסת. בבחירות לכנסת ה-22 שובצה מטעם מרצ במקום ה-19 ברשימת המחנה הדמוקרטי. בבחירות לכנסת ה-24 שובצה במקום השמיני, בזמן שהמפלגה זכתה ב-6 מנדטים.[8] בעקבות כניסת מרצ לממשלה, לסקי נכנסה לכנסת במסגרת החוק הנורווגי.[9]
את חקיקתם של חוקים אחדים שנחקקו ביוזמת מפלגות הימין, כגון "חוק החרם" ו"חוק הנכבה", תיארה כ"רוב פרלמנטרי דחוק משתמש בדמוקרטיה כדי לשים סוף לדמוקרטיה".[11] לשיטתה "הדמוקרטיה היא לא רק מנגנון פורמליסטי של שלטון הרוב, היא מבוססת על הגנה על זכויות המיעוט ועל העקרונות שמאפשרים את השכנוע והביקורת. חופש הביטוי וחופש ההתאגדות, שהתפתחו לכיוון של זכויות חברתיות וקולקטיביות – וגם סביבתיות – זה חלק מהמארג של מחשבה דמוקרטית."[11] כשנשאלה בשנת 2019 מה תעשה אם תיבחר לכנסת ענתה שתפעל "לביטול כל החוקים האנטי-דמוקרטיים שלתוכו ייכנס ביטול מוחלט של חוק הלאום, חוק ההסדרה, חוק שוברים שתיקה, חוק העמותות."[12]
לסקי מתחה ביקורת על הגבלת חופש ההפגנה[13] ועל תפקוד המשטרה נגד פעילות מחאה חברתית: "הסיטואציה היא שהמשטרה לא מבצעת את תפקידה שהוא להגן על האזרח ועל הזכויות שלו, ביניהן זכות המחאה. זו הפכה להיות משטרת שלטון. באופן קבוע, בכל הפגנה נגד השלטון, יהיה מישהו שיבצע מעצרים כדי להרתיע. זה שימוש לרעה ברשויות אכיפת החוק".[12] כמו כן, מתחה ביקורת על "חוק הקורונה", וציינה ש"יש דרכים פוגעניות פחות להילחם בנגיף. כאלה שלא יתנו לראש הממשלה סמכויות בלתי מוגבלות להתקין תקנות שפוגעות פגיעה קשה בזכויות שלנו ובמשטר הפרלמנטרי והחוקתי של ישראל. "[14]
היא מתנגדת נחרצת לשליטה הישראלית ביהודה ושומרון ולהתנחלויות.[15] על מערכת המשפט הישראלית ביהודה ושומרון אמרה: “אנחנו מדברים בעצם על מערכת שמטרתה זה להנציח את הכיבוש או לאפשר את הכיבוש, בוודאי שאנחנו לא מדברים על מטרה של צדק."[16] ובראיון אמרה "המשפט הצבאי מאפשר מעצר קטינים פלסטינים באמצע הלילה, השארתם במעצר עד תום ההליכים על דברים שבישראל לעולם לא משאירים. כל זה לא נכון לגבי הקטינים הישראלים שנעצרים בשטחים, שמוגנים בהתאם לחוק הנוער הישראלי. כשמפעילים חוק אחר באותו מקום על שתי אוכלוסיות שונות, זו בדיוק ההגדרה של אפרטהייד".[7]
היא גורסת ששיתוף פעולה עם גורמי הביטחון הפלסטינים הוא חלק אינטגרלי מתפיסת הביטחון הישראלי, שכן רוב הפלסטינים מעוניינים בשקט וביטחון בדיוק כמו רוב הישראלים. היא מתנגדת להריסת בתי משפחות מחבלים בטענה שהשיטה פוגעת בחפים מפשע וכלל אינה מועילה.[17] כעורכת דין בעתירה נגד הריסת בית מחבל תבעה שהמדינה תוכיח את יעילות שיטת הריסת הבתים, אך בית המשפט השיב שהיעילות נתונה להערכת גורמי הביטחון ובית המשפט אינו נוטה להתערב בהערכתם.[6]