אוניברסיטת הרווארד, Manufacturers Hanover Corporation, בית ספר קיץ של הרווארד, New Century Foundation, National Policy Institute, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
סמואל ג'ארד טיילור (באנגלית: Samuel Jared Taylor; נולד ב-15 בספטמבר1951) הוא תומך עליונות לבנה אמריקאי ועורך של American Renaissance, מגזין מקוון הדוגל בתפיסת עולם ימנית קיצונית ונאו-נאצית, אשר נוסד על ידי טיילור ב-1990.
הוא גם נשיא ארגון האם של American Renaissance, New Century Foundation, שדרכו פורסמו רבים מספריו. הוא חבר לשעבר במועצה המייעצת של The Occidental Quarterly ומנהל לשעבר של National Policy Institute, צוות חשיבה לאומני לבן במדינת וירג'יניה.[1] הוא גם חבר מועצת המנהלים ודובר Council of Conservative Citizens.[2]
טיילור ורבים מהארגונים הקשורים אליו מואשמים בקידום אידאולוגיות גזעניות על ידי ארגוני זכויות אזרח, תקשורת ואנשי אקדמיה החוקרים גזענות בארצות הברית.[3][4][5][6]
השכלה
טיילור נולד ב-15 בספטמבר 1951 להורים מיסיונרים נוצרים מווירג'יניהבקובה, יפן.[7][8] הוא חי ביפן עד גיל 16 ולמד בבתי ספר יפניים עד גיל 12, כך למד לדבר יפנית.[7]
בשנות ה-80, בזמן הצמיחה הכלכלית החזקה של המדינה, טיילור נתפס כ"מומחה ליפן" בתקשורת המיינסטרים. בשנת 1983 הוא פרסם ספר מצליח על התרבות היפנית ומנהגי עסקים בשם Shadows of the Rising Sun: A Critical View of the Japanese Miracle.[11] למרות הביקורת שלו לגבי היבטים מסוימים של התרבות היפנית, טיילור טען שהחברה היפנית הצליחה יותר בפתרון בעיות חברתיות מאשר המערב, ויש בה שיעורי פשיעה נמוכים יותר ורמת חיים דומה או גבוהה יותר.[12]
עד שנות השלושים המוקדמות לחייו, טיילור החזיק בנקודת המבט ליברליתוקוסמופוליטית הנפוצה בסביבת העבודה שלו.[8] החל משנות השלושים לחייו השתכנע שבני האדם הם שבטיים באופיים וברגשותיהם, ושקיימים הבדלים בין בני אדם מבחינת כישרון, מזג ויכולת.[13] באמצע שנות ה-80, החל להתעניין בביולוגיה אבולוציוניתופסיכולוגיה אבולוציונית, במיוחד בעבודות השנויות במחלוקת של ריצ'רד לין, פיליפ רשטון והלמות' ניבורג,[14] והגיע למסקנה שהבדלים בין בני אדם הם ברובם ממקור גנטי, ולכן כמעט בלתי ניתנים לשינוי.[13] הניסים החברתיים של יפן, אמר טיילור ב-1991 תחת שם העט סטיבן האוול, נבעו בחלקם מההומוגניות הגזעית והתרבותית של יפן.[15]
בנובמבר 1990 הקים ופרסם את הגיליון הראשון של הירחון American Renaissance.[13] הוא הקים את ה-New Century Foundation ב-1994 כדי לסייע בהפעלת American Renaissance.[16] רבים מהמאמרים המוקדמים נכתבו על ידי טיילור בעצמו ועסקו בהסברה הגזעית הלבנה ברמה אינטלקטואלית גבוהה יותר מהשיח המסורתי ששלט בתקשורת באותה תקופה.[17] כתב העת הפסיק את פרסומו המודפס בשנת 2012 כדי להתמקד בפורמט יומי של מגזין אינטרנט.[13]
