שכונת ג'בל מוכאבר (בערבית: جبل المكبر, ג'בל אל-מכאבר) היא שכונה במזרח ירושלים[1], במקורה כפר ערבי שסופח לעיר. ג'בל מוכאבר ממוקמת על המורדות המזרחיים והצפוניים של הר אצל (או "ג'בל מוכאבר" בשמו הערבי), מיסודם של בני השבט הבדואי ערב א-סוואחרה. כיום נחשב הכפר מבחינה מוניציפלית לאחת משכונות העיר. נכון לשנת 2016 מתגוררים בו כ-29,500 תושבים[1]. בכפר חמש חמולות עיקריות: משאהרה, עוויסאת-עלאן, זעאתרה, שקיראת, חוסייני וזחאיקה-סוואחרה, המונות כמה מאות משפחות[דרושה הבהרה].
ג'בל מוכאבר מורכבת משלוש שכונות משנה: שכונת עבידאת, שכונת אלפארוק וח'רבת אחמד א-סאחורי[2].
פירוש השם ג'בל מוכאבר הוא "הר האדירים", שהוא שמו הערבי של הר אצל עליו שוכן ארמון הנציב. בשל הוואדיות המקיפים אותה, זכתה השכונה גם לכינוי הערבי אלוואדיה.
באזור צפון מדבר יהודה שוכנים שבטי התעאמרה ועוביידייה ותוחמים ממזרח את בני הסוואחרה מן הבחינה השבטית. בדרום השכונה, בצומת שייח' סעד, מתחיל כביש האורך העיקרי במזרח ירושלים, המכונה בשם "הכביש האמריקאי".
המסורת הנוצרית מספרת כי ההר הוא מקום הימצאו של בית הקיץ של כייפא, הכהן הגדול, ושימש מקום התאספותה של מועצת הזקנים שהחליטה להעביר את ישו לרומאים על מנת שיצלבוהו, ועל שם אירוע זה נקרא ההר "הר המועצה הרעה" או "הר העצה הרעה".
המסורת המוסלמית מספרת כי הכובש המוסלמי עומר בן אל-ח'טאב הגיע לירושלים מדרום בשנת 640, ומפסגת רכס זה ראה לראשונה את ירושלים במלוא תפארתה. או אז כרע אפיים וקרא: "אללה אכבר!" (אלוהים גדול). קריאתו ההיסטורית של עומר, כך על פי המסורת, היא הסיבה לשמה של שכונת המשנה הגדולה בכפר עד היום.
על-פי המסורת, נחשב שייח' אחמד א-סאחורי, הקבור בבית העלמין היושב על רכס בשכונה, לאבי שבט הסוואחרה, ובסמוך לקברו שוכן מסגד מהוותיקים בשכונה.
תולדות הכפר
עד לעת החדשה נדדו בני השבט באזור צפון מדבר יהודה ולא התגוררו ביישוב קבע כי אם באוהלים שחורים עשויים שערות עיזים (בשנת 1864, למשל, דווח כי בני שבט הסוואחרה עודם נוודים), ולפרנסתם עסקו בחקלאות בעל וברעיית צאן. בימי המנדט הבריטי עברו בני השבט להתגורר במתחם ענק של שיכוני-קבע שזכה לשם א-סוואחרה, כאשר חלקו שממזרח לנחל קדרון כונה א-סוואחרה א-שרקייה (סוואחרה המזרחית) וחלקו המערבי - א-סוואחרה אל-ע'רבייה. במפקד של השלטונות הבריטיים בשנת 1931 נמנו 1,469 נפשות בסוואחרה כולה.
בחלקה הצפוני של השכונה החלה להיבנות בשנת 2005 שכונת יוקרה יהודית בשם נוף ציון. בשכונה מתוכננים כ-400 יחידות דיור, מרכז מסחרי ובית מלון. עד פברואר 2008 הושלמו 91 יחידות הדיור הראשונות, ששווקו בעיקר לקהל הדתי בארצות הברית.[3]
החל משנת 2020 הוגברה אכיפת חוק קמיניץ במזרח ירושלים, ועיריית ירושלים הגבירה מאוד את הריסות הבתים שנבנו בשכונה ללא היתר. רוב ההריסות מתבצעות בידי התושבים עצמם כדי להימנע מהעלויות הכספיות הגדולות הכרוכות בהריסה על ידי העירייה. משפחות רבות שביקשו דחייה בשל המצב הכלכלי והחשש להידבקות בשל התפשטות נגיף הקורונה במזרח העיר, נדחו על ידי הלשכה המשפטית בעיריית ירושלים ועל ידי בתי המשפט[4]. בינואר ופברואר 2022 הפגינו תושבי ג'בל מוכאבר בכיכר ספרא נגד הרס הבתים בשכונה[5][6].
