בתואל

בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי הוא דמות מקראית, בנם הצעיר של נחור אחי אברהם ומילכה, ואביהם של לבן הארמי ורבקה אשת יצחק. אחיו מנחור ומילכה: עוץ, בוז, קמואל, כשד, חזו, פלדש וידלף.
מילכה היא גם אימו וגם בת דודו. כמו כן, סבו תרח הוא גם סבה של אימו.

אזכורים במקרא

בתואל נזכר לראשונה בתורה כאחד מבניהם של נחור ומלכה, אחיו וגיסתו של אברהם^[1]: ”וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמר הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם-הִוא בָּנִים לְנָחוֹר אָחִיךָ: אֶת - עוּץ בְּכרוֹ וְאֶת-בּוּז אָחִיו וְאֶת-קְמוּאֵל אֲבִי אֲרָם: וְאֶת- כֶּשֶׂד וְאֶת-חֲזוֹ וְאֶת-פִּלְדָּשׁ וְאֶת-יִדְלָף וְאֵת בְּתוּאֵל”.

כמו כן נזכר בתואל בתשובת משפחת רבקה לבקשת עבד אברהם לקחה לאשה ליצחק: ”וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵה' יָצָא הַדָּבָר לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע אוֹ טוֹב: הִנֵּה רִבְקָה לְפָנֶיךָ קַח וָלֵךְ וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן אֲדֹנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'” (בראשית פרק כ"ד, פסוקים נ'-נ"א)

עץ משפחה

עץ משפחה האבות עד השבטים

אילן יוחסין של בני נח                               תרח תרח                                                   קטורה קטורה             אברהם אברהם   שרה שרה     הרן הרן                                             זמרן זמרן   יקשן יקשן     הגר הגר   נחור נחור   מילכה מילכה   לוט לוט                             מדן מדן   מדין מדין   ישמעאל ישמעאל         בתואל בתואל                                 ישבק ישבק   שוח שוח     יצחק יצחק       רבקה רבקה   לבן לבן                                                                               מקרא   הורות[2]   נישואין גברת ← שפחה   גבר   אישה   אחד משלושת האבות   אחת מארבע האמהות   אבי אחד משבטי ישראל בשמת בשמת   עשו עשו רחל רחל         יעקב (ישראל) יעקב (ישראל)         לאה לאה             בלהה בלהה       זלפה זלפה                                                                             אסנת אסנת   יוסף יוסף בנימין בנימין דן דן     גד גד שמעון שמעון   ראובן ראובן                                       אפרים אפרים   מנשה מנשה נפתלי נפתלי אשר אשר יהודה יהודה   לוי לוי                   זבולון זבולון יששכר יששכר דינה דינה ראו גם: אילן יוחסין של דמויות ספר בראשית

מותו על פי הדרש

בילקוט שמעוני (קט,ה) מובא תיאור אגדי על נסיבות מותו של בתואל:

נתקבצו להרוג לאליעזר וראו שהיה נוטל ב' גמלים בב' ידיו ומעבירן את הנחל כיון שראו כן אמרו אין אנו יכולין להרגו והניחו קערה לפניו וסם המות בתוכה ובזכות אברהם נתחלפה הקערה ואכל בתואל ממנה ומת. ואין ויושם אלא לשון סם. ומפני מה מת בתואל שהוא היה מלך בארם נהרים וכל בתולה שתנשא בועל אותה לילה ראשונה ואחר כך חוזרת לבעלה נתקבצו כל השרים ואמרו אם הוא עושה לבתו כשם שעשה לבנותינו מוטב ואם לאו אנו הורגים אותו ואת בתו לפיכך מת כדי שינצל אליעזר ורבקה

בתרגום המיוחס ליונתן (תרגום ירושלמי) מביא גם הוא את עניין הרעל שהכניסו לתבשילו של אליעזר, אך לדעתו היה אליעזר עצמו שהרגיש בכך ונמנע מלאכלו:

וְסַדָרוּ קוּמֵיהּ לְמֵכוּל תַּבְשִׁילָה דְבֵיהּ סַמָא דִקְטוֹל וְאַרְגִישׁ בֵּיהּ וַאֲמַר לָא אֵיכוּל עַד דַאֲמַלֵיל פִּתְגָמָי וַאֲמַר מַלֵיל

— בראשית כד לג

דרשה זו נובעת מהמילה: "וַיּוּשָׂם"^[3] שעל פי הדרשה נקראת בצורה כפולה, כך: "ויושם-סם לפניו", ויש בכך רמז לסם המוות שבאמצעותו ניסו להרעילו כדי לקחת את כל הרכוש הרב שהביא עמו.

ראו גם

• עץ משפחה של דמויות מקראיות - מתרח ועד שלמה

הערות שוליים

1. ספר בראשית, פרק כ"ב, פסוקים כ'–כ"ב
2. כדי שהקו יסמן הורות עליו לרדת למטה
3. ספר בראשית, פרק כ"ד, פסוק ל"ג

תבנית:מעטפת תרשים WARNING: template omitted, post-expand include size too large -->