בשנת 1992, טיילור פרסם ספר בשם Paved with Good Intentions ובו הוא מבקר את מה שנראה בעיניו מדיניות רווחה לא חכמה אשר תרמה למצב הכלכלי של תת-המעמד האפרו-אמריקאי. בניגוד לרבים ממאמריו ב-American Renaissance, הספר נמנע מטיעון גנטי בשל החשש שלא יוכל לפרסם אותו אם יכלול מידע על הבדלי IQ.[18] בשנת 1994, הוא נקרא על ידי צוות ההגנה במשפט רצח בין אנשים "שחורים" בפורט וורת', טקסס, לתת עדות מומחה על ההיבטים הקשורים לגזע.[19] לפני שהעיד במשפט, טיילור, שהוצג כ"מומחה ומחבר על יחסי גזע" על ידי הוושינגטון פוסט, כינה גברים שחורים צעירים "האנשים המסוכנים ביותר באמריקה" והוסיף "יש לקחת זאת בחשבון בשיפוט האם זה היה סביר עבור הנאשם לחשוב שזה מצב מסוג 'להרוג או להיהרג' ".[20]
השקפות
טיילור תואר כלאומן לבן,[16] חסיד עליונות לבנהוגזענות על ידי ארגוני זכויות אזרח, תקשורת, אקדמאים החוקרים גזענות בארצות הברית ואחרים.[3][4][5][21][22][23] טיילור "דחה בתוקף"[7] את היותו גזען, וטוען כי הוא במקום זאת "מאמין בריאליזם גזעי".[24][25] הוא גם ערער על התווית של עליונות לבנה, והעדיף לתאר את עצמו כ"סניגור של לבנים",[26] וטוען שדעותיו על לאום וגזע הן "מתונות, הגיוניות ועקביות לחלוטין עם דעותיהם של רוב המדינאים הגדולים והנשיאים הקודמים של אמריקה".[7]
טיילור הוא חסיד של גזענות מדעיתוהפרדה גזעית מרצון.[5][29][30][31] טיילור גם טוען שיש הבדלים גזעיים באינטליגנציה בין הקבוצות האתנו-גזעיות השונות ברחבי העולם.[32] טיילור טוען ששחורים הם בדרך כלל פחות אינטליגנטים מהיספנים, בעוד שהיספנים הם בדרך כלל פחות אינטליגנטים מלבנים, ולבנים הם בדרך כלל פחות אינטליגנטים מיוצאי מזרח אסיה: "אני חושב שהאסיאתים עדיפים מבחינה אובייקטיבית על הלבנים כמעט בכל מדד הצלחה. זה לא אומר שאני רוצה שאמריקה תהפוך לאסיאתית. אני חושב שלכל עם יש זכות להיות עצמו, וזה מתברר בין אם אנחנו מדברים על איריאן ג'איה או על טיבט, לצורך העניין".[33][34][35]
טיילור מתאר את עצמו כתומך באינטרסים לבנים.[36] הוא מצהיר שהירחון שלו, American Renaissance, נוסד כדי לספק קול לאינטרסים כאלה, וטוען שעבודתו מקבילה לקבוצות אחרות הדוגלות באינטרסים אתניים או גזעיים.[37] אולם American Renaissance תואר כפרסום של עליונות לבנה ו"פורום לסופרים המזלזלים ביכולותיהם של מיעוטים".[38] בכתב העת בשנת 2005, הוא קבע, "שחורים ולבנים הם שונים. כשהשחורים נשארים לגמרי לנפשם, הציוויליזציה המערבית – כל סוג של ציוויליזציה – נעלם."[39] מאמר משנת 2005 ב - Pittsburgh Post-Gazette תיאר את טיילור כ"גזען במסווה של מומחה".[3]
