רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
בשנת 1920 אדמת ג'סר אל-מג'מעא נחשבה ל"אדמת מריבה". הממשלה טענה שמדובר באדמת ג'יפטליק, ואילו פיק"א טענה שיש לה בעלות על הקרקע. קבוצת הבשקירים ניצלה את "מומנט הכיבוש והרצון לגאול קרקע"[1] והחלה לעבד את אדמת המקום, תוך כדי השתתפות בסלילת כביש טבריה-צמח. חלק ניכר מהציוד שעמד לרשות הקבוצה הגיע מקבוצת "אחווה" שהתפרקה בינתיים.
הקבוצה קיבלה את שמה ״על שם השבט הקווקזי הנועז בשל המרץ הרב והתושיה הרבה שהייתה אצל אנשי הקבוצה וכן בשל העובדה שהמוצא של חלקם הוא רוסיה״[2].
קבוצה זו שאפה להקים בגשר מושב עובדים אך פיק"א התנגדה לכך. עם הזמן גדלה הקבוצה ל-40 חברים. חלק ניכר מהחברים החדשים שאפו להקים קיבוץ. שתי מחלוקות אלה הביאו לכך שהגרעין המקורי של קבוצת הבשקירים עזב את המקום בשנת 1924. את מקומה של הקבוצה העוזבת תפסה קבוצת "אחדות" שבין היתר הקימה את בית הכרם בירושלים ולימים הייתה הקבוצה המייסדת של קיבוץ אשדות יעקב.
_1%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%A8_2%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A8_3%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%96%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A6%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%94_(%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%94)%D7%92_%D7%90_btm116.jpeg)