השכונה מהווה חלק מרצף אורבני אחיד ומשותף עם השכונה היהודית תלפיות מזרח ונוף ציון, שהוקמה ברובה במרוצת שנות השבעים על אדמות תושביה שהופקעו באוגוסט1970. בימיה הראשונים של השכונה התקיימו יחסי גומלין כלכליים בין שתי השכונות, שתושביהן ביקרו אלה בשכונות אלה לצורכי מסחר, בילויים ותעסוקה. בשלהי שנות השמונים, עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה, התקררו היחסים ותושבי תלפיות מזרח סבלו מיידויי אבנים שנמשכו עד לראשית שנות התשעים.
ב-6 באוקטובר2001 ביצעה חוליה בת ארבעה מבני השכונה פיגוע ירי נגד ניידת משטרה ברחוב הראשי של השכונה, ללא נפגעים. ב-18 באוקטובר 2001 ביצעה החוליה פיגוע ירי נוסף, והפעם פתחה בירי לעבר בתי שכונת ארמון הנציב ותחנת המשטרה עוז, ללא נפגעים. בשלהי 2002 נעצרו ארבעת חברי החוליה במבצע משותף של השב"כ ויחידת הגדעונים של משטרת ירושלים[7].
שני צעירים תושבי השכונה הורשעו בהסעת המחבל המתאבד מבית לחם שהתפוצץ בפיגוע בצומת פת בשנת 2002 והרג 19 אנשים.
ב-27 ביולי2006 ירה מחבל ערבי לעבר שוטרים ומאבטחים, ופצע קשה אחד מהם. המחבל נורה למוות[8].
כמה מתושבי ג'בל מוכאבר היו מעורבים בפעילויות טרור רצחניות גם לאחר תום האינתיפאדה השנייה:
ב-6 במרץ2008 ביצע תושב השכונה, עלאא' הישאם אבו דהיים, את הפיגוע בישיבת מרכז הרב בשכונת קריית-משה בירושלים, שבו נרצחו שמונה מתלמידי הישיבה. ב-16 במרץ 2008 הפגינו מאות פעילי ימין בטיילת ארמון הנציב הסמוכה לכפר וקראו להרוס את בית המחבל כנקמה חלקם הצליחו להיכנס לשכונה הערבית הסמוכה שייח' פארוק, כקילומטר מג'בל מוכאבר, ו-22 מהם נעצרו על ידי המשטרה[9].
ב-22 בספטמבר2008, ביצע תושב השכונה, קאסם מוגרבי, פיגוע דריסה בכיכר צה"ל בירושלים, כאשר דהר במכונית ב.מ.וו לקבוצת אנשים ופגע ב-17 מהם. מוגרבי נורה על ידי קצין צה"ל ונהרג.
ב-18 בנובמבר 2014 שניים מתושבי הכפר, סעדי ורסאן עודי אבו ג'מל, ביצעו פיגוע בבית כנסת "קהילת בני תורה" בעת תפילת שחרית בשכונת הר נוף בירושלים. הפיגוע בוצע באמצעות סכינים, גרזן ואקדח, ובו השניים רצחו 5 מתפללים ושוטר אחד, ופצעו 8 אנשים. המחבלים נורו למוות.
ב-13 באוקטובר2015, בוצעו שני פיגועים על ידי תושבי השכונה. תושב השכונה, עלאא אבו ג'מל ביצע פיגוע דריסה ודקירה ברחוב מלכי ישראל בירושלים, כאשר דהר במכונית של בזק לתוך תחנת אוטובוס ולאחר מכן יצא מהרכב והחל לדקור אנשים. אבו ג'מל רצח אחד ופצע שניים בפיגוע[10]. באותו תאריך, שניים מתושבי השכונה, בילאל גאנם ובהא עליאן, ביצעו פיגוע בקו 78 של אגד ברחוב עולי הגרדום שבשכונת תלפיות מזרח. השניים רצחו שני אזרחים, חביב חיים ואלון גובברג, ופצעו 7 אנשים נוספים[11]. ריצ'רד לייקין הוא הנרצח השלישי עקב הפיגוע באותו אוטובוס, לאחר שנפטר מפצעיו שבועיים לאחר מכן[12]. ב-9 בנובמבר 2015 הוגש כתב אישום כנגד אחד משני הרוצחים, שביצעו את הפיגוע בקו 78[13].
ב-17 באוקטובר2015, תושב השכונה, מועתז אחמד עוויסאת, דקר שוטר מג"ב בשכונת תלפיות מזרח. זאת, לאחר שהתבקש על ידי צוות של שוטרים להציג את תעודת הזהות שלו[14].
לדברי ההיסטוריון והמזרחן ד"ר הלל כהן, בקרב הנהגת התנזים-פת"ח בשכונה שררו חילוקי דעות באשר לאופי פעולות ההתנגדות שתוכננו – בעוד גורם בכיר בשכונה התנגד לביצוע פיגועים נגד אזרחים, הרי שגורם בכיר פחות פעל ישירות מול מרוואן ברגותי והוציא אל הפועל פיגועי טרור.