טיילור מציג את פרויקט ההפרדה שלו כמבוסס על חירויות אזרחיותוחופש ההתאגדות, ותיאר את ההפרדה על ידי הממשלה כבלתי צודקת מבחינה מוסרית. הוא מאמין שכל החוקים נגד אפליה "מחוק זכויות האזרח של 1964 ואילך" הם הרחבה בלתי מתקבלת על הדעת של הכוח הפדרלי. טיילור גם מתנגד לחוקים נגד מיזוג כפוגעים בחופש ההתאגדות של אזרחים פרטיים.[40]
טיילור מאמין שהחברה האמריקנית הרב-גזעית "נדונה לכישלון", וכי קבוצות לא-לבנות לא צריכות להוות חלק משמעותי מהאוכלוסייה האמריקאית, במיוחד היספנים, אפריקאים, אפרו-קריבים תושבי המזרח התיכון, ואפילו צפון-אסייתים, אותם הוא מעריך מאוד.[41] לפיכך הוא תומך במדיניות הגירה שתעדיף מהגרים לבנים על פני קבוצות אחרות. טיילור אמר: "לבנים ראויים למולדת", וכשנשאל על מדיניות ההגירה בארצות הברית שהתקבלה ב-1965, במסגרת חוק הארט-סלר, אמר כי "הלבנים עושים טעות איומה כשהם מפעילים כוחות שיפחיתו אותם למיעוט".[42]
טיילור מקבל יהודים לארגונו ורואה ביהודים אמריקאים בעלי ברית פוטנציאליים. למרות שדוברים ממוצא יהודי השתתפו בוועידות American Renaissance, הוא מעולם לא ניסה למנוע קולות אנטישמיים. עמדה זו עוררה מתיחות עם ארגונים אנטישמיים מהימין הקיצוני הטוענים כי יהודים חודרים לתנועותיהם.[34] בשנת 2006, פרצה התנגשות בוועידה אחת בין חסיד תורת הקונספירציה האנטישמי דייוויד דיוק לבין Michael H. Hart, אסטרופיזיקאי יהודי שתומך ברעיונותיו של טיילור.[46]פורוורד דיווח כי טיילור "ניסה לעשות דה-נאציזציה של התנועה ולהרחיב את המעגל הלאומני הלבן כך שיכלול יהודים ממוצא אירופי. אבל בעיני רבים בימין הקיצוני, להוציא את שנאת היהודים מהלאומיות הלבנה זה כמו להוציא את ישו מחג המולד - חילול קודש."[47]
המרכז לחוק העוני הדרומי (SPLC) מעיר כי טיילור יוצא דופן בקרב הימין הרדיקלי ב"חוסר האנטישמיות שלו".[48] המדענית אליזבת בראיינט מורגנשטרן קובעת כי "בניגוד לאנשי עליונות לבנה רבים אחרים, טיילור אינו אנטישמי, ולמעשה מעודדת יהודים להצטרף למאבקו... אולם רבים בתנועת העליונות הלבנה / נגד ההגירה לא מסכימים עם טיילור... והוא היה נתון ללחץ אדיר לנתק את הקשר עם הקהילה היהודית".[49]
דונלד טראמפ
טיילור תמך בקמפיין הנשיאותי של דונלד טראמפ, והקליט מסרים טלפוניים כדי לתמוך בטראמפ לפני הפריימריז.[50][51]
טיילור השתתף בטקס ההשבעה של טראמפ עם כרטיסי VIP בשורה הראשונה,[52] והוא תיאר את האירוע כ"סימן לעליית התודעה הלבנה".[53]
דובר אמר ל-CNN כי המועמד "מתנער מכל ה-Super PACs שמציעים את תמיכתם וממשיך לעשות זאת".[54] כשנשאל על המסרים הטלפוניים בראיון ל-CNN, טראמפ הגיב "הייתי מתכחש לזה, אבל אני אגיד לך שאנשים כועסים מאוד".[55]
השפעה
מדיסון גרנט, מחבר הספר "The Passing of the Great Race" (1916), ולותרופ סטודארד, מחבר "הגאות העולה של הצבע" (1920), כל אחד מהם מושא למאמרים חגיגיים ב-American Renaissance, השפיעו או חיזקו את אמונתו של טיילור במולדות גזעיות נפרדות.[56] השמרנים הדרומיים סמואל פרנסיס וסם דיקסון, שהיו דוברים קבועים בוועידות American Renaissance, גם הם בעלי השפעה על דעותיו של טיילור. לדברי החוקר ראסל ניילי, "שמרנות אזורית בדרום והחוויה של טיילור ביפן ללא ספק היו השפעות מכוננות על החשיבה שלו על גזע."[57]
בתקווה שהפרויקט האתנו-לאומי שלו יהפוך לגלובאלי, טיילור ביקש ליצור קשרים עם מפלגות ימין קיצוני פופוליסטי באירופה כמו העצרת הלאומית של צרפת, UKIP של בריטניה, מפלגת החירות של אוסטריה, האלטרנטיבה לגרמניה של גרמניה ו-Vlaams Belang של פלנדריה.[57] ניילי מציינת כי נראה שלטיילור יש זיקה אינטלקטואלית מיוחדת לסופר הצרפתי הימין החדש גיום פיי, שספריו זכו לביקורת חיובית על ידי טיילור ב-American Renaissance ; שניהם מאמינים שאנשים לבנים צריכים להצטרף למאבק עולמי למען הישרדותם הגזעית, התרבותית והדמוגרפית.[58]
לדברי ניילי, ייתכן שטיילור "תרם לעיצוב הימין הקיצוני בשנות ה-90 כמו וויליאם פ. באקלי הבן המנוח בשנות ה-50 וה-60 טרם לבניית השמרנות האמריקאית שלאחר מלחמת העולם השנייה. תנועת Alt Right ההולכת וגדלה באמריקה, חייבת הרבה מאוד למאמצי העבר של טיילור."[59]
ביקורת
המרכז לחוק העוני הדרומי מתאר את טיילור כ"מציג חצר של רעיונות שהרוב יתאר כעליונות לבנה בגסות - מעין גרסה מודרנית של הקולוניאליסט המעודן אך הגזעני של פעם".[48]
מארק פוטוק והיידי בייריך, כותבי "דו"ח המודיעין" (פרסום של SPLC), כתבו כי "ג'ארד טיילור הוא הפנים התרבותיות והקוסמופוליטיות של עליונות לבנה. הוא הבחור שמספק את הכוח האינטלקטואלי, למעשה, לאנשי הקלאן של ימינו". הם גם ציינו כי "American Renaissance הפך יותר ויותר חשוב עם השנים, והביא מידה של אינטלקטואליזם ורצינות לעולם הנשלט על ידי בריונים של עליונות לבנה".[60]
ב-18 בדצמבר 2017, החשבון שלו, כמו גם החשבון של American Renaissance,הושעה על ידי טוויטר, לאחר שטוויטר אימצה כללים חדשים האוסרים על חשבונות הקשורים לקידום אלימות.[61] בפברואר 2018, טיילור הגיש תביעה נגד טוויטר בטענה שההשעיה מפרה את זכותו לחופש הביטוי.[62] התביעה של טיילור נדחתה, ובית משפט לערעורים אישר את הדחייה, והסכים ששירותים מקוונים יכולים לשלוט במה שמתפרסם באתרים שלהם.[63]
במרץ 2019 אמר טיילור באתר האינטרנט שלו כי הוא נאסר מאזור שנגן למשך שנתיים ביוזמת פולין.[64]
^Doty, Roxanne Lynn (2009). The Law Into Their Own Hands: Immigration and the Politics of Exceptionalism. University of Arizona Press. p. 61. ISBN978-0816527717.
^Nieli 2019, p. 147: "The [civil rights movement], he holds, combine fantasy, wishful thinking, and in some cases the cold, self-interested logic of nonwhite groups seeking to replace whites as America's dominant population."
